אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה בקשה לייצוגית נגד ליימן שליסל בטענה להטעיה בשיווק נוטלה כבריא ומזין

צילום: Getty images Israel

נדחתה בקשה לייצוגית נגד ליימן שליסל בטענה להטעיה בשיווק נוטלה כבריא ומזין


26.07.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה את טענת ההטעיה בשיווק ממרח השוקולד לילדים כחלק מארוחת בוקר מזינה ומאוזנת, בפרט כשערכיו התזונתיים של המוצר פורטו על האריזה, וקבע כי המונחים "מזין" ו"מאוזן" שהופיעו בפרסומיה של יבואנית המוצר אינם מוסדרים בחוק ולא קיימת הגדרה מדעית מובהקת למשמעותם, כך שניתן לייחס להם יותר ממשמעות אחת

  

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת "ליימן שליסל", בטענה להטעיה בשיווק ממרח השוקולד "נוטלה" כבריא ומזין בעוד שלמעשה מדובר במוצר עתיר קלוריות המכיל רמות מסוכנות של שומן רווי וסוכרים מעובדים ואכילתו פוגעת בבריאותם של ילדים. השופטת צילה צפת קבעה כי המבקשת לא ביססה את טענת ההטעיה, בפרט כשערכיו התזונתיים של המוצר פורטו על האריזה, וכי לא עומדת לה גם עילת תביעה אישית בשים לב לכך שהעידה על עצמה כבעלת מודעות צרכנית גבוהה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת המבקשת, אם לשני ילדים, היא נחשפה במשך תקופה ארוכה לפרסומי המשיבה, חברה העוסקת בייצור, ייבוא והפצה של מותגי מזון בינלאומיים ובכלל זאת משמשת כיבואנית המורשית והבלעדית של מוצרי חברת השוקולד "פררו", בהם ממרח השוקולד "נוטלה", ובהסתמך עליהם החליטה לרכוש את הממרח ולתת אותו לילדיה. לדבריה, הפרסומים הטעו אותה לסבור כי הנוטלה הוא בעל ערך תזונתי גבוה ומזין ובתור שכזה נחשב למזון בריא שטוב לאכול ולצרוך אותו, ואף ניתן להגישו כחלק מארוחת בוקר "מזינה" ו"מאוזנת", זאת, בעוד שבפועל מדובר במוצר עתיר קלוריות המכיל רמות מסוכנות של שומן רווי וסוכרים מעובדים, ואכילתו פוגעת בבריאותם של ילדים. לאור האמור, הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ליימן שליסל, בטענה כי פרסומיה עולים כדי הטעיה צרכנית.

כתמיכה בטענותיה, הגישה המבקשת חוות דעת של רופא משפחה מומחה מטעמה. עוד טענה כי משרד הבריאות פרסם מסמך בנושא "הזנת ילדים מגיל שנה ועד גיל בית ספר", ממנו עולה כי קיימים מספר גורמים התורמים להשמנת יתר של ילדים ובהם שיווק ופרסום מוצרי מזון בעלי ערך תזונתי נמוך והגברת צריכתם בקרב ילדים ובני נוער, פרסום עקיף של מוצרי מזון במסגרות לילדים על ידי מתן חסויות ואסטרטגיות אחרות, מידע מוגבל או מטעה לגבי התכונות הבריאותיות של מוצרי מזון ופרסום מוצרים אלו כבעלי תכונות בריאותיות וכן הפצת מידע ומסרים שעלולים להטעות את הציבור באשר למזונות התורמים לבריאות הילדים. הנזק הנטען הוא פגיעה באוטונומיה שהוערך בסך כולל של 10 מיליון שקל. לחילופין, התבקש פיצוי לטובת הציבור וכן דרישה לצו עשה כנגד המשיבה שיורה לה להימנע מלפרסם את המוצר כמזון בריא או מזין. 

ליימן שליסל מצדה טענה כי בפרסומת לא הוצע לאכול כל היום נוטלה, לא הוצע לאכול רק נוטלה לארוחת בוקר ואף לא הוצע לאכול כמות נכבדה של נוטלה. לפיכך, הפרסומים המדוברים מציעים את הממרח כחלק מארוחת הבוקר הכוללת מזון מגוון. עוד נטען כי חרף חשיבותה של ארוחת הבוקר כ-30% מהילדים פוסחים על ארוחה זו. זאת ועוד, המשיבה סבורה כי ניתוח הפרסומות כמכלול מעיד כי ההיגדים בה נכונים ואינם מטעים, והוסיפה כי הכול ערים למהות תפקידה של פרסומת ומבינים את מגבלותיה ואיש אינו מצפה כי תכיל את כל הפרטים האפשריים ביחס למוצר. נוסף לאמור, הגישה המשיבה חוות דעת מומחה מטעמה, אשר יצא חוצץ נגד "מסע ההפחדה" הקיים לשיטתו בחוות דעתו של מומחה המבקשת והעושה לדעתו שימוש באמירות קיצוניות ומוגזמות, שאינן מבססות את הקשר בין נוטלה למגפת ההשמנה.

השופטת צילה צפת דחתה את הבקשה וקבעה כי לא עלה בידי המבקשת לבסס את יסודות עילת ההטעיה. לדברי השופטת, אף אחד מההיגדים המיוחסים למוצר אינו נוקט בלשון "בריא", "מאוזן" ו"מזין" ביחס למוצר עצמו אלא רק כחלק מכלל המוצרים המרכיבים את ארוחת הבוקר. בנוסף, יש לשיטתה לתת את הדעת ואת המשקל הראוי לעובדה כי המונחים "מזין" ו"מאוזן" אינם מוסדרים סטטוטורית בהוראה חוקית כזו או אחרת, וכי לא קיימת הגדרה מדעית מובהקת למשמעותם. משכך, נראה כי ניתן לייחס למונחים אלו יותר ממשמעות ופרשנות אחת, ולראיה חוות דעת המומחים שהוגשו בתיק הנוקטות בעמדות שונות בתכלית באשר לשאלה האם אכן ראוי להשתמש בשמות תואר אלו ביחס לממרח הנוטלה כחלק מארוחת הבוקר.

השופטת העדיפה את ההתייחסות הכוללת וההוליסטית יותר של המומחה מטעם המשיבה, שעולה בקנה אחד עם הפרסומים המציגים את הממרח כחלק ממכלול, על פני בחירת המומחה מטעם המבקשת שהתייחס למרכיבי המוצר עצמו בבחינה פרטנית. עוד התרשם בית המשפט כי רצון העז של המבקשת לשלול את הנוטלה גרם להגזמה תוך התייחסות לתכונות בלתי רלוונטית למוצר, וכי חוות הדעת מטעמה אינה מושתתת על אמות מידה סטנדרטיות ומקובלות בזרם המרכזי של מדע התזונה.

השופטת התייחסה גם למסמך בדבר הזנת ילדים וקבעה כי לא מדובר אלא באסמכתא כללית שאינה רלוונטית ואינה מבססת את טענת ההטעיה. השופטת הבהירה כי השאלה העומדת לדיון בגדרי הבקשה אינה האם פרסום מסוים משפיע על תזונת ילדים וגורם להשמנתם אלא האם מדובר בפרסום מטעה, וכאמור לא עלה בידי המבקשת להוכיח טענותיה בהקשרים אלו באופן ספציפי וברמת ההוכחה הנדרשת. זאת, בפרט כאשר אין מחלוקת שהמשיבה מפרטת על אריזת הנוטלה את כל הפרטים הטעונים פירוט לפי כל דין או תקן, לרבות הערכים התזונתיים של המוצר, הפירוט הקלורי, השומנים והסוכרים. מכאן, שפתוחה הדרך בפני הצרכן לבדוק את תכונות ממרח הנוטלה ולהחליט האם מבחינתו מדובר במוצר ראוי לצריכה על פי השקפת עולמו בדבר הערכים התזונתיים הרצויים לו ולילדיו. כמו כן, בנסיבות אלו אין לקבל את טענת המבקשת להטעיה מחמת "אי גילוי" על אף שהערכים לא פורטו באופן אקטיבי במסגרת הפרסום, מה גם שלא הוצג מקור המחייב גילוי שכזה דווקא במסגרת פרסומת.

עוד צוין כי המבקשת העידה על עצמה כ"בעלת מודעות צרכנית גבוהה בכלל ובריאותית בפרט", וכי לאחר שנחשפה לפרסומי המשיבה ביצעה חיפוש יזום על המוצר באינטרנט ובבואה לרכוש אותו בחנה את הערכים התזונתיים המופיעים על האריזה וראתה בין היתר כי הוא מכיל שומן רווי. למרות האמור, החליטה המבקשת לרכוש את המוצר לילדיה ולכן התנהלות זו שומטת את הקרקע תחת הטענה לפיה הוטעתה מן הפרסום ומכרסמת באמינותה ותום ליבה. כן צוין כי הדבר שולל את קיומה של עילת תביעה אישית למבקשת, שכן קשה להאמין שהוטעתה וקיבלה את האמור בפרסום כ"ראה וקדש" מבלי שתבחן את מרכיבי המוצר כפי שהם מפורטים כדין על גבי האריזה.

לבסוף, נקבע כי גם הוכחת הקשר הסיבתי בין ההטעיה הנטענת לנזק איננה מובנית מאליה. בעניין זה, ההלכה היא כי עצם העובדה שצרכן התקשר עם עוסק לקבלת שירות לאחר שהעוסק פרסם פרסום מטעה אין די בה כדי ללמד על קשר סיבתי בין הפרסום לנזק. משכך, על המבקשת להציע הצעות מעשיות ומשביעות רצון למנגנון שלפיו ניתן יהיה לקבוע או לכל הפחות להעריך אילו צרכנים הושפעו מן הפרסום. במקרה זה, למעט אמירות כלליות המבקשת לא העלתה כל הצעה משביעת רצון למנגנון שיקבע מי מהצרכים הושפעו מן ההטעיה הנטענת ומהי מידת הנזק שנגרמה להם עקב כך. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, כנדרש בסעיף 8(א)(2) לחוק התובענות הייצוגיות.

 

ת"צ 42818-11-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

נדחתה בקשה לייצוגית נגד תנובה בטענה לאי סימון חומר משמר ב"יופלה" ו"פרילי

 

העליון דחה בקשה לייצוגית נגד גרבר: אין דמיון לפרשת הסיליקון בחלב של תנובה 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.