אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעות החוק המאפשרות נישואים אזרחיים

צילום: Getty images Israel

הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעות החוק המאפשרות נישואים אזרחיים


09.07.2015 | ליאור שדמי שפיצר

הכנסת דחתה את הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית ואת הצעת חוק נישואין וגירושין ברוב של 50 מתנגדים מול 39 תומכים. ח"כ זהבה גלאון: "בושה שחברי ישראל ביתנו ברחו מההצבעה על ברית הזוגיות. יכול להיות שיש כאן עסקה סיבובית תמורת תמיכה במישהו מהאופוזיציה בוועדה למינוי שופטים?"

מליאת הכנסת דחתה אתמול (ד', 8.7) בקריאה טרומית את הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית, המציעה לקבוע כי בני זוג שמתקיימים בהם מספר תנאים יוכלו לקבל מעמד רשמי במסגרת ברית הזוגיות. עוד הוצע למנות רשם זוגיות, להקים מרשם זוגיות ולקבוע נהלים לעבודתם, לרבות מחיקה מהמרשם ופנייה לבית המשפט לענייני משפחה. בהצבעה שמית תמכו בהצעה 39 חברי כנסת והתנגדו לה 50 חברי כנסת. 

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בדברי ההסבר להצעת חוק ברית הזוגיות נכתב כי "כיום, במדינת ישראל, הדרך היחידה ליצור מסגרת משפחתית מוכרת על פי חוק היא בהתאם לדין הדתי, בהתאמה לדתם של בני הזוג. מציאות זו פוגעת פגיעה קשה הזכויות היסוד של האדם ומונעת מזוגות רבים את האפשרות למסד חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. זוגות אלה, אשר אינם מעוניינים או יכולים למסד את חיי משפחתם באופן דתי, מוצאים את עצמם ללא חלופה אזרחית שכן זו אינה מוכרת על פי חוק במדינת ישראל. יתרה מכך, זוגות אלה נאלצים לשאת בהוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בנישואים מחוץ למדינה ואף מאבדים את החוויה היסודית של מיסוד הזוגיות שלהם במדינה בה הם חיים, בשפתם, בתרבותם ובלוויית משפחתם וחבריהם. מטרתה של הצעת חוק ברית הזוגיות האזרחית היא לאפשר לכל מי שחפץ בכך לקיים חיי משפחה במסגרת משפטית-אזרחית מוכרת על פי חוק. הצעת החוק יוצרת מוסד משפטי-אזרחי חדש במדינת ישראל אשר יתקיים לצד מוסד הנישואין, מבלי לפגוע במעמדם או באופיים של הנישואין והגירושין הדתיים."

ח"כ עליזה לביא, שהיתה בין יוזמי הצעת החוק, אמרה כי "אין זו מקריות שההצעה הזו עלתה לוועדת שרים  ביום ראשון, יום שחור שבו נשבר אמון בין ממשלה לציבור. זהו שימוש ציני ומנוכר בבירוקרטיה הדתית והפיכתה לאתנן פוליטי. מכירת חיסול שפוגעת בחיי רבים. אין בברית הזוגיות התרסה נגד או מאבק בנישואים הלכתיים. היא אינה באה לפגוע במסורת היהודית או בסמכות הרבנות, אלא מבקשת להציע חלופה לזוגות המנועים מקשר נישואין באמצעות הרבנות, או לזוגות אשר אינם מעוניינים בכך. נסיבות פוליטיות בלתי ענייניות הן שהעניקו למיעוט את היכולת לכפות את רצונו על הרוב ולפגוע בזכויות אדם. אלא שנסיבות הן רק נסיבות, גם אם הן שוררות כבר עשרות שנים. וברגע שהנסיבות יחלפו יחלוף מן הארץ גם העוול הזה, שאין בו לא הלכה, לא אמת, לא היגיון ולא צדק."

שרת המשפטים איילת שקד השיבה בשם הממשלה, ואמרה כי "מתוך רצונם של סיעות הקואליציה ללמוד את הסוגיה לעומק, קבעה הממשלה לדחות את הדיון בהצעה ב-45 יום. נוכח העובדה שההצעה עולה היום, הממשלה מתנגדת."

בנוסף, דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק נישואין וגירושין, המציעה להסדיר את נושא הנישואים והגירושים בישראל כך שיתאפשרו נישואים אזרחיים או דתיים לפי בחירה. הגירושים לפי ההצעה ייערכו בהתאם לדרך הנישואים, אלא אם יש הסכמה בכתב של בני הזוג להתגרש בדרך אחרת. בהצבעה שמית תמכו בהצעה 39 חברי כנסת והתנגדו לה 50 חברי כנסת. 

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הזכות להינשא היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר שעל חברה מתוקנת להבטיח לכל תושביה, ללא כל הפליה. במדינת ישראל היום, זכות זו אינה מובטחת לכל אדם. קיימות קבוצות גדולות אשר המצב המשפטי הקיים אינו מאפשר להן להינשא בישראל. זאת ועוד, זוגות רבים נאלצים להינשא בדרך אשר נוגדת את צו מצפונם. הצעת החוק לא באה לבטל את  ההסדרים הקיימים כיום, אלא להוסיף עליהם. מי שיבחר להינשא בדרך הנהוגה היום, יוכל להמשיך ולעשות זאת. הצעת חוק זו באה להבטיח כי כל אדם בישראל יוכל להינשא בישראל על פי אמונתו וצו מצפונו."

ח"כ זהבה גלאון, מיוזמי הצעת החוק, התייחסה להצעה הקודמת באותו נושא של יש עתיד ואמרה: "בושה שחברי ישראל ביתנו ברחו מההצבעה על ברית הזוגיות של  יש עתיד. אביגדור ליברמן שדיבר על פסולי חיתון בורח מההצבעה. יכול להיות שיש כאן עסקה סיבובית תמורת תמיכה במישהו מהאופוזיציה בוועדה למינוי שופטים?".

לדברי ח"כ גלאון, "לפני שבועיים בית המשפט העליון בארה"ב הכיר בנישואין חד מיניים וציין שהחוקה האמריקאית מבטיחה לאזרחיה הגנה שוויונית תחת החוק. נשיא ארה"ב בירך על כך. אצלנו הכל נובע מהחטא הקדמון שכנסת ישראל אימצה ב-1953 את החוק הדתי שנחקק לפני 3,000 שנה ומתבסס על תפיסות גזעניות. זה חוק גזעני אנטי דמוקרטי שמפלה בין נשים וגברים. אנחנו מאמינים במאבק על הפרדת הדת והמדינה וחושבים שרק הפרדה מוחלטת וביטול המונופול של הרבנות הראשית יאפשרו למדינת ישראל להתקיים כדמוקרטיה."

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה להצעת החוק ואמרה כי "יש קשיים משפטיים מהותיים בהצעה שעשויים ליצור חוסר בהירות בדין האישי. בן גוריון החכם ואחריו מנהיגים רבים קבעו הסדרים מתוך הסכמה רחבה ולא נכון לשנות אותם אלא בהסכמה רחבה".

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.