אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ייצוגית נגד מעסיקים שהפקיעו דמי הבראה מעובדים לטובת קרן סיוע שלא הוקמה

צילום: Getty images Israel

ייצוגית נגד מעסיקים שהפקיעו דמי הבראה מעובדים לטובת קרן סיוע שלא הוקמה


08.07.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד מעסיקים במגזר הציבורי, שגבו מכוח הוראת שעה מחצית מדמי ההבראה המשולמים לעובדים לטובת "קרן סיוע לעסקים במצוקה" שלא הוקמה בסופו של דבר: " חזקת התקינות המנהלית אינה יכולה לעמוד למדינה כאשר מדובר בשיהוי כה ניכר בהקמת הקרן ובאי קבלת החלטה לגבי גורל הכספים שהופחתו משכר העובדים"

בית המשפט המחוזי אשר הגשת תביעה ייצוגית שבמרכזה דרישה להשבת מחצית משיעור דמי ההבראה שהופחתו משכרם של עובדי המגזר הציבורי בשנת 2009 לצורך הקמת "קרן סיוע לעסקים במצוקה" שבסופו של דבר לא הוקמה. השופטת דפנה אבניאלי קבעה כי בנסיבות של שיהוי כה ניכר בהקמת הקרן ובאי קבלת החלטה לגבי גורלם של הכספים שהופחתו ואשר נותרו בידי המעסיקים, נראה כי מדובר במקרה יוצא דופן בו נדרש בית המשפט להתערב. עם זאת, התובענה אושרה רק לגבי גופים נתמכים ומוסדות חינוך כהגדרתם ב"חוק לתשלום חלקי בשירות הציבורי".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המבקשת 1 עבדה כאחות מוסמכת במכון הצנתורים בבית חולים "הכרמל" שבחיפה וקיבלה את שכרה משירותי בריאות כללית. המבקשת 2 עבדה כמורה בבית ספר בלוד וקיבלה את שכרה מארגון "נעמ"ת". בשלהי 2008 פרץ משבר כלכלי כלל עולמי שלאורו הוחלט על גיבוש תכנית חירום כלכלית שמטרתה לצמצם את השפעת המשבר על המשק הישראלי. במסגרת זו, הוקם פורום "שולחן עגול" ששימש גורם מייעץ לממשלה בענייני כלכלה וחברה, בו היו חברים נציגי המעסיקים, הסתדרות העובדים הכללית ונציגי הממשלה. בסופו של יום, גובש מסמך הבנות שבו נאמר, בין היתר, כי הוסכם על השתתפות עובדי השירות הציבורי בנטל, באמצעות הפחתה במחצית של מחיר יום הבראה המשולם לעובדי המגזר הציבורי בשנתיים הבאות.

בעקבות האמור, נחתמו מספר הסכמים קיבוציים מיוחדים המעגנים הסכמה זו, ובהמשך נחקק החוק לתשלום חלקי בשירות הציבורי בשנים 2009-2010 (הוראת שעה). עם זאת, ההפחתה בדמי ההבראה של העובדים נעשתה לבסוף רק בשנת 2009. הכספים שנוכו היו אמורים לשמש למימון קרן סיוע לעסקים במצוקה, שמעולם לא הוקמה.

לאור האמור, הוגשה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מעסיקים ציבוריים, למעט המדינה שהוחרגה מגדר החוק. לטענת המבקשות, המדינה לא פעלה לקיים את התכלית שנקבעה כבסיס להפחתת דמי ההבראה – הקמת קרן הסיוע, וכתוצאה מכך מוחזקים הכספים על ידי המעבידים שניכו את הסכום משכר העובדים שלא כדין. הקבוצה הוגדרה כ"כל מי שהופקעו משכרו דמי הבראה לטובת הקרן, כביכול, בהתאם להוראות הדין", כשסכום ההשבה הוערך בכ-600 מיליון שקל. 

השופטת דפנה אבניאלי קיבלה את הבקשה וקבעה כי הכספים שהופחתו מדמי ההבראה של עובדי המגזר הציבורי הם "תשלום חובה אחר", לגביו נקבע בחוק ההתייעלות הכלכלית כי ניתן לנכות אותו מדמי ההבראה המשולמים לעובדים. כך, ניכוי דמי ההבראה לא נעשה בהתנדבות או מתוך הסכמה של כל עובד ועובד אלא הוא תולדה של חוק ההתייעלות הכלכלית ושל הסכמה שהושגה עם הארגונים היציגים והסכמת ועדי העובדים. לאור האמור, הפך הניכוי ל"תשלום חובה" ומכאן שהתביעה נכנסת לגדר פרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות.

השופטת ציינה כי לבד מהעובדה שלא היה בידי המשיבה לציין מתי, אם בכלל, תוקם הקרן, אין חולק כי הצו שהיה על שר האוצר לפרסם לא פורסם, הכספים לא הועברו למוסד לביטוח לאומי ונותרו כולם בידי המעבידים ולא ברור למה הם  אמורים לשמש בעתיד. בנוסף, יש לזכור שגביית הכספים הופסקה בשנת 2010 ולכן די בכך כדי ללמד באופן ברור כי המטרה שלשמה נגבו הכספים התייתרה זה מכבר ואינה רלוונטית עוד.

עוד התייחסה השופטת לשיהוי הבלתי סביר בהקמת קרן הסיוע, וציינה כי נראה שאיש אינו מעוניין עוד בהקמתה, על אף שההחלטות על הקמתה ועל ניכוי הכספים התקבלו כדין. לדעת השופטת אבניאלי, חזקת התקינות המנהלית אינה יכולה לעמוד למדינה כאשר מדובר בשיהוי כה ניכר בהקמת הקרן ובאי קבלת החלטה לגבי גורלם של הכספים שהופחתו משכר העובדים, ונראה כי מדובר באחד מהמקרים יוצאי הדופן שבהם נדרש בית המשפט להתערב כאשר מתברר לו כי המדינה לא פעלה למימוש התכלית שלשמה הופחתו דמי ההבראה והכספים נותרו בידי המעבידים כאבן שאין לה הופכין. לאור האמור, נקבע כי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכיחו המבקשות את הדרוש לשם קבלת התביעה.

מנגד, נקבע כי הגדרת הקבוצה הייתה רחבה מדי, היות שלא ניתן להתייחס לכלל העובדים אצל "מעביד ציבורי" ונראה שיש להסתפק בקבוצה הכוללת את סוג המעבידים שהמבקשות מועסקות אצלם. לפיכך, הורה בית המשפט לשנות את הגדרת הקבוצה ככוללת עובדים ב"גוף נתמך" ועובדים ב"מוסד חינוך" כהגדרתם בסעיף 2 לחוק לתשלום חלקי, אשר משכרם הופחתה מחצית מגובה דמי ההבראה בשנת 2009. לבסוף, נקבע כי לא יגרם נזק לציבור כתוצאה מניהול התביעה, אלא ההיפך הוא הנכון לאור העובדה שהכספים שנוכו נותרו בידי המעבידים ואין בידי איש לומר מה יעשה בהם. 

 

ת"צ 45401-10-11

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ייצוגית נגד ג'יימס ריצ'רדסון – מפטרת עובדים בסוף כל שנה כדי להימנע מצבירת ותק

 

ייצוגית נגד רשת "טיב טעם": אינה מחשיבה את שעות העבודה בשבתות

 

התובענה הייצוגית – מסמר נוסף בארון של ארגוני העובדים

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה