אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > פשרה בייצוגית נגד "אדום אדום": תנובה תתרום לנזקקים ולעמותות המגנות על בע"ח

צילום: Getty images Israel

פשרה בייצוגית נגד "אדום אדום": תנובה תתרום לנזקקים ולעמותות המגנות על בע"ח


25.06.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

התביעה הייצוגית הוגשה בעקבות כתבת תחקיר ב"כלבוטק" שהציגה אלימות העולה על הנדרש כלפי הפרות המובאות לשחיטה במפעל "תנובה". בהסדר הפשרה לא פורט האופן שבו מתחייבת תנובה לפעול אחרת מעתה ואילך, על מנת שמקרים דומים לא יישנו

חברת "תנובה" הגיעה להסדר פשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה בפרשת "אדום אדום" בסך של 100 מיליון שקל על הטעייה צרכנית באופן הטיפול בפרות במפעל שלה וכשרות מוצריה, כפי שנחשף בכתבת תחקיר ששודרה בתכנית "כלבוטק" שכללה תיעוד של מקרים שבהם ננקטה אלימות העולה על הנדרש כלפי הפרות המובאות לשחיטה במפעל של תנובה.

במסגרת הסדר הפשרה שגיבשו עו"ד האני טאנוס מירושלים המייצג את התובעות הייצוגיות, רות קוליאן ופרח אמזלג, עם עורכי הדין של תנובה ממשרד ש. פרידמן ושות' בחיפה, התחייבה תנובה לתרום סך של 2.7 מיליון שקל לעמותות העוסקות בהגנה ושמירה על רווחת בעלי החיים בישראל באמצעות עמותת "עיגול לטובה".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בנוסף לתרומה הכספית, התחייבה תנובה לתרום לנזקקים, באמצעות עמותת לתת, מוצרי מזון המשווקים על ידה בשווי כולל של מיליון וחצי שקל. תרומת מוצרי המזון תועבר במהלך השנים 2015-2016 ותושלם תוך שנה מיום אישור הסדר הפשרה, ולפחות שני שליש מהתרומה תינתן בסמוך לראש השנה או פסח או אחד מחגי הציבור הערבי.

לעניין שכר הטרחה והגמול, סוכם במסגרת הפשרה כי לכל אחת מהמבקשות ישולם גמול בסך 60 אלף שקל, ושכר טרחה כולל לבאי כוחן יעמוד על 420 אלף שקל, בתוספת מע"מ.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הגיש היום (ה', 25.6) את עמדתו להסכם הפשרה בתובענה הייצוגית. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כאשר ניתן פיצוי עקיף לחברי הקבוצה או לטובת הציבור, יש לנסות ולעצב את מנגנון התרומה באופן שמקיים זיקה בין קבוצת המפוצים לקבוצת הניזוקים. שמירת הקשר בין הקבוצה הנפגעת לבין הציבור שייהנה מן הסעד, מאפשרת, במקרים המתאימים, לראות בתרומה כפיצוי עקיף לחברי הקבוצה, בשל קידום האינטרסים של חברי הקבוצה בכללותה.

לכן, הוצע במקרה זה בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עו"ד קרן דהרי-בן נון מפרקליטות מחוז ירושלים, כי כל סכום הפשרה יגיע לעמותות העוסקות בתחום ההגנה על בעלי חיים, המקיימות את הקשר האמור. בהקשר זה, יתרון נוסף בהעברת כל סכום הפשרה לעמותות העוסקת בתחום הגנה על בעלי החיים הוא באפשרות לפקח כי תרומה זו נובעת מהסדר הפשרה והיא מעבר להתחייבויות פילנתרופיות קודמות של תנובה.

בנוסף, בהסדר הפשרה לא פורט האופן שבו מתחייבת תנובה לפעול אחרת מעתה ואילך, על מנת שמקרים דומים לא יישנו. בעניין זה הוצע בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי בית המשפט יבחן אם די בצעדים שננקטו זה מכבר על ידי תנובה, ובהם סיום עבודתם של מנהל המפעל ועובדים נוספים וכן השקעת כספים בשיפור תנאי בעלי החיים השוהים במפעל, וזאת לאחר הבהרות שיתקבלו מתנובה בנוגע למכלול הצעדים שננקטו בנושא.

בעקבות פרסום הפרשה הוגשו שני כתבי אישום, מכוח החקיקה בתחום צער בעלי חיים, כנגד שני מנהלים בדרג ביניים אצל תנובה, ונגד שני עובדי קבלן, וההליכים מצויים בשלבים מתקדמים של שמיעת ראיות. בפרקליטות ציינו עם הגשת כתב האישום בפרשה כי שיתוף הפעולה בין הרשויות בטיפולן בעבירות של התעללות בבעלי חיים, הוא נדבך נוסף במימוש המדיניות המחמירה של  היועץ וינשטיין בתחום זה, והנחייתו לחתור לרף ענישה גבוה בעבירות של צער בעלי חיים.

לפני כשבועיים, ביום 7.6.15, אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק ממשלתית, שגובשה על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לתיקון חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 11), התשע"ה-2015. הצעת התיקון לחוק מרחיבה את אחריותם של המחזיקים בעלי חיים, ושמה דגש לא רק על התעללות יזומה, אלא גם על החובה לדאוג לצרכיהם ובריאותם. הוצע בה כי העונש על עבירה זו יהיה עד שנת מאסר או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. הצעת התיקון לחוק אף מחמירה משלוש לארבע שנות מאסר את העונש בגין ביצוע עבירת התעללות בבעל חיים, לפי סעיף 2(א) לחוק, תוך גרימת סבל חמור ומכוון לבעל חיים.

בנוסף לכך, הוצע להוסיף לחוק הוראה שתסמיך את בית המשפט שהרשיע אדם בעבירות על סעיפים מסוימים בחוק, לצוות, בנוסף לכל עונש, על הגבלת החזקה של בעלי חיים. כמו כן, מטילה הצעת התיקון חובה, שבצידה סנקציה פלילית, על נושאי משרה בתאגידים שעיסוקם בבעלי חיים, לפקח ולפעול למניעת עבירות לפי סעיפים מסוימים בחוק, ולפי תקנות מסוימות שהותקנו מכוח החוק.

עוד הוצע כי אם נעברו עבירות כאמור בידי התאגיד או מי מעובדיו, חזקה כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובת הפיקוח, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. כך, ככל שהצעת החוק האמורה תחוקק על-ידי הכנסת, ניתן יהיה להעמיד לדין נושאי משרה בכירים בתאגידים, למשל במקרים דוגמת המקרה שנחשף בתחקיר כלבוטק בנוגע לתעשיית הבשר, העומד כאמור בבסיס התובענה הייצוגית.

 

ת"צ 14602-12-12

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בעקבות תחקיר כלבוטק: בקשה לייצוגית נגד "אדום אדום" ותנובה בגין התעללות בבקר

 

וינשטיין: כתב אישום חסר תקדים על התעללות בעגלים במפעל "אדום אדום"

 

משרד המשפטים יקבע מנגנון שקוף ושוויוני לחלוקת תרומות בתביעות ייצוגיות

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.