אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עתירה לבג"ץ: עצור את הסכם הגז המרוקן מתוכן את מערך ההגבלים העסקיים

אסדת קידוח מול חופי ישראל. צילום: רן ויזנגרין

עתירה לבג"ץ: עצור את הסכם הגז המרוקן מתוכן את מערך ההגבלים העסקיים


24.06.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ להורות לממשלה להימנע מהתחייבות להסדר מול חברות הגז עד להכרעה בעתירה, על מנת למנוע מצב בלתי הפיך של גיבוש הבטחה מינהלית ולמצער ביסוס טענת הסתמכות מצד חברות הגז: "ממשלת ישראל פועלת למען אינטרס מסחרי של מונופול ולמענו היא לא מהססת להתעלם מעיקרון שלטון החוק"

האם בג"ץ ימנע מממשלת נתניהו לסגור את עסקת הגז? התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ אתמול (ג', 23.6) להפסקת נטילת סמכויותיו של הממונה להגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, ולמניעת ניהול המשא ומתן עם חברות הגז, הנעשה לטענתה בניגוד לדין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת עורכות הדין של התנועה לאיכות השלטון, צרויה מידד לוזון ונילי אבן חן, על שופטי בג"ץ להוציא צווים על תנאי למניעת ניהול המשא ומתן מול חברות הגז ולמניעת קבלת החלטות האוכפות את דיני ההגבלים העסקיים עליהן. זאת מאחר שאלו מתנהלים בהיעדר סמכות תוך עקיפת סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים ונטילתן בניגוד לדין.

בעתירה לבג"ץ שהוגשה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שרי התשתיות האוצר והכלכלה, ממשלת ישראל, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על ההגבלים העסקיים, התבקש גם מתן צו ביניים שיורה להימנע מלהביא את סוגיית הסדרת משק הגז הטבעי לממשלה ולכל ועדה מוועדותיה (לרבות הקבינט המדיני-ביטחוני) – עד להכרעה בעתירה, כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה במעמדו העצמאי של הממונה להגבלים עסקיים ובסמכויותיו.

בנוסף, מבקשת התנועה מבית המשפט מתן צו על ביניים שיורה להימנע מלהתחייב להסדר מול חברות הגז עד להכרעה בעתירה, על מנת למנוע מצב בלתי הפיך של גיבוש הבטחה מינהלית, ולמצער ביסוס טענת הסתמכות מצד חברות הגז על התחייבות ממשלתית, שעה שזו נתקבלה בהליך נעדר סמכות ופסול מעיקרו.

בשלב זה, שופט בג"ץ סלים ג'ובראן לא מצא הצדקה למתן צו ביניים לעת הזו, אך הורה לממשלה להגיב על העתירה בתוך 21 יום, ובעניין הבקשה לצווי ביניים הורה בג"ץ למדינה להגיב בתוך שבעה ימים. לאחר קבלת התגובות, יחליט השופט ג'ובראן בדבר אופן המשך הטיפול בעתירה.

משא ומתן במחשכים

לטענת התנועה, מתקיימת תמונת מצב קשה ומטרידה לפיה ממשלת ישראל לא מהססת להתעלם כליל מעקרון שלטון החוק, מדיני ההגבלים העסקיים, מכללי המשפט המינהלי ומכל היגיון ציבורי – והכול על מנת להבטיח את טובתו של מונופול הגז: "זהו בדיוק החשש העיקרי מפני ביצור כוחו של המונופול – אם כעת 'מתקפלת' הממשלה בפני מונופול הגז בקלות בלתי-נסבלת, לא רוצה העותרת לשער כיצד תתמודד המדינה אל מול כעשור עם המונופול שיצרה במו ידיה. התנהלות זו יש לעצור לאלתר – בטרם ייגרם נזק בלתי הפיך, עם כבילת מדינת ישראל להתחייבות בלתי חוקית ופוגענית למול חברות הגז".

בפתח העתירה מצטטת העותרת מדבריו של הסנטור ג'ון שרמן, משנת 1890, אבי ה-Sherman Act, מהוגי דיני ההגבלים העסקיים בארה"ב: "אם איננו מוכנים לשאת מלך כמחזיק בשלטון, אל לנו להתיר מלך שימלוך על הייצור, ההובלה והמכירה של כל אחד מהמשאבים החיוניים בחיינו. אם איננו מוכנים להיכנע לקיסר, אל לנו להיכנע לאוטוקרטיה של מסחר".

התונעה מדמה את מצב הקיים לתרחיש הזוי מכיוון אחר: "שערו בנפשכם סיטואציה שבה פרקליט המדינה מנהל משא ומתן לחתימה על הסדר טיעון למול אדם שנחשד בשוד בנסיבות מחמירות. באמצע המשא ומתן, לאחר שהפרקליט מגיע למסקנה כי לא ניתן להאשים את אותו אדם בעבירה פחותה כגניבה, מקים לפתע ראש הממשלה 'צוות ממשלתי' שמצטרף למשא ומתן ומקדמו ביחד עם הפרקליט. עם התקדמות המשא ומתן, עומד הפרקליט על דעתו כי אין מקום להעמיד לדין בעבירה המופחתת, שכן הדין מחייב להגיש כתב אישום חמור יותר בגין העבירה המקורית. בשלב זה פורש הפרקליט מן המשא ומתן, אך 'הצוות הממשלתי' מוסיף לנהלו – בניגוד לעמדת הפרקליט – ומקדם במקומו עסקת טיעון בעבירת גניבה. הנשמע כדבר הזה במחוזותינו?! דא עקא, שתמונת המציאות העגומה המגוללת בעתירה, אינה רחוקה מאותה סיטואציה דמיונית ופסולה שתוארה לעיל".

במוקד העתירה ניצבת לטענת התנועה לאיכות השלטון התנהלות קלוקלת ומבזת חוק של ממשלת נתניהו, "המקיימת בימים אלו במחשכים, וללא כל הסמכה חוקית, משא ומתן עם התאגידים השותפים במאגר הגז הטבעי 'לוויתן' תוך הבטחה גלומה לפטור אותם מ'עולו' של חוק ההגבלים העסקיים, בניגוד לעמדתו של הממונה על ההגבלים העסקיים וללא כל צורך בנטילת היתר מבית הדין להגבלים עסקיים כמצטווה על כל אזרח על פי חוק", מתואר בעתירה לבג"ץ. כל זאת, תוך נטילת סמכותו של הממונה על ההגבלים העסקיים – שהינה סמכות בלעדית ומעין שיפוטית – והותרתו ככלי ריק של בית הדין להגבלים עסקיים, שלא כדין, בניגוד לדיני ההגבלים העסקיים ולכל היגיון ציבורי.

ריקון מתוכן של מערך ההגבלים העסקיים

ראשיתו של ההליך לפני כשנתיים ומחצה, עת הודיע הממונה על ההגבלים העסקיים על עריכת שימוע מקדים לחברות הגז "דלק קידוחים שותפות מוגבלת", "אבנר חיפושי גז ונפט שותפות מוגבלת ו-Nobel Energy Mediterranean Limited ("נובל אנרג'י") – בטרם יקבע כי אלו התקשרו בהסדר כובל שהעצים פי עשרות מונים את כוחן המונופוליסטי במשק הגז הטבעי.

במסגרת זו, החל הממונה לבחון את האפשרות להגיע לצו מוסכם עם חברות הגז, אשר יוביל לכך שחברות הגז תוותרנה על חלק משמעותי מאחזקותיהן, במטרה לקדם את התחרות במשק חיוני זה ביעילות המרבית. לאחר שבחן את התנגדויות הציבור לטיוטת הצו המוסכם שפורסם על ידו, הגיע הממונה על ההגבלים העסקיים למסקנה כי הצו המוסכם לא יוביל לתחרות. לכן הודיע הממונה פרופ' גילה לחברות הגז בדצמבר 2014 כי ההליכים לאישור הצו המוסכם יפסקו, וכי הוא שוקל לקבוע כי הן התקשרו בהסדר כובל בכפוף לשימוע מקדים.

דא עקא – בנקודת זמן קריטית זו, בה לראשונה נוצר פוטנציאל לקידום תחרות בענף הגז, החליטה הממשלה כי דווקא עתה – לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים אמר את דברו לגבי הצורך באכיפת חוק ההגבלים העסקיים – הגיעה העת לקדם סוף כל סוף אסדרה כוללת של משק הגז הטבעי, אגב מעקף הממונה וריקון מתוכן של כל מערך ההגבלים העסקיים במדינת ישראל.

"אותה ממשלה אשר נמנעה לאורך שנים ארוכות מכל התערבות במשק הגז – אשר מחדליה המתמשכים הם שהובילו להיווצרותו של מונופול הגז האימתני – 'נזעקה' לפתע 'לאסדר' תחום זה, רק כאשר קם לראשונה איום על מעמדן המונופוליסטי של חברות הגז ונוצר, לראשונה, חשש לפגיעה באינטרס הכלכלי של חברות אלה", נטען בעתירה לבג"ץ.

כך, ימים בודדים לאחר שהודיע הממונה פרופ' גילה על פתיחת הליך השימוע המחודש לקראת קביעתו של הסדר כובל, הורה ראש הממשלה על הקמת "צוות בין-משרדי" אשר לדבריו לא נועד חלילה לעקוף או לבטל את החלטת הממונה, אלא רק ללמוד את ההשלכות הנובעות ממנה. צוות זה, שהורכב מפקידי ממשלה בכירים, החל לפעול בתחילה בשיתוף פעולה עם הממונה על ההגבלים העסקיים (אף שעובדה זו הוסתרה מעיני הציבור), תוך חיבוק שבמהרה התגלה כחיבוק דב.

והנה, נטען בעתירה, בחלוף חמישה חודשים התברר כי "הצוות הלומד" הוא בפועל "צוות פינוי הממונה" – גוף שנטל מידי הממונה את סמכויותיו, בניגוד לדין. כך, ברגע שבו נתגלעה מחלוקת בין הממונה לבין הצוות הממשלתי בשאלת המתווה הראוי להסכם עם חברות הגז – נטל הצוות הממשלתי את המושכות לידיו וקידם מול חברות הגז מתווה אלטרנטיבי שהממונה התנגד לו. התנהלות זו הובילה בסופו של יום לפרישתו של פרופ' גילה משיחות המשא ומתן, ובהמשך להודעתו הדרמטית על התפטרותו מהתפקיד בסוף חודש אוגוסט – לראשונה בתולדות מדינת ישראל.

כיום, ממשיך הצוות הממשלתי לפעול לאסדרת הנושא – בניגוד לעמדת הממונה – תוך עקיפת הגורם המוסמך היחיד המופקד מכוח החוק על הגנת הציבור ממונופולים והסדרים כובלים ועל משא ומתן מולם על דרך של צו מוסכם. כל זאת, בהליך המתקיים הרחק מעינו הפקוחה של הציבור, ללא תיעוד סדור ושקיפות, ומבלי למסור כל פרט מידע שנתבקש, ובניגוד למצטווה מהליך סדור של "צו מוסכם" על פי חוק ההגבלים העסקיים.

אינטרסים כלכליים רבי עוצמה

בעתירה לבג"ץ מודגש כי "המדובר באינטרסים כלכליים כה רבי עוצמה של חברות הגז, בתעשייה שאין כדוגמתה במדינת ישראל, כך שהלחצים המופעלים על משרתי הציבור – ועל הציבור עצמו באמצעות פרסום יקר ערך עד לבלי די – הם חסרי תקדים. חברות הגז, שעל שורותיהן נמנים רגולטורים בכירים בדימוס, כמו גם עיתונאים עתירי קשרים והשפעה, נהנות מרווחים פנומנליים כבר עתה, שאין להם אח ורע בעולם (שיעור התשואה הפנימי של תמר הוא כ–23%, לאחר תשלום כל המסים ושקלול כלל ההוצאות האפשריות). ואולם, חברות הגז אינן יודעות שובע ופועלות במלוא המרץ בכדי לבצר ולשמר את מעמדן המונופוליסטי – וזאת עוד בטרם הגיעו המונופולין לשיא עוצמתו. אם התנהלות זו מהווה אינדיקציה לבאות, מצבה של הדמוקרטיה הישראלית הינו בכי רע, וימים רעים עוד לפנינו".

בעתירה מתוארת תמונת מצב קשה ומטרידה, לפיה "ממשלת ישראל פועלת למען אינטרס מסחרי של מונופול ולמענו היא לא מהססת להתעלם כליל מעיקרון שלטון החוק, מדיני ההגבלים העסקיים, מכללי המשפט המינהלי ומכל היגיון ציבורי – והכל על מנת להבטיח את המשך טובתו וחוסן מעמדו של מונופול הגז – בניגוד מוחלט למטרתו ולרוחו של חוק ההגבלים העסקיים. העותרת תבהיר, כי זהו בדיוק החשש העיקרי מפני ביצור כוחו של המונופול – אם כעת "מתקפלת" הממשלה בפני מונופול הגז בקלות בלתי-נסבלת, לא רוצה העותרת לשער כיצד תתמודד המדינה אל מול כעשור עם המונופול שיצרה במו ידיה. התנהלות זו יש לעצור לאלתר – בטרם ייגרם נזק בלתי הפיך, עם כבילת מדינת ישראל להתחייבות בלתי חוקית ופוגענית למול חברות הגז".

 

בג"ץ 4374/15

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.