אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חברה שהפיצה ספאם לשיווק הלוואות, ריטלין ודיאטה תפצה בחצי מיליון שקל

צילום: Getty images Israel

חברה שהפיצה ספאם לשיווק הלוואות, ריטלין ודיאטה תפצה בחצי מיליון שקל


22.06.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש פסק ב-87 תביעות שהוגשו נגד חברת אור הקסם בגין הפצה המונית של הודעות טקסט המפרסמות בין היתר תחליף ריטלין ודיאטת איזי לייף. השופט מוחמד עלי דחה את טענת הנתבעים כי מדובר בהגשה "סיטונאית" של תביעות העולה כדי חוסר תום לב, וקבע כי עזרה הדדית בניהול ההליך וההסתייעות בנוסח מוכן מראש של כתב התביעה אינם פסולים כשלעצמם

בית המשפט לתביעות קטנות פסק ב-87 תביעות שהוגשו נגד חברת "אור הקסם" וחייב אותה לפצות נמענים בלמעלה מחצי מיליון שקל בגין משלוח הודעות ספאם לשיווק מוקד הלוואות, מוצר ריטלין ודיאטת "איזילייף". השופט מוחמד עלי קבע כי הוכח שהחברה אחראית לפרסומים שכן היא זו שמשווקת את המוצרים ומכאן שעליה לפצות את התובעים בגין משלוח ההודעות בניגוד לחוק התקשורת. בקביעת הפיצוי, נתן בית המשפט דעתו בין היתר לכך שהחברה נקטה בשיטת מכירות שעניינה הפצה המונית של הודעות טקסט פרסומיות בניגוד להוראות החוק, באופן מודע ותוך הסוואת זהותה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי הנטען בכתבי התביעה, החברה שלחה לטלפונים הניידים של התובעים הודעות טקסט פרסומיות וכן הודעות מוקלטות בהן תוכן פרסומי. בפרט, התייחסו התביעות להודעות שנשלחו לגבי מתן הלוואות (כגון: "מוקד הלוואות אשראי הלוואה של עד 10 אלף עד לפתח הבית החזר בצ'קים"), מוצר הדיאטה "איזילייף" (בנוסח "דיאטה בשיטת לא רזית לא שילמת") ומוצר "רטלקס" שהוא תחליף לריטלין (בנוסח "המתחרה הטבעית של ריטלין לבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות"). שתי תביעות נוספות התייחסו להודעות קוליות המציעות לרכוש תחליף טבעי לריטלין כדי לטפל בבעיות קשב וריכוז, ומנחות על אילו ספרות להקיש על מנת לקבל פרטים נוספים.

לטענת התובעים, הם החלו לזהות את הנתבעת כמי ששלחה את הפרסומים לאחר שבאחת ההודעות צורף שם המתחם 030.co.il להודעה שנשלחה ממספר טלפון 072-2578163. בדיקה שערכו התובעים באיגוד האינטרנט הישראלי העלתה כי שם התחום שייך לאדם מסוים, כאשר התקשרות לטלפון זה מביא את המתקשר להודעה קולית מוקלטת. כן טענו התובעים כי שני מספרי טלפון שצוינו בפרסומים בפייסבוק שייכים לאותה חברה, וזאת לאור המענה הקולי הזהה ולאור כך שבחלק מפרסומות ההלוואות נכלל אתר זהה. לאור האמור, טענו התובעים כי ההודעות האמורות נשלחו אליהם בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), ועל כן יש לחייב את הנתבעת בפיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של 1,000 שקל בגין כל דבר פרסומת שהתקבל.

הנתבעים מצדם, הכחישו מכל וכל כל קשר בינם לבין ההודעות שנשלחו לתובעים, ובמיוחד אלו בעניין ההלוואות. בנוסף, הגישו הנתבעים בחלק מהתיקים תביעות שכנגד בהן טענו לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם. על פי הנטען, התביעות הוגשו נגדם באופן זדוני ובחוסר תום לב כחלק מקנוניה וללא כל ביסוס, וכי מעשיהם של התובעים מהווים עוולה בהתאם לחוק איסור לשון הרע ושקר מפגיע לפי סעיף 58 לפקודת הנזיקין.

המחלוקת בין הצדדים הייתה בשלוש גזרות עיקריות: הראשונה, האם הנתבעים אחראים למשלוח ההודעות לתובעים (קרי, האם הם בבחינת "מפרסם" לפי החוק). השנייה, אחריותו האישית של בעל המניות למשלוח ההודעות, במאובחן מאחריות החברה. המחלוקת השלישית נגעה לשאלות ספציפיות וקונקרטיות כגון זכאות כל תובע ותובע לפיצוי, המידה בה הוכיח תביעתו על כל רכיביה וגובה הפיצוי.

נזקים רחבי היקף של תופעת הספאם

השופט מוחמד עלי קבע כי יש לחייב את החברה בפיצוי בסך של למעלה מ-560 אלף שקל בגין משלוח הודעות הספאם. השופט ציין כי סעיף 30א לחוק התקשורת נחקק על מנת להתמודד עם התופעה הכלל עולמית של הפצה המונית של הודעות פרסומיות בלתי רצויות, בהן הודעות דואר אלקטרוני, הודעות טלפוניות מוקלטות, מסרונים (sms), פקסים וכיו"ב. הנזקים הנגרמים מתופעת הספאם הם רחבי היקף וכוללים בין היתר קבלת תוכן בלתי רצוי או מידע שקרי ופוגעני, סכנה בגרימת נזק למכשיר מקבל ההודעה בדרך של הפצת וירוס, פגיעה בפרטיות הנמען, נזקים הנגרמים כתוצאה מפגיעה ביעילות ובתועלת שניתן להפיק מאמצעי תקשורת יעילים ונפוצים וכן נזקי עלות – הן מבחינת הפגיעה בנמענים הנאלצים לבזבז זמן יקר בסינון הדואר הרלוונטי והרצוי, והן מבחינת העלויות המוטלות על ספקי התקשורת. כמו כן נגרמים נזקים לצדדים שלישיים, כגון גופים שכתובות הדואר שלהם משמשות מסווה למפרסמים.

עוד צוין כי המודל שנבחר בחוק הישראלי הוא "Opt-In", קרי דרישה לקבלת הסכמת הנמען מראש לקבלת ההודעות השיווקיות. לאחרונה עמד בית המשפט העליון בצורה נרחבת על תכליותיו של חוק התקשורת במיגור תופעת הספאם בשני פסקי דין שניתנו בסמיכות זמנים זה לזה, וכן על השאלה האם ניתן להפחית את הפיצוי הנפסק באם תובע לא הפחית את נזקו על ידי בקשה להסירו מרשימת התפוצה.

בחינת טענות הצדדים והראיות, קבע בית המשפט כי התובעים הרימו את הנטל המוטל עליהם והוכיחו כי הנתבעת היא "מפרסם" במובן ביטוי זה בחוק התקשורת. לגבי המוצרים "רטלקס" ו"איזילייף", ציין בית המשפט כי בעדותו של בעל המניות ציין זה כי מדובר במוצרים "של" אור הקסם, קרי הוא זה אשר עמל על מיתוגם. משכך, יש לראות את הנתבעת כמפרסם בכל הפרסומות שבהן הופיעו המוצרים איזילייף או רטלקס. בכל הנוגע לפרסומים על ההלוואות, קבע בית המשפט כי מהראיות שהציגו התובעים עולה כי הנתבעת קשורה בשיווק ההלוואות והיא פרסמה את ההודעות הללו. כך, ציין בית המשפט בין היתר כי התובעים הוכיחו במסמכים שהוגשו כי בחיפוש ברשת נמצאו מספר דפי פייסבוק שנוהגים לפרסם שירות הלוואות זהה לשירות שפורסם בהודעות שהתקבלו, ובנשימה אחת פרסמו גם את מוצרי הדיאטה של איזילייף. כמו כן, בכל הדפים מפורסמים שירותי ההלוואות במספרי טלפון שונים שבהתקשרות אליהם מגיעים לאותה הודעה קולית. בנוסף, בבדיקה שערכו התובעים באיגוד האינטרנט הישראלי עולה שקיים שם תחום בשם  e-life.co.il הרשום תחת שמה של הנתבעת. עוד קבע בית המשפט כי העובדה שלא הוכח באופן מספק הקשר בין הנתבעת לבין האדם שעל שמו רשומים חלק משמות המתחם של מספר אתרים שהוזכרו בפרסומות אינה פוגמת בתמונה העולה מהנתונים, המצביעה על כך שהנתבעת פרסמה את הפרסומות לגבי שלושת המוצרים.

השופט עלי דחה את טענת הנתבעים כי מדובר בהגשה "סיטונאית" של תביעות העולה כדי חוסר תום לב, שכן לשיטתו, התאגדות של מספר אנשים כדי להגיש תביעות בנושא משותף אחד אינו מעשה חסר תום לב אף שאכן ניכר כי נוסח כתב התביעה שהגישו התובעים הוא זהה. גם עצם החבירה בין התובעים, העזרה הדדית בניהול ההליך וההסתייעות בנוסח מוכן מראש של כתב התביעה, אינם פסולים כשלעצמם כל עוד הם נעשים בגדרי המותר בחוק.

הסוואת זהות המפרסם בחוסר תום לב

לבסוף, דחה בית המשפט מכל וכל את התביעות שכנגד שהגישו הנתבעים בטענה כי התביעות הוגשו באופן זדוני כחלק מקנוניה והוסיף כי עדיף אילו לא היו מוגשות כלל. השופט עלי ציין כי הנתבעים לא הביאו ראיות כלשהן לביסוס תביעותיהם ונראה שבמהלך ניהול המשפט אף זנחו את התביעות. כמו כן, אין להלום כי מנגד לתביעה שמגיש בעל דין תוגש תביעת נגד בעוולה שעילתה בעצם הגשת התביעה, שכן יש בטיעון זה כדי לחתור תחת זכות הגישה לערכאות. גם טענת "הקנוניה" אינה יכולה לעמוד היות שאין פסול בעובדה שמספר תובעים מתאגדים ומגישים תביעות שמבוססות על אותו נוסח תוך תיאום המהלכים המשפטיים.

בכל הנוגע לגובה הפיצוי, נדרש בית המשפט לשיקולים כלליים המשותפים לכלל התובעים וציין כי על פי חוק התקשורת קיימת תקרת פיצוי של 1,000 שקל ללא הוכחת נזק עבור כל הודעת ספאם שנשלחת לנמען בניגוד לחוק. לצד זאת, יש לשקול את הצורך באכיפת חוק התקשורת ובהרתעה מפני הפרתו, עידוד הנמען של הודעות ספאם לממש את זכויותיו והיקף ההפרה במקרה הספציפי. בעניין זה, צוין כי דובר אמנם בפרסום מסחרי שאינו פוגעני, אולם אם בוחנים את התנהגות הנתבעת ניתן להיווכח כי שיטת המכירות בה נקטה –  הפצה המונית של הודעות טקסט פרסומיות – נוגדת את הוראות החוק ואף ננקטה באופן מודע תוך שהנתבעת הסוותה את זהותה בדברי הפרסום, ולמצער לא גילתה את זהותה באופן גלוי. לכך, נקבע, ישנה משמעות שכן אין המדובר בנתבעת שפעלה בתום לב ומתוך הנחה שהפרסום בדרך זאת הוא מותר לפי החוק ומכאן הצורך בהרתעתה באופן אפקטיבי.

לאור האמור, קבע בית המשפט אמות מידה לפיצוי לנוכח השיקולים עליהם הצביע לעיל, כאשר עד 6 ההודעות הראשונות נפסק פיצוי של 750 שקל לכל הודעה ומההודעה השביעית ואילך פיצוי של 400 שקל עבור כל הודעה. בנוסף, בתיקים שבהם מספר תובעים, נפסק סכום נוסף המשקף מצד אחד את העובדה  כי ההודעות התקבלו אצל יותר מאדם אחד וביותר ממכשיר אחד ומצד שני כי חבירת אותם תובעים יחדיו בהגשת כתב תביעה אחד מעידה על זיקה ביניהם.

 

ת"ק 23742-11-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בית המשפט לתביעות קטנות: חוק הספאם חל גם על שיחות טלפון מאנשי מכירות

 

אושר בקריאה טרומית: בקשת תרומות בשיחות טלפון מוקלטות תיחשב לדואר זבל

 

העליון הגדיל את סכום הפיצוי עבור דואר זבל: "אמצעי אפקטיבי להרתעת הרבים"

 

כך הפך חוק הספאם למקור פרנסה נוח עבור תובעים סדרתיים

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.