אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושרה ייצוגית נגד PayPal: גבתה עמלות על המרה כפויה של מטבע זר בעת משיכה

צילום: istock

אושרה ייצוגית נגד PayPal: גבתה עמלות על המרה כפויה של מטבע זר בעת משיכה


08.06.2015 | עו"ד לילך דניאל

לטענת התובע, פייפאל אינה מאפשרת ללקוחות המנהלים אצלה חשבון במטבע זר למשוך כספים לחשבון בנק ישראלי במטבע שבו מתנהל החשבון אלא מחייבת את המרת הכספים לשקלים וגובה בגינה עמלה. ביהמ"ש קבע כי ההוראה בהסכם המשתמש הקובעת כי כל מחלוקת תידון בסינגפור אינה תקפה, וציין כי קיימת אפשרות ששאלת חוקיות ההמרה והעמלה תוכרע לטובת חברי הקבוצה

בית המשפט המחוזי קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת PayPal, בטענה כי זו אילצה את לקוחותיה המנהלים חשבון במטבע זר לבצע המרה בעת שביקשו להעביר את הכספים לחשבון בנק ישראלי, וכן גבתה מהם עמלה עבור ההמרה. השופט עופר גרוסקופף קבע כי ההוראה בהסכם המשתמש של האתר הקובעת כי כל מחלוקת תידון בסינגפור אינה תקפה, וכי התובענה מעוררת שאלות משותפות שעניינן פרשנות ההסכם אשר קיימת אפשרות סבירה כי תוכרענה לטובת חברי הקבוצה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

חברת PayPal העולמית, המהווה נכון להיום חלק מענקית המסחר האלקטרוני eBay, מתמחה במתן שירותי תשלום ברשת האינטרנט. ייחודו של השירות טמון בכך שהוא מאפשר למשתמשים לבצע עסקאות ברשת מבלי לחשוף בפני מקבל התשלום את פרטי כרטיס האשראי או חשבון הבנק של המשלם. פתיחת חשבון פייפאל אינה כרוכה בתשלום כלשהו מצד הלקוח, אולם הוא נדרש להסכים להסכם המשתמש שנוסח על ידי החברה ומתעדכן מעת לעת.

המשיבה היא חברה המאוגדת בסינגפור ומהווה אחת מזרועותיה של פייפאל, המופקדת על מתן שירותי החברה במספר מדינות ובהן ישראל. המבקש, רז קלינגהופר, מחזיק בשני חשבונות פייפאל – אחד פרטי ואחד עסקי המשמש אותו לצורך מכירת מוצרים שונים הקשורים לפעילות הרכב רוק בו הוא חבר. בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש טען קלינגהופר כי פייפאל אינה מאפשרת ללקוחות המנהלים אצלה חשבון במטבע זר למשוך את כספם לחשבון בנק ישראלי במטבע שבו מנוהל החשבון, אלא מחייבת את המרת הכספים לשקלים, וכן גובה עמלת המרה בשיעור 2.5% בגין המרה כפויה זו. לטענתו, נוסח הסכם המשתמש של פייפאל לא כלל התייחסות להמרה כפויה זו ולעמלה הנגבית בגינה, ועניין זה תוקן רק לאחר שהוגשה התביעה. לפיכך, סבר קלינגהופר כי על החברה לפצות את לקוחותיה ולהשיב להם את עמלת ההפרה הכפויה שנגבתה.

השופט עופר גרוסקופף קבע כי ההוראה בהסכם המשתמש לפיה כל תביעה או מחלוקת נגד פייפאל תידון בסינגפור אינה מונעת דיון בישראל על פי הדין הישראלי ודינה בטלות. זאת, שכן פייפאל היא היא חברה הנותנת שירות למאות אלפי אזרחים ישראלים באמצעות האינטרנט ולצורך כך מפעילה אתר אינטרנט בעברית ואף נותנת שירותי תמיכה המיועדים לקהל לקוחותיה העצום בישראל. במצב דברים זה, חיוב לקוחות פייפאל הישראלים להתדיין בבית משפט בסינגפור (תוך שמירת זכותה של פייפאל לתבוע את לקוחותיה בישראל) היא באופן מובהק הוראה שכל תכליתה לחסום את דרכם של הלקוחות לממש את זכויותיהם כלפיה. לאור האמור, קבע השופט כי התניה צריכה להיחשב כבטלה לפי סעיף 5(א) לחוק החוזים האחידים, הקובע כי "תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל". כמו כן, חזקה כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד ואין בעצם היותה של המשיבה חברה סינגפורית כדי להפוך את ההוראה להוגנת כלפי ציבור לקוחותיה הגדול בישראל.

לגופו של עניין קבע השופט כי תובענה מעוררת שתי שאלות מרכזיות המשותפות לחברי הקבוצה: האם פייפאל מחויבת לאפשר למשתמש למשוך את יתרתו בחשבון פייפאל לחשבון בנק בישראל במטבע בה מנוהל החשבון, או שמא רשאית היא לחייב את המשתמש לבצע המרה כפויה לשקלים. השאלה השניה המתעוררת היא האם פייפאל הייתה רשאית לגבות עמלת המרה כפויה. לדעת השופט, שאלות אלו הן בבסיסן שאלות של פרשנות הסכם המשתמש, ולכן הן משותפות לכלל חברי הקבוצה. בעניין זה, הובהר כי כיום הסכם המשתמש קובע הוראות מפורשות המבהירות כי תבוצע המרה כפויה וכי תגבה עמלת המרה בגינה, אולם לא כך ביחס לנוסח ההסכם בעת הגשת התובענה.

עוד קבע השופט גרוסקופף כי לשונו ותכליתו של הסכם המשתמש בעת הגשת התובענה, כפי שהיא מובנת למשתמש הסביר, תומכת בפרשנות לפיה ההעברה הן לחשבון בארה"ב והן לחשבון בבנק המקומי צריכה להיות במטבע בו מנוהל חשבון פייפאל ומבלי שתבוצע המרה כפויה. בכך, נקבע, די לכאורה על מנת לעבור את המשוכה הראייתית הדרושה בשלב הבקשה. למסקנה דומה הגיע השופט באשר לחוקיות גביית עמלת ההמרה הכפויה, וזאת ממספר טעמים: ראשית, מבחינה חוזית המשיבה מפרטת בהסכם המשתמש את התשלומים להם היא זכאית מלקוחותיה, ופרשנות סבירה של הסכם המשתמש מעלה כי מדובר ברשימה סגורה במובן זה שכל שירות שלא נקבעה עמלה בגינו הוא שירות שהמשיבה נותנת חינם ללקוחותיה. שנית, האפשרות לקבוע שהמשיבה זכאית לתשלום בגין פעולת ההמרה הכפויה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט קיימת רק תחת ההנחה ששירות ההמרה ניתן שלא במסגרת הסכם המשתמש. שלישית, גם בהנחה שיש להביא בחשבון את התועלת שצמחה לחלק מחברי הקבוצה בגין ההמרה לשקלים חדשים במסגרת פסיקת סעד של השבה, הרי שמשמעות הדבר היא הפחתה בהיקף ההשבה ולא שלילת הזכות להשבה. לאור האמור, נקבע כי המבקש הוכיח כי קיימת אפשרות סבירה ואף למעלה מכך כי שאלת חוקיות ההמרה ושאלת חוקיות גביית עמלת ההמרה הכפויה יוכרעו לטובת הקבוצה.

 

ת"צ 39292-04-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.