אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: הפרקליטות לא תחויב לערער על זיכויו של גואל רצון מהחזקה בתנאי עבדות

צילום: Getty images Israel

בג"ץ: הפרקליטות לא תחויב לערער על זיכויו של גואל רצון מהחזקה בתנאי עבדות


04.06.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה על הסף את העתירה שהגישו המרכז הישראלי לנפגעי כתות וחלק מנשותיו לשעבר של גואל רצון, וקבע כי גם אם יש צדק בטענתם נגד הפרשנות המשפטית של ביהמ"ש המחוזי, החלטת הפרקליטות שלא לערער עליה היתה סבירה, בין היתר בהתחשב בקשיים המשפטיים הנוספים שהובילו לזיכוי

 

בג"ץ דחה על הסף עתירה שהגישו המרכז הישראלי לנפגעי כתות וחלק מהמתלוננות שחיו תחת מרותו של גואל רצון, להורות לפרקליטות לערער על זיכויו מעבירת החזקה בתנאי עבדות. נקבע, כי גם אם יש צדק בטענת העותרות נגד הפרשנות המשפטית של בית המשפט המחוזי לעבירה, הרי שגדר התערבותו של בג"ץ בהחלטות גורמי התביעה היא מצומצמת ביותר, מה גם שבהכרעת הדין נמנו מספר קשיים משפטיים בולטים נוספים בגינם הוחלט לזכות את רצון מהעבירה האמורה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2010 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום חמור נגד גואל רצון, בו נטען כי החל משנת 1991 צירף אליו בדרכים שונות נשים רבות אותן קשר ורתם לחייו ולמרותו על מנת שישרתו ויספקו לו את צרכיו במבנה "מעין-משפחתי". בתוך כך, השתלט רצון על חייהן של 21 נשים באופן ממשי, הכתיב וכפה עליהן תפיסת עולם ששירתה את מטרותיו, כיוון במידה רבה את דרך חשיבתן ואורחות חייהן והתייחס אליהן כאל קניינו. בין היתר צוין כי רצון הציב עצמו בקרב הנשים כמוּרם מעם וכשווה ערך לבורא עולם וגרם להן לראות בהולדת ילדיו כשירות מרומם שיש לשאוף אליו.

עוד הפליג כתב האישום בתיאורים ביחס לדרכי שליטתו של רצון בנתינותיו, לרבות דרישה מהנשים לקעקע את דמותו או את שמו על גופן, איסור עליהן להיכנס לחדרו ללא רשות, דרישה לשינוי שמותיהן ולניתוקן מבני משפחתן ומיחסים חברתיים חיצוניים אחרים, דיווח מתמיד ביחס למקום המצאן ועוד. בנוסף לכך נטען כי הנשים סיפקו את צרכיו החומריים והכלכליים של רצון, לרבות מזון, כלי רכב, ציוד אלקטרוני, תרופות, מימון חופשות וטיולים ועוד.

בתום הליך הוכחות הורשע רצון בשישה מהאישומים שעניינם עבירות מין ובאישום שעניינו עבירת מרמה אולם זוכה מעבירות החזקת אדם בתנאי עבדות לפי סעיף 375א לחוק העונשין, לאחר שבית המשפט עמד על קשיים שהתגלו במספר רבדים בעניין זה. רצון נידון לעונש של 30 שנות מאסר בפועל וארבע שנות מאסר על תנאי וחויב בתשלום פיצוי כספי למתלוננות בסכום מצטבר של 470 אלף שקל.

המרכז הישראלי לנפגע כתות וחלק מנשותיו לשעבר של רצון עתרו לבג"ץ בדרישה להורות לפרקליטות לפעול להגשת ערעור על זיכויו מעבירת ההחזקה בתנאי עבדות. לטענת העותרות, בית המשפט המחוזי התעלם מיכולות המניפולציה הפסיכולוגית של רצון בנפשן של הנשים באמצעות מצג שווא של יכולות מאגיות ודרך מעקב ושליטה קפדניים על כל תחומי חייהן. מניפולציות אלה הביאו לכך שרצון רכש למעשה שליטה מוחלטת בנשים אשר הביאה לשלילת בחירתן החופשית, ולכן קביעותיו של בית המשפט בגינן זוכה מעבירת ההחזקה בעבדות עלולות להביא לכך שלא יוגשו כתבי אישום בגין עבירה זו במקרים דומים של כתות, באופן שיביא לכך שסעיף חוק זה יהפוך לאות מתה. לאור הטעויות החמורות שנפלו לשיטת העותרות בהכרעת הדין, טעתה הפרקליטות לדעתן טעות מרה משבחרה שלא להגיש ערעור על פסק הדין.

הנשיאה מרים נאור והשופטים חנן מלצר ונעם סולברג דחו את העתירה על הסף וציינו כי אף שהתערבותו של בג"ץ בשיקול דעתן המקצועי של רשויות התביעה היא אפשרית, הרי שהדבר ייעשה במקרים נדירים בלבד שבהם ההחלטה הנדונה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. הפתח להתערבות בית המשפט בהחלטות רשויות התביעה מצטמצם עוד יותר מקום שבו מדובר בהחלטה האם להגיש ערעור על פסק דין, שכן התערבות נרחבת יותר עלולה ליצור מצב בו עתירה לבג"ץ תשמש כמעין מסלול "עוקף ערעור".

במקרה זה, קבעו השופטים, לא ניתן לומר שהחלטת הפרקליטות שלא להגיש ערעור בעניין זיכויו של רצון לא הייתה סבירה. מעבר לכך, גם אם יש צדק בטענת העותרות נגד הפרשנות המשפטית של בית המשפט הרי שבהכרעת הדין נמנו מספר קשיים משפטיים בולטים נוספים בגינם הוחלט לזכות את רצון. בין היתר, צוין הניסוח הכללי והמעורפל של כתב האישום, הקשיים ברמה הראייתית והתהיות הרבות ביחס לחוות דעת המומחה מטעם המדינה. קשיים אלו, לדעת השופטים, מקימים משוכות משפטיות אשר אינן עניין של מה בכך, בהתחשב בהלכות הידועות בדבר גדר התערבות ערכאת הערעור. עוד צוין כי רצון הורשע במרבית העבירות ונגזרו עליו 30 שנות מאסר, ולפיכך, בהתחשב בגילו ובמצבו הרפואי סביר להניח שאת מרבית שנות חייו הנותרות יעביר מאחורי סורג ובריח.

לבסוף, התייחס בית המשפט לטענת העותרות בכל הנוגע להיבט הציבורי והצורך המשפטי בהכרעה בסוגיית הפרשנות הראויה לעבירת ההחזקה בתנאי עבדות בכלל, ובהקשר של מסגרת המוגדרת כ"כת" בפרט. בעניין זה, סבר בית המשפט כי יש לזכור שהפרקליטות היא המופקדת על שמירת האינטרס הציבורי ועצם העובדה שהסוגיה טרם זכתה להכרעה סופית בבית המשפט העליון אינה מחייבת את הפרקליטות להביא את הדבר לדיון בערעור במסגרת תיק זה דווקא.

 

בג"ץ 2732/15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הכרעת הדין של גואל רצון: זוכה מהחזקה בתנאי עבדות, הורשע בעבירות מין 

 

מי יישא בתשלום המזונות ל-49 ילדיו של גואל רצון

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה