אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עו"ד שהעבירו כסף בין גורמים עברייניים מבלי לחשוד בכשרותו הורשעו בדין משמעתי

עורך דין. צילום אילוסטרציה: Getty images Israel

עו"ד שהעבירו כסף בין גורמים עברייניים מבלי לחשוד בכשרותו הורשעו בדין משמעתי


04.06.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קבע כי עורכי הדין, שהואשמו במעורבות בהעברת מעטפה עם 20 אלף דולר בין גורמים שהיו מעורבים ברצח השופט עדי אזר ז"ל, עצמו את עיניהם לנסיבות המעוררות חשד. השופט אמנון כהן הדגיש כי מחובתם של עורכי הדין לנהוג ביתר זהירות כאשר הם מתבקשים לבצע עבור הלקוח פעולה שאינה משפטית, על מנת למנוע מצב שבו "יגלשו" במודע או לא למעגל הביצוע העברייני

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין על זיכויים מדין משמעתי של שני עורכי דין שהואשמו במעורבות בהעברת מעטפה עם 20 אלף דולר בין גורמים שהיו מעורבים ברצח השופט עדי אזר ז"ל. השופט אמנון כהן קבע כי נסיבות העברת המעטפה היו צריכות לעורר תהיות בקרב השניים באשר לתוכנה ולכשרות תכולתה, וכי בעצימת עיניהם מלברר את הדברים לאשורם, הם סטו מנורמת ההתנהגות הראויה לעורכי דין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2010 הוגשה נגד המשיבים, עורכי דין במקצועם, קובלנה לבית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין בה יוחסו להם עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את המקצוע. על פי הנטען בקובלנה, עורכי הדין ייצגו במשותף עבריין מורשע שריצה עונש מאסר. לימים, התברר כי אותו לקוח תכנן והוציא אל הפועל ביחד עם אחרים את רצח השופט עדי אזר ז"ל.

בשלב מסוים, התבקש המשיב 1 על ידי הלקוח להעביר מעטפה למשיב 2, וזה אישר בפניו כי הוא אכן מצפה למעטפה מהלקוח מבלי לציין בפניו מהו תוכנה של המעטפה. בעקבות האמור, פגש המשיב 1 שליח מטעם הלקוח שאת זהותו לא הכיר במחלף דרכים בראשון לציון וקיבל מידיו מעטפה. בשלב זה, הבין עורך הדין שהמעטפה אינה מכילה מסמכים כפי שציפה אלא מדובר במעטפת כסף עבה. על אף האמור, המשיך המשיב 1 בשליחות והעביר את המעטפה למשיב 2, שציפה למצוא בתוכה שכר טרחה המגיע לו מהלקוח בסך 1,000 דולר. במקום זאת, נוכח עורך הדין לגלות כי המעטפה מכילה 20 אלף דולר במזומן, ועל כן התקשר ללקוח ודרש ממנו לשלוח מישהו לקחת את הכסף. משהגיע אותו נציג, מסר לו עורך הדין את המעטפה תוך שהותיר בידיו את 1,000 הדולרים המגיעים לו.

אין מחלוקת שעורכי הדין לא ידעו למה נועד הכסף ולא היה להם קשר כלשהו לרצח השופט המנוח, ועל כן השאלה שבמחלוקת הייתה האם בכך שהעבירו את המעטפה הלאה מבלי לברר מהיכן הגיע הכסף ולמי הוא מיועד פעלו באופן שאינו הולם את המקצוע.

בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את השניים בעבירות המשמעת שיוחסו להם וגזר עליהם עונשי השעיה בני מספר חודשים מהלשכה וכן השעיה על תנאי. בערעור לבית הדין הארצי זוכו השניים מהמיוחס להם בקובלנה, בנימוק כי ועדת האתיקה לא הוכיחה את עובדות הקובלנה וכי אין קצה חוט ממנו ניתן להסיק כי המשיב 1 ידע כי המעטפה מכילה כסף או מיועדת לצד ג' שזהותו אינה ידועה, ולא הייתה לו סיבה לחשוד שדבר מה אינו כשורה.

לשכת עורכי הדין ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי ולערעור הצטרף כ"ידיד בית המשפט" פורום המרצים לאתיקה מקצועית של עורכי דין בבתי הספר ובפקולטות למשפטים בישראל, בטענה כי המקרה מעלה סוגיות יסוד בתחום הליבה של מקצוע עריכת הדין אשר קביעת בית המשפט לגביהן עשויה להשליך על עיצוב התפתחות הדין המשמעתי ככלל ועל ההתנהגות המחייבת עורכי דין בפרט.

השופט אמנון כהן קיבל את הערעור והרשיע את עורכי הדין במיוחס להם בקובלנה. השופט קבע כי בהימנעותו של המשיב מלהוסיף ולחקור לאחר קבלת המעטפה, כשהבין כי מדובר בשליחות שלא ציפה לה של העברת כסף מזומן, הוא סטה מנורמת ההתנהגות המצופה מעורך דין, שכן היה עליו לחשוד בכשרות המעטפה ובטיב השליחות. עצימת עיניים זו, קבע השופט, מהווה מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, כמו גם הפרת החובה לשמור על כבוד המקצוע.

גם בכל הנוגע למשיב 2 חלק השופט כהן על המסקנה אליה הגיע בית הדין המשמעתי הארצי, לפיה לא הוכח שהמשיב ידע מבעוד מועד כי תוכנה של המעטפה כולל סכום העולה פי 20 על שכר טרחתו או כי הוא אינו היעד הסופי של המעטפה. לדעת השופט, התבקש כי המשיב 2 יברר עם המשיב 1 או עם הלקוח מדוע קיבל מעטפה עם סכום כה גבוה ומדוע לא עודכן על כך מבעוד מועד. חרף זאת, המשיב מצא לנכון רק להביע תרעומת בפני הלקוח על כך שהוא צריך להיות אחראי לסכום כסף שלא צריך להימצא אצלו וכן לדרוש ממנו לשלוח אדם לקחת את יתרת הכסף. משכך, המסקנה היא כי המשיב 2 בחר לעצום עיניו לנסיבות המחשידות שלפניו.

"הנקודה הקריטית" השנייה בעניינו של המשיב 2, הייתה לדעת בית המשפט מועד מסירת המעטפה לנציג ששלח הלקוח, אז התברר לו כי מדובר באדם אותו פגש בעבר ושבמפגש הקודם שלהם מסר לו טלפון שרק באמצעותו ישוחחו ואמר לו כי הוא מצפה לכסף מהלקוח. חרף האמור, העביר לו המשיב 2 את הכסף מבלי לשאול דבר, לרבות לאיזה מטרה הוא מיועד, מדוע השליח או המשיב 1 לא העבירו את הכסף ישירות לנציג, מדוע לא פיצלו את הכסף לשתי מעטפות ומדוע בכלל נדרשו שני עורכי דין להעביר את הכסף. לשיטת השופט כהן, מערכת הנסיבות האובייקטיביות הייתה מעוררת חשד בלבו של כל אדם, קל וחומר עורך דין, כי הוא משמש כ"צינור" להעברת כספים למטרות לא כשרות.

עוד הודגש כי מורכבות תפקידו של עורך הדין מטילה עליו נטל כבד, אך אלה הם ממאפייניו של המקצוע המיוחד של עריכת דין ובמיוחד של העוסקים בתחום הפלילי, ולכן מחובתם לנהוג ביתר זהירות ולהקפיד כפל כפליים כאשר הם מתבקשים לבצע עבור הלקוח פעולה שאינה בזיקה משפטית. זאת, על מנת למנוע מצב בו "יגלשו" באופן מודע או לא מודע למעגל הביצוע העברייני.

 

עמל"ע 51627-01-15

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה