אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "דווקא עבירות צווארון לבן שנזקן לציבור רב זוכות בביהמ"ש ליחס מקל ופשרני"

צילום: istock

"דווקא עבירות צווארון לבן שנזקן לציבור רב זוכות בביהמ"ש ליחס מקל ופשרני"


01.06.2015 | ליאור שדמי שפיצר

בימ"ש השלום גזר 24 חודשי מאסר על סוכן ביטוח שהתחזה לאחר מלקוחותיו, עולה חדש מרוסיה, כדי לקבל בשמו הלוואות מהבנק. השופט רון סולקין מתח ביקורת על הפער בענישה בין עברייני רחוב לבין עבריין רב מעללים הגוזל מיליונים מכספי ציבור תוך הפרה עמוקה של חובות נאמנות ומוסר בסיסיים

בית משפט השלום גזר את דינו של סוכן ביטוח שהורשע בעבירות מרמה, זיוף ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שהשתמש בפרטיו של לקוח, עולה חדש מרוסיה, התחזה אליו בכזב ונטל מהבנק הלוואות בסך כולל של 72 אלף שקל. השופט רון סולקין גזר על הנאשם, שרון שילון, מאסר בפועל של 24 חודשים, בצירוף הפעלת מאסרים מותנים שהיו לחובתו, כך שירצה בפועל 36 חודשי מאסר, וכן מאסרים על תנאי, קנס של 8,000 שקל ופיצוי לנפגע העבירה בסך של 15 אלף שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי עובדות כתב האישום, שבהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, הוא השתמש בפרטיו של אחד מלקוחותיו, יליד 1947 ועולה חדש מרוסיה הלבנה, הדובר עברית באופן שטחי וחלקי בלבד, שהי וידועים לו מתוקף עבודתו. הנאשם התחזה ללקוח ונטל הלוואה מהבנק בסך של 50 אלף שקל, ובהמשך נטל הלוואה נוספת בסך של 22 אלף שקל באותו אופן. את סכומי ההלוואות העביר הנאשם מחשבונו של הלקוח לחשבון של אדם אחר שעמו היה מצוי בקשרים עסקיים, וזה משך את סכומי הכסף והעבירם לנאשם.

בהמשך פדה הנאשם, שהתחזה ללקוח, שתי פוליסות ביטוח שהיו בבעלותו של האחרון, באמצעות זיוף ייפוי כוח הנחזה להיות בחתימתו, וכן העביר סכום של 9,000 שקל מחשבונו של הלקוח לחשבונו של אותו אדם אחר, אשר משך את הכסף ומסר אותו לנאשם. בהמשך, הורה הנאשם לבנק, בשם הלקוח, לממש פיקדון בסך של 7,052 שהיה בחשבונו, ומשך אותו לאחר שהועבר לאותו שותף עסקי. בסך הכל, משך הנאשם סכום כולל של 88 אלף שקל מחשבונו של הלקוח.

בחודש פברואר 2008, כשנודע לנאשם כי מעשיו נחקרים על ידי אגף החקירות של הבנק וכי נפתחה חקירה משטרתית בעניין, הפקיד הנאשם בחשבונו של הלקוח, בשני תשלומים, את קרן הסכום שנמשך על ידו במרמה. על פי כתב האישום, הנאשם פנה ללקוח ודרש ממנו לכתוב מכתב לפיו מקור התלונה שמסר הוא באי הבנה והכתיב לו את תוכן הדברים. בהמשך, לקראת שימוע שנערך לו לפני פרקליט מחוז דרום ביוני 2010, זייף הנאשם שיק על סך של 91 אלף שקל, אותו השיג מפנקס השיקים את הלקוח, והציגו במהלך השימוע, ומאוחר יותר אף הציג את השיק בהשלמת חקירה במשטרה, על מנת ליצור מצג לפיו הלקוח מסר לו את הכספים בהסכמתו.

השופט רון סולקין ציין כי לנאשם עבר פלילי הכולל שלוש הרשעות בגין ארבעה מקרים של מרמה, הונאה וגניבה, וכי הגורמים המטפלים אבחנו אותו כבעל דפוסי מרמה עמוקים הפועל מתוך ניתוק רגשי, ועל כן קיים סיכון גבוה לחזרה על עבירות דומות בעתיד. עוד צוין כי בעבר הוסמך הנאשם כסוכן ביטוח, אך על רקע הסתבכויותיו הפליליות נשלל רישיונו. למרות זאת, הוא המשיך לעבוד בתחום כשכיר עד שנת 2011.

השופט סולקין ציין את החומרה היתרה בעבירות שעבר הנאשם, תוך ניצול יחסי האמון בקשר שבין מבוטח וסוכן ביטוח, ונוכח העובדה כי מדובר בעולה חדש, מבוגר, שאינו דובר עברית באופן מלא. השופט ציין כי מדובר בסדרת עבירות שבוצעו פעם אחר פעם, במשך מספר חודשים, ולא במעידה חד פעמית. עוד צוין כי לא זו בלבד שהנאשם זייף ורימה, אלא הוא לא נרתע מלנסות להציג את תוצרי הזיוף במגעיו עם גורמי אכיפת החוק – פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל. "במעשיו אלה היה כדי לחתור תחת שלטון החוק ובייחוד תחת תפקודה התקין של מערכת המשפט", כתב השופט בפסק הדין. "למערכת אכיפת החוק אין התעצומות הנדרשות והמשאבים המתאימים כדי לוודא האמיתות והאותנטיות של כל מסמך המוצג להן. ההנחה היא כי אזרח מן השורה ייֵרתע מלהציג עובדות כוזבות במפגיע, או להציג מסמכים מזויפים. היעדר המשאבים לבדיקת אותנטיות המסמכים יוצר גם קושי של ממש בגילוין של עבירות מסוג זה. הפוטנציאל של עבירות מסוג זה עלול להיות הרסני, עד כדי עיוות הדין, עיוות הצדק ומתן הכרעות משפטיות שגויות. בנסיבות אלה, מחויב בית המשפט להעביר מסר תקיף וחד משמעי, בדמות ענישה מרתיעה, במישור המעשה, כלפי כל מי שיהין לעבור עבירות מסוג זה".

השופט סולקין העיר כי לעתים דווקא עבירות כלכליות של צווארון לבן, שהנזק שהן גורמות לפרט ולציבור הרחב הוא רב ביותר, זוכות בבתי המשפט ליחס מקל ופשרני. "נוצר לפרקים יחס בלתי הולם בין הענישה המוטלת על עבריין הנאשם בפריצה וגניבת רחוב, לבין ענישה הנגזרת על נאשם רב מעללים, הגוזל מיליונים מכספי ציבור תוך הפרה עמוקה של חובות נאמנות ומוסר בסיסיים", כתב השופט. "על פער עמוק זה הנבקע לעתים בתפיסה העונשית הנוהגת במקומנו, יש לגשר בדרך של שמירת יחסיות הולמת בהיקפי הענישה, תוך יחוס משקל מתאים לחומרתם האמיתית של המעשים, להשלכתם השלילית ארוכת הטווח על מערכות הכלכלה והחברה, ולהיקף הנזק שהם מביאים על הציבור".

לשיטתו של השופט סולקין, מתחם הענישה בגין עבירות אלה מחייב רכיב של מאסר בפועל שינוע בין שנה לחמש שנים, וכן עיצומים כספיים מרתיעים כשנקודת המוצא לקביעתם תהיה עד פי ארבעה משווי טובת ההנאה שקיבל הנאשם כתוצאה מביצוע העבירה. קביעת הענישה הספציפית במסגרת המתחם נעוצה במידת התעוזה והתחכום בביצוע העבירות, בסוג ההליך המשפטי ומשמעויותיו, במשך הזמן בו המשיך העבריין במעשי הזיוף והמרמה, בהיקפם של מעשים אלו, וכן בעברו הפלילי של הנאשם ובנסיבותיו האישיות.

במקרה זה ציין השופט כי הנאשם החזיר לנפגע העבירה את הכספים ונרתם להליך טיפולי. עם זאת, התהליך הטיפולי עדיין בשלביו המוקדמים ביותר, ואף שמילולית מביע הנאשם חרטה, יש לזכור כי כאשר מדובר בעבירות של מרמה וזיוף, הן נעברות לרוב על ידי מי שכוחם בפיהם ושיודעים ליצור יחסי אמון עם הזולת, כך שאין בעובדות אלה לבדן כדי להטות את הכף לקולא. מנגד, לחובתו עבר פלילי והוא שב וחוזר להסתבך במעשי מרמה ונוכלות ולא נרתע ממאסרים מותנים. גם חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות הוא בעל השפעה מסוימת על הענישה, ומשכך תנוע הכף לכיוון  ענישה על הצד הנמוך של המתחם, אם כי לא ברף הנמוך ממש.

בשקלול כל הגורמים, גזר השופט סולקין על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, והפעיל שלושה מאסרים מותנים בני 12, 9 ו-4 חודשים, שיעמדו בחופף זה לזה על מאסר של 12 חודשים שיופעל בנוסף. בנוסף, נגזרו על הנאשם מאסרים מותנים נוספים למשך שלוש שנים, קנס בסך 5,000 שקל ופיצוי לנפגע העבירה בסך של 15 אלף שקל.

 

ת"פ 56590-12-11

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

סוכן ביטוח שנטל הלוואות על חשבון כספי פוליסות של לקוחותיו הורשע במרמה וזיוף

 

החמרה בענישה על עבירות צווארון לבן: 16 חודשי מאסר בגין התחזות לעורך דין

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.