אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אושרה ייצוגית נגד מפיצת התרופה אלטרוקסין בגין אי יידוע מטופלים על שינוי רכיב

אלטרוקסין

אושרה ייצוגית נגד מפיצת התרופה אלטרוקסין בגין אי יידוע מטופלים על שינוי רכיב


21.05.2015 | עו"ד לילך דניאל

בתביעה נטען כי הרכבו של הרכיב הלא פעיל בתרופה, המיועדים לסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, שונה אולם לרופאים ולבתי החולים לא נמסר כי יש לבצע מעקב רפואי לחולים על רקע הצטברות דיווחים על תופעות לוואי. ביהמ"ש אישר את התביעה הייצוגית נגד המפיצה "פריגו" אך דחה את התביעה נגד קופות החולים מכבי וכללית

בית המשפט המחוזי אישר הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת "פריגו", בעלת הרישום והמפיצה של תרופת האלטרוקסין בישראל שנועדה לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס. זאת, לאחר שנמצא כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע שהחברה לא דאגה לידע מטופלים בדבר הצורך בביצוע ניטור באמצעות בדיקת דם לאחר מעבר לשימוש בפורמולציה חדשה. מנגד, נדחתה התביעה נגד קופות החולים "כללית" ו"מכבי" וכן נגד בעלת ומפיצת התרופה בעבר.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בישראל חיים כיום למעלה מרבע מיליון חולים הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס. הטיפול במחלה מבוסס על נטילת תחליף הורמונלי על בסיס יומי, שבלעדיו מצבו הבריאותי של החולה עלול להידרדר עד כדי סכנת חיים. החל משנות השמונים שווקה בארץ תרופה בשם "אלטרוקסין" שיוצרה על ידי חברת "גלקסו" העולמית והיוותה את הטיפול היחידי לחולי תת תריסיות. בשנת 2011 שונה באישור משרד הבריאות הרכבו של הרכיב הבלתי פעיל בתרופה, אלא שהדיווח לקופות החולים ולרופאים המטפלים היה לאקוני ולא נאמר בו כי יש למסור את דבר השינוי למטופלים וכי נדרש לבצע מעקב רפואי על מנת לוודא שלא נדרשות התאמות במינון התרופה בעקבות שינוי הפורמולציה.

במהלך החודשים שלאחר השינוי החלו להצטבר דיווחים כי אף שהשינוי בפורמולציה לא אמור היה להשפיע על המטופלים, בפועל ישנם כאלה המושפעים ממנו וחשים בתופעות לוואי האופייניות ל"יציאה מאיזון" (מצב בו מינון התרופה נמוך מהנדרש). בעקבות המידע שהצטבר, לרבות מידע שהועבר בשלב זה על ידי חברות התרופות אודות תופעות דומות שהתגלו בעולם מספר שנים קודם לכן, ניתנו הנחיות שונות על ידי משרד הבריאות. בשלהי 2011 פורסמו בעיתונות כתבות שנשאו כותרות כגון "מחדל האלטרוקסין – רמדיה 2", "התרופה אלטרוקסין שונתה – מצב החולים מידרדר" ו"מטופלים מדווחים על נשירת שיער, דכאון ואשפוז בבית חולים".

בעקבות הבהלה הציבורית שנוצרה, הוציא משרד הבריאות הנחיות ברורות לפיהן יש לבצע מעקב רפואי בעקבות שינוי הפורמולציה. כן הוקמה ועדת בדיקה שמצאה כי יש קשר נסיבתי ברור בין הכנסת הפורמולציה החדשה לשוק לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי וכי נפלו פגמים שונים בהתנהלותם של משרד הבריאות, חברות התרופות וקופות החולים. לאור זאת המליצה ועדת הבדיקה על ביצוע שינויים מבניים ורגולטוריים משמעותיים.

במקביל לפעולת הוועדה, הוגשו לבתי המשפט תשע בקשות לתובענות ייצוגיות נגד המעורבים בפרשה. הבקשות, שהוגשו בעילה של הטעיה צרכנית, הוגשו נגד חברת "פריגו" שהיא בעלת הרישום והמפיצה של האלטרוקסין בישראל משנת 2010, חברת גלקסו ישראל (בעלת הרישום והמפיצה לפני שנת 2010 והגורם שהביא לאישור הפורמולציה החדשה) וקופות החולים מכבי וכללית.

השופט עופר גרוסקופף קיבל בחלקן את הבקשות וציין כי טענות בדבר הפרקטיקה הרפואית או האפשרות למסור מידע באמצעות רופא מטפל אינן יכולות להצדיק את דחיית הבקשה, שכן גם לרופאים המטפלים לא נמסר מידע הולם מבעוד מועד והפרקטיקה הרפואית אינה ברורה להם.

השופט קבע כי התובענה צולחת בנקל את הדרישה לשאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, וכי גם הנזק הנטען – פגיעה באוטונומיה – מעורר שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות. כן קבע השופט כי המבקשים הרימו את הנטל להראות שקיימת אפשרות סבירה ואף למעלה מכך שיקבע כי הוסתר מחברי הקבוצה מידע שהיה קיים ושראוי היה למוסרו בזמן אמת, כך שאי העברת המידע מהווה הפרת החובות הקבועות בחוק הגנת הצרכן.

אשר לאחריותן של המשיבות, קבע השופט גרוסקופף כי אחריותה של פריגו להטעיה הצרכנית היא לא רק שאלה משותפת לכלל חברי הקבוצה אלא גם סוגיה שיש אפשרות סבירה כי תוכרע לטובת הקבוצה. מנגד, בכל הנוגע לחברת "גלקסו" נקבע כי בשים לב לכך שמעמדה אינו עולה לכדי "עוסק" או "יצרן" ביחס לאלטרוקסין החדש – אין היא נושאת באחריות כלפי הצרכנים שרכשו אותו להטעיה צרכנית מכוח חוק הגנת הצרכן ולכן דין הבקשה נגדה להידחות.

השופט דחה גם את בקשת האישום גם נגד קופות החולים, שכן גם אם ניתן לטעון שיש אפשרות שבהיבט פעילותן כמוכרות תרופות תוכרע שאלת האחריות לטובת הקבוצה, עדיין תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת זו. השופט ציין כי קופות החולים אינן שונות מכל גורם המפעיל בית מרקחת במדינת ישראל ולכן לא ברור מה ההצדקה לאפשר ניהול תובענה ייצוגית רק נגדן בכובען כמפעילות בתי מרקחת, שעה שלא הוגשה תביעה נגד גורמים אחרים המפעילים בתי מרקחת. זאת ועוד, אחריות קופות החולים בשל מעמדן כמוכרות של האלטרוקסין היא בוודאי משנית לזו של פריגו, בעל הרישום, היבואן והמשווק של התרופה בארץ.

עו"ד יעקב דוידוביץ שישמש בא כוח המייצג בהליך הייצוגי ציין כי "החלטת בית המשפט בשלב זה עושה צדק רב מבחינה צרכנית עם מכלול הקבוצה. ייחודה של ההחלטה מתבטא לטעמי בהפניית נקודות מוקד ראויות לדיון, באופן המקל עם קבוצת הצרכנים ועם ניהול התובענה הייצוגית בדרך האמורה. בית המשפט קיבל חלק ניכר מטענותינו, ובעיקרו של דבר מצא לנכון להדגיש כי חרף העובדה שמשרד הבריאות טיפל בעניין, לתובענה הייצוגית תפקיד חשוב במתן מענה ראוי, הן לצורך בפיצוי הניזוקים והן בצורך בהכוונת התנהגות הפועלים בשוק התרופות לעתיד".

 

ת"צ 16584-10-11

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

אוחדו התביעות הייצוגיות בעניין תרופת אלטרוקסין; הנזק מוערך ב-3.6 מיליארד שקל

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה