אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המומחה יקבע: האם הנזק מאב מתנכר עולה על הנזק הנגרם מהיעדר דמות אב?

צילום: Getty images Israel

המומחה יקבע: האם הנזק מאב מתנכר עולה על הנזק הנגרם מהיעדר דמות אב?


21.05.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להמשיך בבירור ראייתי של תביעת אבהות, אף שהן האב הרשום והן האב הנטען, מתנכרים לקטין ואינם מתכוונים להכיר בו ועל אף החשש לממזרות. השופט שמואל בר יוסף הציע למנות מומחה שיבחן את טובת הקטין ויכריע איזו מבין האפשרויות העגומות תגרום לו הכי פחות נזק

ביהמ"ש לענייני משפחה ימנה מומחה במסגרת תביעת אבהות שיבדוק אם הנזק לקטין בן שנתיים בשל חשיפתו לדמות אב המתנכר לו עולה על הנזק הנגרם לו היום בשל היעדר דמות אב כלשהי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בין האם לאב הנטען התפתחה מערכת יחסים רומנטית בעודה נשואה לאחר, כשתוצאה ממנה הרתה לו. האב הנטען תמך באם בהריונה, ובכלל זה שיתף פעולה בביצוע הבדיקות הגנטיות וליווה אותה לקראת הלידה ולאחריה. בין לבין, התגלתה מערכת היחסים לבעלה, שנרשם כאביו של הקטין, והוא עזב את הבית כחודשיים לאחר הולדתו ולימים סודר גט בינו לבין האם.

מערכת היחסים בין האב הנטען לבין האם והקשר בינו לבין הקטין נמשכו מספר חודשים לאחר לידתו של הקטין, עד אשר יום אחד הודיע האב כי הבטיח לאשתו שלא יתראה יותר עם האם והתינוק, ומאז נותק ביניהם הקשר.

הנתבע לא הכחיש את הקשר הרומנטי אך טען כי האישה קיימה קשרים דומים עם אחרים ואף טענה באוזניו כי היא הרתה מיחסים עם בעלה. עוד הצהיר כי אין בכוונתו להכיר בקטין או להיות איתו בקשר כלשהו.

במסגרת הדיון בתביעה הוגש תסקיר שממנו עולה כי לקטין אין קשר עם דמות אב כלשהי, שכן הן האב הנטען והן האב הרשום מתנכרים לו. משכך, ברור כי האבהות אינה עולה בקנה אחד עם טובתו של הקטין, הן משום שבירור זהות האב מסכנת את הקטין בהגדרת ממזרות, והם משום שהנתבע הדגיש בצורה חד משמעית כי בכל מקרה הוא אינו מתכוון להכיר בו.

לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ואף שאין חובה לעשות כן, התבקשה חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, אשר התנגד לבירור האבהות המבוקש.

השופט שמואל בר יוסף דחה את התנגדות הנתבע וקיבל את בקשת האם והאב הרשום להמשיך בבירור הראייתי של התביעה, לרבות בנוגע לנסיבות הורתו של הקטין. זאת, שכן לשיטתו, החשש לממזרות, ככל שקיים ואם בכלל, אינו די כדי למנוע את בירור שאלת האבהות ואין הוא עומד מול שאר הרכיבים שבהם על בית המשפט לבחון את טובת הקטין. השופט ציין כי רק אם שוכנע בית המשפט כי הבאת ראיות בנוגע להורתו של הקטין אינה עולה בקנה אחד עם טובתו במובנה הרחב, הוא יימנע מכך, וממילא על הטוען למניעה כזו מוטל נטל ההוכחה. "מדיניות ראויה היא זו שאינה נועלת דלת בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית", כתב השופט בר יוסף. "הדברים אמורים בבעלי דין רגילים והם חלים מקל וחומר כשעסקינן בקטינים שאביהם מנער מהם את חוצנו ועל כן זקוקים להגנת בית המשפט".

מאחר שלממד הזמן חשיבות רבה במקרים אלו, ולנוכח דלותו של התסקיר, הורה השופט על הגשת תצהירי עדות ראשית ובבד בבד על בחינת מינוי מומחה, שיחווה את דעתו בשאלה האם ייגרם לקטין נזק בשל חשיפתו לדמות אב, גם בהנחה שהלה יבחר שלא להיות איתו בקשר, העולה על הנזק שנגרם לו היום מהיעדר דמות אב כלשהי. חוות דעתו וחקירתו של המומחה יוגשו ויסתיימו טרם שמיעת העדויות. מהלך דיוני כאמור, קבע השופט, יאפשר לעצור את הבירור הראייתי אם המסקנה תהיה כי ראוי לעשות כן, מבלי להשחית זמן יקר.

 

תמ"ש 7049-02-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

"בדור הפייסבוק, אין משמעות לאיסור על בדיקת אבהות. האמת אינה נקברת אי שם"

 

המחוזי: ניתן לדון באבהות של קטין שנולד לאישה נשואה גם ללא בדיקת רקמות

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה