אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עורכי הדין ממשיכים להסתבך עם החוק האוסר על הברחת כספים במעברי הגבול

צילום: Getty images Israel

עורכי הדין ממשיכים להסתבך עם החוק האוסר על הברחת כספים במעברי הגבול


20.05.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח קנסה עורכי דין ובני משפחה שפיצלו ביניהם את סכומי הכסף שהוכנסו לארץ והבהירה כי פיצול זה מרוקן מתוכן את חובת הדיווח שנקבעה בחוק ואת תכליתה. הוועדה נמנעה מהטלת עיצום כספי בנסיבות חריגות, כאשר הכסף שימש למימון הוצאות רפואיות של בן משפחה

מעבירים במעברי הגבול כסף שנמסר לכם בנאמנות מלקוח ולא דיווחתם לרשות המסים? קיבלתם מחו"ל המחאות של כספים ששייכים ללקוח ולא דיווחתם? יוטלו עליכם עיצומים כספיים. עורכי דין ממשיכים להסתבך עם החוק שאוסר על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר, כך עולה מפרסום קובץ החלטות חדש שמפרסמת רשות המסים, מטעם הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס במחצית שנייה של שנת 2014. הפרסום החדש מכיל 44 החלטות, שסך העיצום הכספי בהן עומד על 436 אלף שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בקיץ האחרון נמצאו שתי המחאות בנקאיות בסכום של 430,741 דולר (שווה ערך לכ-1.47 מיליון שקל) בתוך מעטפה שהגיעה לישראל באמצעות חברת בלדרות, לכבוד עו"ד יעקב שמשי. ברשימון לא הוצהר על הכספים ועורך הדין לא הצהיר עליהם בתוך 72 שעות מרגע קבלת ההמחאות כנדרש על פי החוק. עו"ד שמשי טען כי הוא מונה על ידי בית משפט השלום בירושלים כמנהל העיזבון של המנוחה לינדה סביליה. כמנהל העיזבון, פעל עורך הדין במהלך השנתיים האחרונות אל מול הרשויות בארה"ב ובארץ על מנת להעביר ולהפקיד כספים שהיו בחשבונה של המנוחה בבנק HSBC במדינת ניו יורק לחשבון העיזבון על שם המנוחה בארץ. הוועדה קיבלה את גרסתו לעניין מקור ויעד הכספים, אך מצאה אותו כמי שהפר את חובת הדיווח בכך שהעביר מסמכים לחברת הבלדרות ולמכס לגבי מקור הכסף ויעדו, ולא הודיעו לו שאין במסמכים אלה כדי למלא אחר חובת הדיווח. בהתאם לתקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס"א-2001, הדיווח יתבצע באמצעות טופס הדיווח בלבד ולא בכל דרך אחרת. עם זאת, הוועדה מצאה לנכון להתחשב, כשיקול לקולא, בהתנהלותו של עו"ד שמשי ובכך ששיתף פעולה וסיפק הסברים ואסמכתאות כאשר נדרש לכך. לכן הושת עליו עיצום כספי בסך 1,000 שקל בלבד.

מפר נוסף שהושת עליו עיצום כספי על ידי רשות המסים הוא עו"ד וסאם בדארנה, שנכנס לישראל ביולי 2014 ועבר דרך המסלול הירוק באולם הנוסעים בנתב"ג כשברשותו 43,100 דולר מבלי שדיווח על הכנסתם, בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. יחד עמו נכנס עו"ד נזיה אבו ריא, שעבר גם הוא במסלול הירוק כשברשותו סך של 20 אלף דולר, השייכים, לדבריו לבדארנה. ברשות המסים נתפסו 63,100 דולר, שהם שווי ערך לסך של 214,666 שקל.

לאחר שמיעת גרסאותיהם, קבעה הוועדה כי סכום ההפרה הוא 60 אלף דולר, נוכח העובדה שלפי ייפוי הכוח שנתן הלקוח, המפר הוא זה שקיבל על עצמו להחזיק בנאמנות את הכספים, ואף בחקירתו הודה במפורש שמדובר בסכום אחד אשר פוצל בינו לבין עו"ד אבו ריא בשל החשש מגניבה.

חובת דיווח מוחלטת במעברי הגבול

הוועדה סבורה כי פרשנות לפיה ניתן לפצל את הסכומים המוכנסים לישראל מרוקנת מתוכן את סעיף 9 לחוק כמו גם את תכלית חובת הדיווח שנקבעה בחוק. פרשנות זו אף מאיינת את סעיף 3(ב) לחוק הקובע, כי עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח לפי החוק או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון מהווה עבירה פלילית.

המפר טען לעניין מקור הכספים כי מדובר בכספים שהופקדו אצלו בנאמנות על ידי לקוחו, שעזב את הארץ לסודן ביום 16.7.2014, וקיבלם מביטוח לאומי. לעניין יעד הכספים, טען המפר כי קיבל הוראות בכתב מהלקוח להעביר חלק מהסכום לקרוב משפחתו לצורך טיפול רפואי, ואת היתר לקרוב משפחה אחר. המפר הציג בפני הוועדה את מסמך ההוראות עליו חתם הלקוח וכן מסמך הנוגע לטיפול הרפואי של קרוב משפחתו אליו מיועד חלק מהסכום. הוועדה קיבלה את גרסת המפר לעניין מקור ויעד הכספים וזאת לאור היותה אמינה ועקבית וכן לאור המסמכים שהוצגו בפניה.

לעניין טענתו של עו"ד אבו ריא לפיה סבר כי לא חלה עליו חובת דיווח שכן מדובר בכספים שמוחזקים בנאמנות, קבעה הוועדה כי בהתאם לסעיף 9 לחוק, על כל אדם הנכנס או היוצא מישראל ונושא עמו כספים מעל רף הדיווח, חלה חובת דיווח, וזאת אף אם מדובר בכספים שאינם שלו. "אחת מתכליות חובת הדיווח היא למנוע העברת כספים במעבר הגבול ללא תיעוד על ידי בלדרים, ולפיכך ברור כי תכלית החוק היא להחיל חובת דיווח גם על כספים המועברים עבור אדם אחר", קבעה הוועדה. "העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן זו דרך נוחה וקלה להעברת מזומנים ללא תיעוד וללא כל יכולת שיחזור בדיעבד. על כן הטיל המחוקק חובת דיווח מוחלטת על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול".

הוועדה הוסיפה בהחלטתה כי "ההוראה המחייבת לדווח על הכנסת והוצאת כספים אינה ייחודית למדינת ישראל (וקיימת גם בארה"ב ובמדינות אירופה), והיא מחויבת על מנת שמדינת ישראל תוכל לשתף פעולה ולקחת חלק במאמץ הבינלאומי בתחום המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור".

אולם, לאחר שוועדה שקלה הוועדה את היקפה הכספי הגבוה של ההפרה, את פיצול הכספים, את היות המפר עורך דין שמצופה ממנו לברר מהי חובת הדיווח והאם חלה עליו, ומנגד את קבלת טענות המפר לעניין מקור ויעד הכספים, שיתוף הפעולה עם אנשי המכס, העובדה כי מדובר בהפרה ראשונה, וכן את מכלול נסיבות העניין – החליטה וועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך 10,000 שקל בלבד.

עסקת מכירת כבשים וגמלים

בין ההחלטות הנוספות של הוועדה ניתן למצוא את סיפורם של שני צעירים, שהגיעו למעבר הגבול עם ירדן כשביקשו לצאת מישראל עם רכב בבעלותו של אחד מהם, ובבדיקה שנערכה להם בעמדת המכס מצאו הבודקים מתחת למשענת היד בין הכיסאות תא נסתר, שבו הוחבאו שטרות בסכום של 110 אלף דולר.

השניים טענו כי לכל אחד מהם שייכת מחצית מהסכום שנתפס, וכי מקור הכספים הוא מעסקת מכירת כבשים וגמלים, והכספים נועדו לרכישת בית בעקבה לצורך השכרתו. הוועדה לא קיבלה את גרסאותיהם, מאחר שהם לא הצליחו להמציא שום אסמכתא הקשורה למקור הכספים וליעדם והשיתה על כל אחד מהם עיצום כספי של 80 אלף שקל.

אזרחית פולין נכנסה לישראל דרך נמל תעופה בן גוריון כשברשותה כסף מזומן בסך 70 אלף דולר מבלי שדיווחה על הכספים. האישה טענה כי לא היה עליה לדווח על סכום הכסף, שכן הגיעה יחד עם בן זוגה ובת דודתה, והכסף נועד לשימושם המשותף וכי ניתן להכניס לישראל כספים בסכום של עד 100 אלף שקל מבלי שיידרש להצהיר על כך. הוועדה לא קיבלה את עמדתה, שכן פרשנות שלפיה ניתן לפצל את הסכומים המוכנסים לארץ אף שמדובר בבני משפחה, מרוקנת מתוכן את חובת הדיווח ואת תכליתה. הוועדה החליטה על הטלת עיצום כספי בסך 7,500 שקל במקרה זה.

בספטמבר 2014 עבר במסלול הירוק בנמל התעופה בן גוריון סוכן נסיעות, אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית המארגן קבוצות תיור המגיעות לישראל כשברשותו 45 אלף דולר שעליהם לא דיווח. לאחר חקירה שנערכה לו, הוא הודה כי זו פעם שנייה שהוא מכניס 45 אלף דולר ללא דיווח וגם בנובמבר 2014 עשה זאת.

לעניין מקור ויעד הכספים, טען הסוכן כי כסף זה מיועד למתן טיפים למדריכי הטיולים, לנהגים ולסגל בתי המלון. כמו כן, טען האיש כי אינו מכיר את חובת הדיווח בכניסה לישראל. במקרה זה החליטה הוועדה על הטלת עיצום כספי של 10,000 שקל.

לצד זאת, הוועדה להטלת עיצום כספי התחשבה בחלק מהמקרים ולא הטילה כל עיצום כספי. כך, באחד המקרים שבהם אזרח זר נכנס לישראל דרך נתב"ג כשברשותו 95,600 דולר (שווה ערך לכ-344 שקל) מבלי שדיווח על הכנסתם, הוועדה התחשבה בנסיבות החריגות ביותר של המקרה, והשתכנעה כי יעד הכספים הוא מימון הוצאות רפואיות עבור בתו של האיש. על בסיס שיקולים אלה, החליטה הוועדה, באופן חריג, שלא להשית עיצום כספי במקרה זה.

וכך גם במקרה נוסף שבו אזרח הכניס 100 אלף דולר ללא דיווח, התחשבה הוועדה בנסיבות החריגות ביותר של המקרה, לפיהן כי יעד הכספים הוא מימון טיפולים רפואיים מצילי חיים עבור אביו אשר חולה במחלה ממארת, ולא הטילה עליו עיצום כספי.

אכיפה פלילית או מנהלית

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100 אלף שקל, וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100 אלף שקל בדואר או בדרך אחרת. בנוסף, על פי צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הרביעית לחוק), התשע"ג-2013, נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12 אלף שקל.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי.

כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הוועדה מורכבת מיו"ר שהוא גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר שהוא ממונה מחלקת חקירות או סגן ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או נציג המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף שהוא נציג משרד המשפטים, שהוא נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

מבריחי הכספים: הצהיר במסלול האדום על בקבוק וויסקי והבריח רבע מיליון אירו

 

בתפילין, במטוס הפרטי ודרך המטפלת: רשות המסים נלחמת במבריחי הכספים

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה