אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > מי עדן תפצה את איגוד יצרני השמפניה בצרפת על השימוש בכינוי שמפניה בפרסומיה

צילום: Getty images Israel

מי עדן תפצה את איגוד יצרני השמפניה בצרפת על השימוש בכינוי שמפניה בפרסומיה


19.05.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי קיבל את תביעתו של תאגיד סטטוטורי צרפתי המאגד יצרני יינות שמפניה מחבל שמפיין וחייב את מי עדן ונושאי המשרה בה לפצות ב-400 אלף שקל בגין שימוש שלא כדין בשם "שמפניה" במסגרת סיסמת הפרסום שלה "השמפניה של הטבע"

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של תאגיד סטטוטורי צרפתי המאגד את יצרני יינות שמפניה מחבל שמפיין, וקבע כי מי עדן עשתה שימוש שלא כדין בשם "שמפניה" במסגרת סיסמת הפרסום שלה "השמפניה של הטבע". השופט גדעון גינת קבע כי בייחוס האיכויות של שמפניה למים המינרליים של מי עדן יש משום הטעיה כלפי הצרכנים בנוגע לטיב המוצר, וכי השימוש שעשתה מי עדן בסיסמה הכוללת את המונח אפשר לה למשוך את תשומת לבו של ציבור הצרכנים המוצף בסיסמאות פרסומת ובמודעות, ואף עלול ליצור רושם של מעין אישור מצד בעלי המותג הידוע.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

שנים ארוכות שווקו המים המינרליים של "מי עדן" תחת הסיסמא "מי עדן – השמפניה של הטבע", אשר הופיעה בין היתר על גבי תוויות הבקבוקים וכדי המים, מתקני המים ומשאיות מי עדן. זאת, כחלק מסימן מעוצב שכלל קשת ואת הכיתוב מי עדן בגופן שונה וגדול יותר מהכיתוב "השמפניה של הטבע". כמו כן נעשה שימוש בסיסמה בפרסומות באמצעי המדיה שונים ובחלקן הקטן נעשה שימוש בביטוי במנותק מהביטוי "מי עדן". בשנת 2003, נרשם הסימן המעוצב עם הסיסמה כסימן מסחר.

התובעת, Comite interprofessionnel du vin de Champagne, מאגדת את היצרנים של יינות שמפניה מחבל שמפיין שבצרפת ואת זכויותיהם בכינוי המקור, בציון הגיאוגרפי ובסימני המסחר הנושאים שם זה. בתביעה שהגישה נגד חברות ונושאי משרה מקבוצת מי עדן טענה התובעת כי השימוש במילה שמפניה על ידי מי עדן מקים לה עילות תביעה של הפרת כינוי מקור וסימן מסחר, וכן גניבת עין, דילול מוניטין ועשיית עושר ולא במשפט. התובעת ביקשה למנוע ממי עדן את המשך השימוש במילים שמפניה בכל דרך שהיא וכן לחייבה בפיצוי כספי בהסתמך על רווחיה כתוצאה מהשימוש האמור.

השופט הבכיר גדעון גינת קיבל את התביעה וציין כי הראיות שהוצגו מלמדות כי בישראל המילה שמפניה משמשת גם כביטוי כללי ליין לבן תוסס. עם זאת, ציין השופט, הנטל להוכחת גנריות של מונח הוא נטל כבד וכי הכינוי לא איבד ממשמעותו המקורית ומסגולות האבחנה שלו עד כי הציבור בכללותו אינו מקשר בינו לבין מוצר ספציפי. ניתן אף להניח שאם הסקר היה נעשה בקרב צרכנים של יינות יוקרה, אחוז גבוה יותר מהנשאלים היה יודע להגיש ששמפניה היא יין תוסס שמקורו בצרפת, מה גם שניתן היה ללמוד ממנו שהציבור מודע למוניטין הגלום בשמפניה, גם אם חלקו הגדול לא היה יודע לקשור אותו למקור ספציפי. משכך, והואיל והשימוש בסיסמה של מי עדן נעשה ביחס לסוג של משקה, בהכרח נוצר קשר אסוציאטיבי חזק למשקה השמפניה.

עוד נקבע כי בייחוס האיכויות של שמפנה למים המינרלים של מי עדן יש משום הטעיה כלפי הצרכנים בנוגע לטיב המוצר, וגם יותר מרמז שהתכונות הגיאוגרפיות של חבר שמפיין דומות לאלה של מקום הפקתם של המים המינרלים.

השופט גינת הוסיף כי מי עדן ביצעה הפרה של כינוי מקור, שכן מדובר בשני סוגים של משקאות – יין תוסס ומים מינרלים, שמקורם מהטבע והם מושפעים מטיב האדמה ומאיכות הסביבה. בנסיבות אלה, נקבע, התכונות של איכות, טעם וצלילות שכינוי המקור "שמפניה" מייצג רלוונטיות גם לקידום המוצר של הנתבעים, ולכן יש כאן שימוש במוניטין שגלום בכינוי מקור, קרי שימוש שלא כדין בו. עוד נקבע כי זכויותיה של מי עדן בסימני המסחר הרשומים שלה ובסיסמה שבמחלוקת נרכשו שלא בתום לב, ולכן לא עומדת לה הגנת סעיף 33א לחוק הגנה על כינויי מקור, המאפשר להמשיך להשתמש בכינוי מקור חרף הפרתו. לצד זאת, נקבע כי השימוש של מי עדן ב"שמפניה" לא גרם לציבור לחשוב שמקור המים מחבל שמפיין שבצרפת, ומכאן שלא הופר ציון גיאוגרפי לפי סעיף 21א לחוק הגנת כינויי מקור.

השופט גינת הבהיר כי הכיתוב שמפניה כשלעצמו אינו סימן מסחר ולכן לא נעשה שימוש בסימן מסחר רשום. עם זאת, השימוש שנעשה פוגע במוניטין של בעל המותג. השופט ציין מקרה דומה שהתעורר בגרמניה, שם ראה בית המשפט הגרמני בשימוש בסיסמה הדומה לזו שבמחלוקת משום פגיעה במוניטין של התובעת בשל השימוש העקבי בה והעמדתה במרכז מסע פרסומת של יצרן המים המינרלים. לפיכך, אכן נעשתה עוולה של גניבת עין מצד מי עדן. בנוסף, סבר השופט כי עומדת לתובעת גם עילה של דילול מוניטין, שכן אין ספק ששימוש על ידי פעילים בשוק ובתחרות על תשומת לבו של הצרכן בסימן הידוע בהיקף נרחב עלול לגרום לדילולו.

לסיום הדיון בשאלת האחריות, נדרש השופט גינת לתביעה נגד נושאי המשרה במי עדן וקבע כי התובעת הצביעה על מעמדם המרכזי וכי בשים לב לכך שהשימוש בסיסמה שבמחלוקת היה במוקד הפעילות השיווקית והפרסומית של מי עדן במשך תקופות ארוכות, מעורבותם בתהליך קבלת ההחלטות הוא ברור ומתבקש.

מי עדן ונושאי המשרה בה יפצו את התובעת ביחד ולחוד בסך של 400 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 200 אלף שקל. כמו כן ניתן צו מניעה קבוע המחייב את הנתבעים לחדור ולהימנע מכל הפרה של כינוי המקור Champagne בכיתוב עברי או לועזי, ובכלל זה להימנע מכל שימוש או פרסום בכל מדיה שהיא.

 

ת"א 22286-03-11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה