אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אייל ברקוביץ ואופירה אסייג יפצו שופט כדורגל שכינו אותו "ילד" ו"הזוי" בשידור

צילום:  Getty images Israel

אייל ברקוביץ ואופירה אסייג יפצו שופט כדורגל שכינו אותו "ילד" ו"הזוי" בשידור


18.05.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש קיבל בחלקה תביעת לשון הרע שהגיש שופט הכדורגל אלחי גרמה, וקבע כי האמירות שיוחסו לו ברקוביץ ואסייג בתוכנית הרדיו היומית שלהם ב"רדיו ללא הפסקה" שלהם מהוות לשון הרע, שכן הן מתייחסות לשופט גופו תוך ציון שמו המלא, ואינן יכולות להיחשב כהבעת דעה

בית המשפט קיבל בחלקה תביעת לשון הרע שהגיש שופט כדורגל מוסמך כנגד אייל ברקוביץ ואופירה אסייג,  בטענה כי בתוכנית הספורט ששודרה על ידם ברדיו הם כינו אותו בין היתר "ילד" ו"שופט הזוי". השופטת רונית פינצ'וק אלט קבעה כי אין מדובר בהבעת דעה המוגנת מכוח החוק, אלא בדברי לשון הרע שנועדו להשפיל את התובע ולפגוע בתפקידו כשופט.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, אלחי גרמה, יליד 1989, משמש כשופט כדורגל מוסמך ושופט במשחקים רבים בליגת הילדים והנערים של התאחדות לכדורגל.

לטענת גרמה, באוקטובר 2010 הוא נשלח על ידי התאחדות הכדורגל לשמש שופט במשחק של ליגת הילדים והנערים בין קבוצת מכבי הרצליה לבין מועדון הכדורגל נשר, שמנהלו הוא כדורגלן העבר אייל ברקוביץ' במגרש בקאנטרי ב' הרצליה.

עקב עומס חום ששרר באותו יום, סיכם התובע עם שתי הקבוצות טרם תחילת המשחק על הפסקת מים אחת בכל מחצית בת 35 דקות, בנוסף להפסקה בין המחציות, ובסך הכל שלוש הפסקות שתיה במהלך המשחק. לטענת התובע, בדקה ה-12 למשחק הוא הוציא את השחקנים להפסקת מים כמוסכם. בדקה ה- 24 למשחק, כאשר הכדור יצא משדה המשחק, "יזם" ברקוביץ ללא סמכות הפסקה נוספת ללא אישורו של התובע. התובע הזהיר את הנתבע מתוקף תפקידו שלא לחזור על המעשה והמשיך לנהל את המשך המחצית עד תומה. במחצית השנייה עצר התובע את המשחק מתוקף תפקידו לשתי הפסקות שתייה, אלא שבדקה ה-68, כשתי דקות לפני תום המועד החוקי של המשחק, דרש ברקוביץ הפסקת מים השלישית, אך התובע, שהוא בעל סמכות לעניין זה, סירב לכך.

בשלב זה, טען התובע, עצר הנתבע את המשחק פעם נוספת, והוריד את שחקניו להפסקה בניגוד להוראת התובע ללא סמכות, תוך שהוא מטיח בתובע ששפט במחצית המגרש השנייה, במשחק ילדים מקביל, "סתום את הפה" ו"אני אראה לך מה זה אין הפסקת מים".         בגין הדברים האלה נקנס ברקוביץ בבית הדין להתאחדות הכדורגל בסך של 2,500 שקל והורחק לשמונה שבועות מהמגרשים. סכום הקנס שולש ועונש ההרחקה הוארך עד לסוף עונת המשחקים לאחר שברקוביץ יצא לתקשורת וכינה את שופטי בית הדין "אפסים".

"באים לקבל תשומת לב במגרשים"

לטענת התובע, יומיים לאחר המשחק, שודרה תוכנית הספורט של ברקוביץ ואסייג ב"רדיו ללא הפסקה", ובמקביל באתר הספורט one, ושם דיברו המגישים על אירועי המשחק ואמרו את הדברים הבאים: "מדובר בשני שופטים הזוים, עידן בלומנפלד וגרמה אלחי", "כל השופטים במשחקים האלה הם ילדים בכיתות י"א-י"ב, שאין להם מושג בכדורגל... הם ילדים הזויים, ילדים מתוסכלים... שלא מקבלים תשומת לב ובאים לקבל תשומת לב במגרשים והם מוציאים את התסכול שלהם על הילדים המסכנים האלה שבסך הכל מה ביקשנו? מים, מים לילדים".

לטענת התובע, הנתבעים לא ביקשו את תגובתו ואת תגובת השופט השני ששפט במשחק, לא טרם התוכנית ולא במהלכה, וכי הדברים שנאמרו אינם אלא השתלחות זדונית ומכוערת המכוונת להשפילו.

הנתבעים טענו מנגד כי במרכזה של התביעה מצויה החלטה חסרת הגיון הגובלת ברשלנות של התובע, אשר סיכנה את חיי הילדים ובריאותם. זאת, כאשר מדובר במשחק כדורגל של חובבים בני 8-9, ביום שבו נמדדה טמפרטורה של 40 מעלות ושררו אחוזי לחות גבוהים. עוד טענו הנתבעים כי הפרסום הוא אמת וכי מדובר בהבעת דעה על התנהגותו של התובע. כמו כן טענו כי סכום התביעה – 100 אלף שקל – הוא דמיוני, אסטרונומי וחסר פרופורציה, מבלי שהובאה ראייה כלשהי לכך שלתובע נגרמו נזקים כלשהם.

השופט רונית פינצ'וק אלט קיבלה את התביעה בחלקה וציינה כי המחלוקת העיקרית שבין הצדדים הינה בשאלה האם האמירות שנאמרו במסגרת תכנית הרדיו על ידי הנתבע והנתבעת הינן בבחינת ביקורת והבעת דעה מותרים על פי החוק או שמא מדובר באמירות שהן לשון הרע ושאינן נהנות מהגנה כלשהי על פי החוק. בחינת האמירות הנ"ל צריכה להיעשות בהתאם לפרשנות שייתן להם האדם הסביר או המאזין הסביר.

השופטת קבעה כי לא מדובר באמירות אשר מעבירות ביקורת על ההחלטה אלא באמירות המתייחסות לשופט "גופו" ומתיימרות לקבוע עובדות אודותיו, תוך ציון שמו המלא.

השפה השגורה בענף הכדורגל

"בעוד שאת האמירות כאילו התובע 'לא מבין בכדורגל' או 'לא מבין מהחיים שלו' הייתי מוכנה לקבל כאמירות אשר למרות שהן לכאורה ציון עובדות, מהוות למעשה הבעת דעה, לא כך הוא לגבי המילים "הזוי", 'דורש תשומי' ומוציא את תסכולו על הילדים המסכנים", כתבה השופטת בפסק הדין. "אמירות אלה מהוות אמירות הבאות לציין עובדות אשר מתייחסות ספציפית לתובע, ובשמו המלא. הנתבע אישר בעדותו בחקירתו הנגדית כי אין הוא מכיר את התובע ואין לו לגביו ולגבי אישיותו וידיעותיו ידיעה כלשהי, והדברים האמורים התבססו אך ורק על החלטתו של התובע, על פי גרסת הנתבע שלא הוכחה, לגבי הפסקות השתייה במהלך המשחק. בנסיבות אלה, בעוד שהנתבע רשאי היה להעביר ביקורת, ואף ביקורת חריפה על החלטות התובע במהלך המשחק, אין הוא יכול להתיימר לקבוע עובדות שאינן מתקיימות בתובע, אשר יש בהן כדי להשפיל ולבזות את התובע, וכן יש בהן כדי לפגוע בתפקידו כשופט משחקים מטעם ההתאחדות לכדורגל. אמירות אלה מהוות לשון הרע כמשמעותן בחוק.

השופטת דחתה את טענת הנתבעים לפיה אמירות אלה מהוות חלק מהשפה היומית השגורה, וכי בענף הכדורגל נעשה שימוש בקללות ובאמירות חמורות בהרבה. לשיטתה, גם אם אמירות אלה שגורות יותר או פחות, אין בכך כדי לשנות את המסקנה כי מדובר בלשון הרע ולפיכך הן צריכות להיות מותרות רק בהתאם להגנות הקבועות בחוק. עוד ציינה השופטת כי גם אם ניתן לקבל ביתר גמישות, אם כי בגבול מסוים, אמירות המהוות לשון הרע הנעשות במגרש, תוך כדי המשחק, אין לומר כי אמירות אלה מותרות בשוך התרגשות המשחק, מחוץ למגרש.

השופטת הוסיפה כי לא הוכחה הטמפרטורה ששררה באותו יום, אם כי אין מחלוקת שהיה יום חם. ההתאחדות לכדורגל אשר היתה רשאית לבטל את המשחק לא ראתה לנכון לבטלו וגם משחקים נוספים התנהלו באותו יום. משכך, דומה כי ההחלטה לנהל את המשחק היתה סבירה.

לאור האמור, קבעה השופטת כי האמירות שצוינו לעיל מהוות לשון הרע אודות התובע ונועדו להשפילו בעיני הזולת בכלל ולפני קהל חובבי הכדורגל בפרט. הנתבעים חויבו לפצות את התובע בסך של 35 אלף שקל, וכן לשאת בשכר טרחת עורך דינו בשיעור של 20% מפסק הדין.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה