אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: חיוב בהוצאות משפט אינו מחסום מפני הגשת תביעות נגד עובדי ציבור

צילום: Getty images Israel

העליון: חיוב בהוצאות משפט אינו מחסום מפני הגשת תביעות נגד עובדי ציבור


17.05.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

תביעה נגד שוטרת ומתנדב במשטרה על מעצר שווא נדחתה בשל חסינותם כעובדי מדינה והתובע חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל. השופט זילברטל ציין כי סמכותה של הערכאה הדיונית לחייב בהוצאות אומנם עלולה להציב משוכה בפני התובע הפוטנציאלי, אך יש לה תפקיד משמעותי במניעת הליכי סרק

חיוב בהוצאות משפט אינו מהווה מחסום מפני הגשת תביעות נגד עובדי ציבור. כך קבע שופט בית המשפט העליון צבי זילברטל בבקשת רשות ערעור שהגיש עו"ד אייל אבולפיה על חיובו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל לשני שוטרים שאותם תבע בגין מעצר שווא. לפנים משורת הדין, לא חויב עורך הדין אבולפיה בהוצאות משפט על בקשת הערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

תחילת הפרשה בתביעה שהגיש עו"ד אבולפיה לבית משפט השלום בתל אביב נגד שוטרת ומתנדב במשטרה וכן נגד משטרת ישראל עצמה בגין מעצר שווא ונזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מהתנהגותם של השוטרים. לטענתו, עת בילה במועדון עם חבריו, ביקשו ממנו שומרי המועדון והשוטרים, ללא הצדקה, לעזוב את שטח המועדון. עו"ד אבולפיה טוען כי לאחר שסירב לעזוב את המועדון עצרו אותו השוטרים, כשהמעצר אינו חוקי, הלבינו את פניו ברבים והתרשלו בשמירתם עליו כאשר לא מנעו מאחד ממאבטחי המועדון לנגוח בפניו בעודו אזוק באזיקים. בגין הנזק שנגרם לו, תבע עו"ד אבולפיה פיצוי בסך של 50 אלף שקל.

המשטרה הגישה לבית משפט השלום הודעה בדבר הכרה בחסינותם של השוטרים כעובדי מדינה, וביקשה לדחות את התביעה נגדם. בתגובה להודעת ההכרה הגיש עו"ד אבולפיה הודעה לפי סעיף 7ב(ג) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וביקש, מטעמים שונים, כי בית המשפט יקבע כי לא מתקיימים תנאי החסינות ביחס לשוטרת. בהחלטה ופסק דין חלקי דחה בית משפט השלום את בקשתו של עו"ד אבולפיה וקבע כי התביעה נגד השוטרים תדחה. עוד נקבע כי עו"ד אבולפיה יחויב בהוצאות כל אחד מהשוטרים בסך של 5,000 שקל (בסך הכול 10,000 שקל).

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של עו"ד אבולפיה נגד חיובו בהוצאות, בנימוק שערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת ההוצאות רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות שיפוטית או דבק פגם מהותי בהחלטה. עוד נקבע כי אין כל הוראה בדין שלא לחייב תובע בהוצאות כאשר הוא מגיש תביעה נגד עובדי ציבור והתביעה נגדם נדחית בשל הכרה בחסינות.

על כך ביקש עו"ד אבולפיה לערער בפני בית המשפט העליון. לשיטתו, מאחר שהליך בסוגית ההכרה בחסינות השוטרים נוהל כולו בכתב, ללא שקוים דיון בעל פה, יכולה ערכאת הערעור להתרשם מאופן ניהול ההליך בצורה דומה להתרשמות הערכאה הדיונית, ועל כן יש מקום רב יותר להתערבותה בהחלטה להשית הוצאות. עוד טען עורך הדין בבקשתו כי השופטת אביגיל כהן שגתה כשאימצה את קביעתו של בית משפט השלום לפיה לא היה מקום מלכתחילה לתבוע את עובדי הציבור. לטענת עו"ד אבולפיה, המסקנה כי אין מקום לתביעה נגד עובדי הציבור דורשת בירור עובדתי של עמידה בתנאי החסינות, וכי בירור זה לא נערך על ידי בית משפט השלום. קביעתו של בית משפט השלום לפיה לא היה מקום לתביעה, יחד עם חיובו של בהוצאות, חוסמת, לגישתו של עו"ד אבולפיה, את האפשרות לתבוע עובדי ציבור ופוגעת בזכות הגישה לערכאות. לכן היה מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום בדבר חיובו של עו"ד אבולפיה בהוצאות השוטרים, ולחילופין להתערב בהחלטתו לחייב אותו בהוצאותיו של המתנדב, שהושתו על אף שעו"ד אבולפיה לא הביע התנגדות להכרה בחסינותו.

השופט זילברטל החליט כאמור לדחות את בקשת הערעור מבלי שתתבקש תשובה מטעם המשטרה. השופט ציין כי "לא ניתן לומר שנפלה טעות ברורה בהחלטת בית משפט השלום בנושא ההוצאות, מה גם שטעות כשלעצמה אינה עילה למתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'. הוצאות המשפט נקבעו במקרה דנא על ידי הערכאה הדיונית לאחר התרשמותה מאופן ניהול הליך ומהשפעת ההליך על הצדדים".

בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה לחייב בהוצאות משפט תחומה לנסיבות המקרה הקונקרטי ואינה נושאת בחובה חשיבות ציבורית כללית, הדורשת את התערבותה של ערכאת ערעור. בסופו של יום, קבע השפט זילברטל, שני השוטרים הנתבעים הועמדו על ידי עו"ד אבולפיה בפני סיכון של חיוב בפיצויים, ולאחר הגשת התביעה נמצא כי דין התביעה כלפיהם להידחות, מטעם זה או אחר, במידה זו או אחרת של הסכמה מצד עו"ד אבולפיה כתובע. "במצב דברים זה, אין לומר שחיוב התובע בהוצאות משפט לזכות אותם נתבעים הוא בגדר תוצאה שאין להשלים עמה עד שנכון יהיה לבחנה גם בבית משפט זה. נהפוך הוא – ככלל זכאי מי שזכה בדין להחזר הוצאות", קבע השופט זילברטל בהחלטתו.

מעבר לכך, נדחתה טענתו של עו"ד אבולפיה לפיה חיוב בהוצאות מהווה מחסום מפני הגשת תביעות נגד עובדי ציבור. "סמכותה של הערכאה הדיונית לחייב בהוצאות אומנם עלולה להציב משוכה בפני התובע הפוטנציאלי (למקרה שלא יזכה בדין), בכל תביעה ולאו דווקא בתביעה נגד עובדי ציבור, אך עם זאת לחיוב בהוצאות יש גם תפקיד משמעותי במניעת חסרון כיס לצד הזוכה ובמניעת הליכי סרק", ציין השופט זילברטל והוסיף כי "יש לזכור כי על מנת לזכות בפיצוי על העוולה שנגרמה למבקש, לטענתו, הוא לא היה חייב לתבוע גם את השוטרים, כך שהגשת התביעה נגדם לא היתה הכרחית על מנת למצות את תביעתו בגין האירוע הנדון, ומשבחר עו"ד אבולפיה להוסיף את גם השוטרים כנתבעים, היה עליו לצפות את האפשרות שייקבע כי השוטרים נהנים מחסינות של עובדי ציבור ולפיכך דין התביעה נגדם להידחות מטעם זה לבדו. במצב זה חיוב בהוצאות השוטרים אינו בלתי סביר".

 

רע"א  9009/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון: חיוב עורך דין בהוצאות בשל התנהגותו בדיון אינו פוגע בחופש העיסוק

 

עו"ד שבזבז זמן שיפוטי בהגשת בקשת פסלות חויב בהוצאות של 20 אלף שקל

 

עו"ד פעל בחוסר סמכות עניינית: חויב פעמיים בהוצאות משפט 10,000 שקל

 

העליון מרסן את הערכאות הנמוכות: הפחית הוצאות מ-80 אלף שקל ל-10,000 שקל

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.