אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון ביטל פסק דין שנתן שופט יחיד בערעור – אף שהחוק שותק בסוגיה זו

צילום: Getty images Israel

העליון ביטל פסק דין שנתן שופט יחיד בערעור – אף שהחוק שותק בסוגיה זו


17.05.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

שופטי בית המשפט העליון קבעו כי ההרכב בבית המשפט המחוזי שאמור לדון בערעור על פסיקת השלום בערעור על החלטת רשם הוצל"פ הוא הרכב של שלושה שופטים, והדיון לא ייערך בפני שופט יחיד. בכך, הבהירו השופטים את המצב המשפטי במקרים אלו, אשר לא היה ברור עד היום

שופטי בית המשפט העליון ביטלו בצעד חסר תקדים פסק דין שניתן על ידי שופט יחיד בערעור – למרות שהחוק "שותק" בשאלה זו והמצב המשפטי לדיון במקרים כאלה בפני הרכב של שלושה שופטים לא היה בהיר עד היום. השופט צבי זילברטל פסק, בהסכמת הנשיאה מרים נאור והשופט סלים ג'ובראן, כי ההרכב שאמור לדון בבית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין שניתן בשלום בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (לאחר שבבית המשפט המחוזי ניתנה רשות ערעור) – הוא הרכב של שלושה שופטים, והדיון לא ייערך בפני שופט יחיד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

פסק הדין העקרוני, שמהיום יעשה סדר באנדרלמוסיה ששררה בערכאות הערעור המחוזיות במקרים כאלה, ניתן במסגרת פרשה שתחילתה בשנת 2009, אז נחתם חוזה מכר בין בני הזוג דוד ובין בני הזוג אהרון על מכירת בית תמורת סכום של 800 אלף שקל. בני הזוג דוד שילמו לבני הזוג אהרון מחציתו של הסכום (סך של 400 אלף שקל), וסמוך לאחר חתימת חוזה המכר נמסרה להם החזקה בנכס. הוסכם כי את יתרת התשלום ישלמו בני הזוג דוד במועד מאוחר יותר.

משחלף המועד, ובני הזוג דוד לא השלימו את תשלום התמורה החוזית, הגישו בני הזוג אהרון תובענה לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו חוזה המכר הופר. בחודש מרץ 2011 הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו בני הזוג דוד יעבירו לבני הזוג אהרון את יתרת התשלום והחוזה יעמוד בתוקפו.

לאחר שבני הזוג דוד לא עמדו גם במועד שנקבע לתשלום יתרת התמורה בהסכם הפשרה, הודיעו להם בני הזוג אהרון כי חוזה המכר והסכם הפשרה בטלים. עקב כך, הגישו בני הזוג דוד לבית המשפט המחוזי תובענה בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו הסכם הפשרה תקף. הנשיאה דאז השופטת הילה גרסטל מבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד דחתה את התובענה, נתנה צו פינוי נגד בני הזוג דוד וקבעה כי הצו ייכנס לתוקף עם השבת הסכום של 400 אלף שקל על ידי בני הזוג אהרון.

בני הזוג אהרון פתחו תיק בהוצאה לפועל לביצוע הפינוי. לצד זאת, טענו בני הזוג אהרון כי בני הזוג דוד מסרבים לקבל מהם את הסכום בסך 400 אלף שקל. הרשמת מרים שכנר קבעה כי הדין עם המוכרים, וציוותה עליהם להפקיד לתיק ההוצאה לפועל את הסך של 400 אלף שקל שקיבלו לידם מהקונים – בתוספת ריבית והצמדה.

בני הזוג אהרון ערערו לבית המשפט השלום על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, וטענו כי לא היה מקום לחייבם בתוספת של ריבית והצמדה, שכן חיוב זה לא נזכר בפסק דין הפינוי או בערעור שהוגש עליו, ולכן לרשמת ההוצאה לפועל לא הייתה סמכות להורות על תוספת זו. כן נטען כי משהעברת הכספים נמנעה בשל סירוב בני הזוג דוד, ממילא אין לחייב את בני הזוג אהרון בריבית והצמדה. בית משפט השלום דחה את הערעור, תוך שקבע כי קיים מקור סמכות לחיוב בני הזוג אהרון בתוספת ריבית והצמדה  גם כאשר פסק הדין אינו מורה כך במפורש, וזאת לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

 

פסק דין בחוסר סמכות

בני הזוג אהרון הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, והשופטת ורדה פלאוט החליטה לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור. לגופו של עניין קבעה השופטת פלאוט שיש לקבל את הערעור מאחר שלא היה מקום לפסוק לחובת בני הזוג אהרון תוספת בגין הפרשי ריבית והצמדה, מקום שתוספת זו לא צוינה בפסק דין הפינוי. עוד נקבע כי אף אם בני הזוג דוד סברו אחרת, היה עליהם לפנות לבית המשפט שנתן את פסק דין הפינוי, ולא להידרש לנושא במסגרת תיק ההוצאה לפועל עצמו. על כן הוחלט כי פסק דינו של בית משפט השלום יבוטל, וכי בני הזוג אהרון יעבירו לבני הזוג דוד סכום של 400 אלף שקל ללא תוספת ריבית והצמדה.

בני הזוג עתרו לבית המשפט העליון ובפיהם בין השאר הטענה כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות, כי הוא ניתן על ידי שופטת אחת במקום הרכב של שלושה שופטים. השופט זילברטל מצא לנכון להתייחס לטענה הנוגעת להרכב שהיה אמור לדון בערעור בבית המשפט המחוזי, שכן לטעמו יש לקבל את עמדת המבקשים בסוגיה זו, וכתוצאה מכך בוטל פסק דינה של השופטת פלאוט.

"יש צדק בטענת המבקשים כי היה על בית משפט קמא לקיים את הדיון בערעור (לאחר שניתנה רשות ערעור) במותב תלתא, ולא בדן יחיד", קבע השופט זילברטל. "מדובר, אפוא, בשאלה של סמכות, סוגיה שבית משפט מעלה אף מיוזמתו, ופשיטא שכאשר המסקנה היא שבית משפט קמא פעל ללא סמכות, אין מנוס מביטול החלטתו והשבת העניין לדיון מחודש בפני הרכב מוסמך. זאת ועוד, נראה כי המצב המשפטי בנוגע לסוגיה קונקרטית זו אינו בהיר דיו, כאשר מתקבל הרושם שאין מדובר אך בטעות שנפלה במסגרת ההליך דנן בלבד, ועל כן נדרשת הבהרת מצדו של בית משפט זה".

פרשנות יצירתית לחוק בתי המשפט

לפי הוראה בחוק ההוצאה לפועל, בבקשת רשות הערעור מוסמך לדון שופט אחד. אך השאלה היא האם, ככל שניתנה הרשות, ידון הערעור עצמו בפני שופט יחיד או בפני שלושה שופטים. שאלה זו חורגת מגדר הוראותיו של חוק ההוצאה לפועל ועליה להתברר על יסוד כללי ההרכב המצויים בחוק בתי המשפט, לפיו הנכון הוא שבית המשפט המחוזי יידון בערעור על פסק דין של בית המשפט השלום בהרכב של שלושה שופטים, גם כאשר עניינו של פסק הדין שניתן בבית משפט השלום הוא ערעור על החלטת רשם. השופט זילברטל פסק עקרונית כי הדברים אמורים לגבי דיון בערעור על פסק דין שעניינו ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל.

השופט זילברטל הוסיף עוד: "ניתן אף לומר, כי אם בערעור על פסק דין של בית משפט השלום שניתן בתובענה שהוגשה אליו דן בית המשפט המחוזי בשלושה, ראוי שכך יהיה, אף מקל וחומר, כשמדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בשבתו כערכאת ערעור. זאת, כיוון שככל שמדובר בערכאת ערעור גבוהה יותר, נכון כעיקרון שהרכב רחב יותר יבחן את הסוגיה (בהיעדר הוראת חוק הקובעת במפורש אחרת). משבית המשפט המחוזי לא נקט בדרך זו אלא פסק בערעור לגופו בדן יחיד, החלטתו ניתנה בחוסר סמכות, ואין היא יכולה לעמוד על כנה".

לאחר שבחן את הטענות החילופיות שהעלה עורך דינם של בני הזוג דוד, קבע השופט זילברטל עקרונית כי אף ש"ניתן לאתר מקרים דומים לענייננו אשר גם בהם נקטו בתי המשפט המחוזיים דרך פעולה דומה, של דיון בערעור בדן יחיד... עם זאת, סבורני כי קיים פער שקשה ליישבו בין פרשנות 'יצירתית' זו לבין הוראות חוק בתי המשפט. בניגוד לסעיף 26(4) לחוק בתי המשפט, המהווה הסדר חריג וקונקרטי, הרי שבמצב הדברים בענייננו המחוקק לא הביע רצון מפורש להחרגה דומה. בנסיבות אלה, נראה כי יש לקרוא את הדברים במשמעותם הרגילה, דהיינו – לראות בפסקי דין של בית משפט השלום בערעורים על החלטת רשם ההוצאה לפועל כ'פסקי דין' כמשמעותם בסעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט. על כן, בעוד שבקשת רשות הערעור יכול שתדון בפניי דן יחיד, המותב המוסמך לדון בערעור לגופו – לאחר שתינתן רשות ערעור – הוא הרכב שלושה, כפי שמורה אותנו סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט".

כפועל יוצא מפרשנות משפטית זו, הגיע השופט זילברטל למסקנה שיש לבטל את פסק דינה של השופטת פלאוט מבית המשפט המחוזי בלוד, ובקשת רשות הערעור שהגישו בני הזוג אהרון לבית המשפט המחוזי תיקבע לדיון בבית המשפט בפני הרכב של שלושה שופטים.

וכך נימק השופט זילברטל את החלטתו להתחיל את הדיון מחדש מתחילתו בפרשה זו: "אכן, לכאורה ניתן היה להותיר בעינה את ההחלטה ליתן למשיבים רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, החלטה שמוסמך לקבל דן יחיד, ולהורות על קיום הדיון בערעור עצמו בפני הרכב שלושה. ואולם, מקובל במצבים אלה, כאשר דן יחיד סבור שיש לשקול מתן רשות ערעור, להותיר גם את ההחלטה בבקשת רשות הערעור לכלל חברי ההרכב. בענייננו ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי רשות ערעור כאשר הוא הניח שדן יחיד מוסמך לדון גם בערעור עצמו. משיקבע על ידינו, כמוצע על ידי, שאין אלה פני הדברים, ראוי שהדיון בבקשת רשות הערעור יתקיים מחדש מתחילתו".

 

רע"א  5797/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש העליון: "הלכת שמש" המיושנת – מבלבלת אתכם? הגיע הזמן לבטלה

 

ד"ר יצחק כהן, שקיעתה של הלכת שמש וזריחתו של בית המשפט העליון

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.