אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בעל המשרד תבע את עורכת הדין השכירה על העתקת כתבי הטענות שיצר - והפסיד

צילום: Getty images Israel

בעל המשרד תבע את עורכת הדין השכירה על העתקת כתבי הטענות שיצר - והפסיד


14.05.2015 | עו"ד לילך דניאל

לטענת עו"ד רן אורן, הנתבעת העתיקה כתבי טענות המהווים יצירה מקורית שלו והגישה אותם בתיק פשיטת רגל שבו ייצגה באופן המהווה פגיעה בקניינו הרוחני. ביה"ד לעבודה קבע כי התובע לא הוכיח שמדובר ביצירה שבה השקיע מחשבה, מקוריות או יצירתיות, ומתח ביקורת על הסכם העבודה עם הנתבעת, שכמה מסעיפיו אינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק

בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעה שהגיש בעל משרד עורכי דין נגד עורכת דין שכירה שעבדה במשרדו, בטענה כי לאחר סיום עבודתה "גנבה" והעתיקה כתבי טענות ייחודיים שיצר והגישה אותם במסגרת תיק פשיטת רגל שבו ייצגה. השופטת שרה מאירי קבעה כי התובע לא הוכיח כי מדובר ב"יצירה" שבה השקיע מחשבה, משאבים, מקוריות או יצירתיות, שכן התוכן והניסוח הסכמטי יהא דומה בבקשות מסוג זה. עוד נקבע כי הנתבעת לא נטלה את קניינו של התובע ולכן לא הפרה את התחייבויותיה שבהסכם העבודה, בו נמצאה יותר מהוראה אחת שאינה עומדת בקנה אחד עם הוראות הדין.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, עו"ד רן אורן, העסיק את הנתבעת כעורכת דין שכירה במשרדו במשך כשנה וחצי. לטענתו, במהלך עבודתו הוא יצר בעמל רב "פורמטים" של כתבי טענות עבור לקוחות המשרד, שלנתבעת היתה גישה מלאה וחופשית אליהם לשם ביצוע עבודתה. לטענתו, חודשים מספר לאחר שהנתבעת סיימה את עבודתה במשרדו גילה התובע, תוך כדי שימוש סטנדרטי במערכת "נט המשפט", בקשה בתיק פשיטת רגל שלא נמצא בטיפול משרדו, ולאחר שפתח את המסמך "החשוד" גילה כי מדובר ביצירה מקורית שלו שהועתקה על ידי הנתבעת, והוגשה ללא ידיעתו והסכמתו.

לאור האמור, עתר עו"ד אורן לפיצוי בסך של 40 אלף שקל על הפרת זכויות יוצרים, הפרה חוזית ועשיית עושר ולא במשפט. ה"יצירות" המועתקות, לטענת התובע, הן בקשה למתן צו כינוס, הכרזת פשיטת רגל ותצהיר הסתבכות כלכלית אשר כללו ביטויים מייצגים המאפיינים את סגנון כתיבתו המקורית והייחודית, תוך שילוב מסיבי של סעיפים המועתקים באופן כמעט זהה לחלוטין, בעלי מבנה צורני זהה וכיו"ב. לפיכך, טען כי בהעתקה האמורה יש משום גניבת קניין רוחני, הפרה מכוונת של זכויות יוצרים, שימוש פסול ביצירות וניסיון ברור ומובהק של הנתבעת להתעשר על חשבונו למטרה מסחרית מובהקת, תוך הפרת הסכם העבודה שבו התחייבה שלא לעשות שימוש במידע שרכשה מהתובע במשך תקופת העסקתה ובמהלך חמש השנים שלאחר מכן.

הנתבעת מצדה טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה נגדה על מנת לאיין תביעה שהיא עצמה הגישה נגד התובע בבית הדין לעבודה. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי בניגוד לרושם שמנסה התובע לצייר, כלל לא מדובר ב"יצירה" שהיא פרי מחשבה רבה והשקעה מיוחדת יוצאת דופן שלו, אלא במסמך שאינו שונה מאלפי בקשות אחרות דומות למתן צו כינוס לחייב. עוד הוסיפה כי גם עיון בתוכן הבקשה מעלה כי אין מדובר בעיבוד מיוחד, גיבוש חומר גלם, השקעת ידע, עמל או יצירתיות, וכי התובע עצמו העתיק את הפורמט מבקשות דומות המוגשות כדבר שבשגרה לבתי משפט. כן ציינה הנתבעת כי במהלך עבודתה אצל התובע ערכה עשרות בקשות בפורמט דומה, הכניסה בהם שיפורים ותוספות שונות ולכן הדבר הפך לחלק מכישוריה ומהידע והניסיון שצברה. משכך, טענה הנתבעת כי ההגבלה הנטענת בהסכם העבודה אינה חוקית.

השופטת שרה מאירי דחתה את התביעה וציינה כי התובע נמנע מלהבהיר מתי בדיוק "למד באקראי" על הליך הפש"ר עליו מבוססת התביעה, עניין שיש בו כדי להעלות תהיות לא מעטות על התנהלותו.

לגופו של עניין, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כי מדובר ב"יצירה" שבה השקיע מחשבה, משאבים, יצירתיות, וכיו"ב, או כי מדובר בפורמט שיצר בעמל רב ולצרכי משרדו בלבד. כמו כן, לא הוכח כי מדובר ב"ביטויים מייצגים המאפיינים את סגנון כתיבתו המקורית והייחודית" וכי הועתקו סעיפים או מבנה צורני הייחודי לו. השופטת ציינה כי בהליך המיועד לקבלת הגנה של פשיטת רגל לחייבים, ברי כי התוכן והניסוח הסכמטי יהא דומה ואף זהה. משכך, לא הוכחה יצירתית מקורית בסדר, בניסוח או בלשון הבקשה ואף לא בכולם יחדיו כמקשה אחת.

 

השופטת דחתה גם את הטענה בדבר הפרת הסכם העבודה והעירה כי נמצאה בו יותר מהוראה אחת שאינה עומדת בקנה אחד עם הוראות הדין, ולא רק בהקשר לעניין הנדון בתביעה זו. לדעת השופטת, לא הוכחה זכות קניינית של התובע מעבר לחשיפה כללית של עורך דין העובד במשרדו ועושה שימוש בנוסחים רלוונטיים להליך, ומשכך הפכו אלו לחלק מהידע או הניסיון של הנתבעת. עוד הוזכר כי מידע מוגן הוא מידע סודי שאינו נחלת הכלל ושאינו נגיש לעוסק באופן שגרתי, אלא שבמקרה זה לא מדובר בכך. נקבע, כי בבקשה לצו כינוס הנזכרת ובנוסח הבקשה והתצהיר שהגישה  הנתבעת אין משום נטילת קניינו של התובע או פגיעה בסודיות ולכן לא הוכח כי הנתבעת הפרה התחייבויותיה שבהסכם. לבסוף, נדחו גם הטענות בדבר עשיית עושר ולא במשפט, שכן לא הוכחה "יצירה" שיצר התובע, מיוחדותה, מקוריותה או השקעה שהשקיע.

בשולי הדברים ציינה השופטת מאירי כי נראה שהתביעה אכן הוגשה באופן קנטרני כביכול, על מנת להוות "משקל נגד" לתביעת הנתבעת ומשלא הובהר מדוע לא ראה לנכון להגיש תביעה שכנגד.

 

סע"ש 21167-06-13

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.