אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > סירובה של פרופורציה לבצע טיפול הסרת שיער בנשא HIV – אינו הפליה אסורה

צילום: Getty images Israel

סירובה של פרופורציה לבצע טיפול הסרת שיער בנשא HIV – אינו הפליה אסורה


13.05.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש הבהיר כי העובדה שמדובר בתובע סדרתי אינה מטילה דופי בעצם הגשת התביעה, אך קבע כי ההחלטה שלא לקבלו לטיפול היתה סבירה ומוצדקת בנסיבות העניין, וכי נראה מהתנהלותו של התובע כי הוא לא הגיע בתום לב לקבל טיפול להסרת שיער אלא כדי לבסס עילת תביעה

ביהמ"ש דחה תביעה נגד רשת פרופורציה וקבע כי סירובה לבצע טיפול הסרת שיער בלייזר בנשא איידס לא היה הפליה אסורה בנסיבות העניין. השופט עמית יריב ציין כי ההחלטה שלא לקבל את התובע לטיפול היתה החלטה רפואית-מקצועית סבירה ומתקבלת על הדעת, וכי היתה הצדקה לכך ולו רק בשל העובדה כי התובע הסתיר את עובדת היותו נשא בשאלון הרפואי שנדרש למלא.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, נשא HIV, פנה לסניף פרופורציה במרכז עזריאלי וביקש לקבל ייעוץ ביחס להסרת שיער בשתי ידיו. טרם פגישת הייעוץ, התבקש התובע למלא שאלון רפואי, אך לא ציין בו את עובדת היותו נשא. לטענת התובע, היועצת שקיבלה אותו לפגישה אישרה כי הוא מתאים להליך, ורק לאחר הדיון באמצעי התשלום, עלה עניין היותו נשא איידס, כאשר הוא נשאל אם הוא סובל ממחלה כלשהי או נוטל תרופות. לטענתו, רק אז הודיעה הנציגה כי לא ניתן יהיה לטפל בו. על פי גרסת התובע, הוזמן רופא לייזר במכון על מנת לחוות את דעתו, ואמר כי מאחר שהכלים שבהם משתמשים במכון לא עוברים חיטוי, הם אינם ערוכים לטפל בתובע, שסיכוייו לקבל זיהום גבוהים מאוד בשל מצבו.

עוד טען התובע כי הוא שב ופנה לפרופורציה, לאחר שנועץ ברופא מומחה לאיידס שאישר כי אין מניעה לבצע את הטיפול, וכי מנהלת הסניף השיבה לו כי לא ניתן יהיה לטפל בו בהיעדר סטריליזציה מספקת. 

על כן, עתר התובע לפיצוי בסך של 50 אלף שקל, הסכום המרבי ללא הוכחת נזק בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

השופט עמית יריב ציין כי התובע הגיש כעשר תביעות נוספות, בפרק זמן של שנה וחצי, הן נגד מכונים להסרת שיער והן נגד רופאי שיניים, בטענה שסירובם לקבלו לטיפולי שיניים ולטיפולי הסרת שיער מהווה הפליה אסורה. מעובדה זו, הוסיף השופט, מבקשים הנתבעים ללמוד על חוסר תום לבו של התובע ועל מניע פסול של תאוות בצע אישית, ובמילים אחרות – הם מבקשים להתמודד עם הטענות המועלות נגדם באמצעות הטלת דופי בעצם הגשת התביעה או בתובע. השופט הבהיר כי הגשת מספר תביעות, שהן בבחינת "אכיפה אזרחית", איננה דבר פסול, אולם נכון יהיה להחיל על תובע כזה דרישה מוגברת של תום לב. זאת, שכן כישלונו לאכוף נורמה ערכית ראויה באמצעות תביעתו עשוי לפגוע בערכים המוגנים שהחוק נועד לקבע, ומחירו עלול להיות גבוה מתועלתה של ההצלחה.

במקרה זה, קבע השופט יריב כי יש לדחות את התביעה, מאחר שהתובע לא עמד בנטל להוכיח כי הסירוב לטפל בו היה הפליה אסורה. השופט ציין כי התובע ביסס את טענתו להפליה על שרשרת אירועים המוכחשת על ידי שלושת העדים מטעם פרופורציה, שטענו כי בנשאי HIV קיים חשש מוגבר לזיהומים בעקבות הטיפול, ועל כן נדרש התובע להציג אישור רפואי על כשירותו לטיפול אך לא עשה כן.

השופט העדיף את גרסתם של עדי ההגנה וקבע כי עדויותיהם עולות בקנה אחד עם היבטים ועם פרטים מסוימים המובאים גם בתצהירו של התובע, מה שלא ניתן לומר ביחס לגרסת התובע עצמו, אשר ניתן לכנותה "גרסה מתפתחת", ודווקא בהיבטים מהותיים להליך. כך, למשל, התקבלה גרסתה של אשת המכירות לפיה כאשר ביקשה מהתובע אמצעי תשלום, הוא החל להתנהג באופן חריג שהעלה את חשדה כי הוא סובל ממחלה נפשית, ועל כן דחקה בו בכל זאת ושאלה אותו האם הוא נוטל תרופות כלשהן. בשלב זה בחר התובע לציין את דבר היותו נשא איידס.

עוד העיר השופט כי הימנעותו של התובע מציון דבר היותו נשא בשאלון הרפואי שהתבקש למלא היא תמוהה, עד כי די בהתנהלות זו, גם אילו היתה לבדה, כדי להצדיק את סירובה של פרופורציה לטפל בו. השופט הבהיר כי גם בלי להידרש לשאלה האם פרופורציה היא בבחינת "מוסד רפואי", הרי שמוסד רפואי המגלה כי מטופל פוטנציאלי מסר הצהרה שקרית בעניין מהותי כמו שאלון רפואי, שלפיו מתאימים את אופי הטיפול ואת אמצעי הזהירות הננקטים – יש בכך פגיעה ביחסי האמון המצדיקה סירוב של הגורם המטפל להעניק טיפול.

השופט יריב הוסיף כי הרושם הכללי העולה מהתנהלותו של התובע במכון, כפי שהוכחה בפניו, הוא שהתובע לא הגיע לבקש בתום לב טיפול להסרת שיער, אלא הגיע על מנת לבסס עילת תביעה – התובע מילא בכוונת מכוון פרטים כוזבים בשאלון הרפואי, התנהג באופן מעורר חשד, טען שאין ברשותו כסף לביצוע הטיפול והפגין תחושות של לחץ וחרדה. בנוסף, אף כי רופא המכון העלה חששות ביחס למצבה של מערכת החיסון של התובע וחשש מזיהומים שיסכנו אותו, התובע לא ראה לנכון להמציא לפרופורציה אישור רפואי המעיד על כשירותו לבצע את הטיפול.

"במצב דברים זה, במצב דברים כזה, אני מקבל את גרסת פרופורציה, שלפיה הסירוב לטפל בתובע לא נבע מהיותו נשא HIV באופן שיש בו משום הפליה, אלא מהחלטה מקצועית-רפואית סבירה ומתקבלת על הדעת, הן בשל חשש שהתובע אינו יציב בנפשו והן בשל חשש לפגיעה בבריאותו של התובע ומהתפתחות זיהום על רקע היותו נשא, חשש שהתובע לא הביא כל אישור על מנת להפריך", כתב השופט בפסק הדין. "גם אם אניח, הנחה שאינה נקייה מספקות, כי התובע יכול להיכלל בגדר "אנשים עם מוגבלות" (ודומה כי הגדרה כאמור עומדת בסתירה לתכליתה המוצהרת של התובענה – קרי, להוכיח כי נשאי HIV  אינם סובלים מכל מגבלה מהותית), גם אז, לנוכח ממצאיי ביחס להתנהלותו של התובע, אני סבור כי התנהלותה של פרופורציה לא חרגה מאמות המידה המקצועיות המצופות ממוסד רפואי".

 

תא"מ 18352-04-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

נדחתה תביעה נגד מכון הסרת שיער: לא הוכח טיפול רשלני שגרם נזק לאיבר המין

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.