אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לראשונה: מאסר בפועל על הסתה לאלימות וקריאה לביצוע פיגועים בפייסבוק

צילום: Getty images Israel

לראשונה: מאסר בפועל על הסתה לאלימות וקריאה לביצוע פיגועים בפייסבוק


13.05.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

תושב מזרח ירושלים בן 44 נידון לתשעה חודשי מאסר בפועל בגין פרסומים הקוראים לאלימות ולטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון בתקופת מבצע צוק איתן. ביהמ"ש: "קיים הכרח בקביעת גבולות ענישה ברורים וחדים, אשר יהוו תמרור אזהרה לאוחזים במקלדת".

לראשונה נגזר עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח על הסתה לאלימות ועידוד ביצוע פיגועי טרור ברשת החברתית הפייסבוק. השופט איתן קורנהאוזר, מבית משפט השלום בירושלים, גזר תשעה חודשי מאסר בפועל על עומר שלבי, בן 44 ממזרח ירושלים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש על ידי עו"ד יפעת פנחסי מפרקליטות מחוז ירושלים, המעשים המיוחסים לשלבי אירעו בקיץ 2014, בסמוך לרצח שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רצח הנער מוחמד אבו חאדר, למבצע "צוק איתן" בעזה, וכן לגל הפעולות אלימות והתפרעויות ברחבי ירושלים מצד תושבי מזרח העיר כלפי כוחות הביטחון וכלפי אזרחים יהודים.

שלבי ניהל את עמוד הפייסבוק שלו וכלל פרסומיו הוזנו ישירות לחשבונות מקבילים של כ-5,000 חברים ו-755 עוקבים בפייסבוק. בנוסף, היו פרסומיו נגישים לעיני כל באינטרנט. בנסיבות הרגישות של אותם הימים, פרסם שלבי בפייסבוק במספר רב של הזדמנויות קריאות לנקיטה במעשי אלימות וטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון, דברי שבח, אהדה, עידוד והזדהות כלפי מחבלים מבצעי פיגועים וארגוני טרור. פרסומים אלה שלהבו משתמשי פייסבוק אחרים, אשר שיתפו תכנים מסיתים אלה לחבריהם ועוקביהם, שמצדם תמכו בתכנים באמצעות סימני "חיבוב" (לייק).

כתב האישום המתוקן מפרט 10 פרסומים שפרסם שלבי בפייסבוק במועדים שונים. שבעה מהפרסומים קוראים לאלימות ולטרור, תוך דברי שבח ואהדה למעשי טרור ולמחבלים שביצעו רצח של אזרחים ישראלים. פרסומים אלה בוצעו, ברובם, בסמוך למעשי טרור ורצח בתחומי ירושלים, כגון פיגוע דריסה בתחנת גבעת התחמושת, פיגוע דריסה בסמוך לרכבת הקלה והפיגוע הרצחני בבית הכנסת בשכונת הר נוף.

שלבי פרסם את תמונות המפגעים או גופותיהם והוסיף דברים בעלי אופי מהלל ומשבח למבצע הפיגוע ולעצם המעשה, וכן קרא לביצוע מעשי אלימות וטרור נגד יהודים ונגד כוחות הביטחון. שלושה פרסומים נוספים מתייחסים לתמיכה בארגון טרור. בפרסומים אלה הוצגו מספר חמושים רעולי פנים שלראשם סרטי גדודי חללי אל אקצא, וכן כתובות המפרטות פעולות שונות שביצעו לכאורה תוך דברי הלל ושבח על כך.

"המקרה הנדון הוא בעל מאפיינים מיוחדים, הן בשל דרך ההסתה, אופי הפרסומים והיקפם, והן לנוכח התקופה במהלכה נעשו", אפיין השופט קורנהאוזר, והציג את עמדת סנגורו של שלבי: "ישנו צדק מסוים בדברי בא כוח הנאשם כי מדובר באופן פרסום דברי הסתה, לגביו טרם נחרש תלם עונשי, ובהתאם יש לקבוע רף ענישה הדרגתי. יש לתת משקל, לצורך בענישה הדרגתית ומתריעה מפני האיסור לגבי שימוש בכלי המרשתת לשם הסתה".

במישור העקרוני קבע השופט קורנהאוזר כי "פרסום דברי הסתה באמצעות המרשתת הינו קל לביצוע, מכל מקום ובכל מועד, אינו דורש תכנון והתארגנות, בעל פוטנציאל הפצה נרחב ביותר, לציבור שהיקפו ופרטיו אינם ידועים במלואם, ומהווה סכנה כי יגיע לעיונו של אדם מסוכן, הנתון להשפעת דברי הסתה. הקלות הבלתי נסבלת של השימוש במילה הכתובה לשם הסתה, דרך נוחות ופשטות הפצתה באמצעות רשתות חברתיות, עומדים בסתירה חדה לממד החומרה הנובע ממידת השפעתה האפשרית ותפוצתה הנרחבת, כמובילים לביצוע מעשי אלימות וטרור קשים. לפיכך, קיים הכרח בקביעת גבולות ענישה ברורים וחדים, אשר יהוו תמרור אזהרה לאוחזים במקלדת".

לצד הקביעות העקרוניות הללו, ציין השופט קורנהאוזר בגזר הדין כי יש לראות את נסיבות ביצוע העבירות, על רקע תקופה ביטחונית מתוחה, רוויית פיגועים רצחניים והפרות סדר נרחבות בירושלים ובסביבתה. בפרסומים כאלה קיים פוטנציאל ממשי לליבוי אש השנאה והמוטיבציה לביצוע מעשי אלימות.

כך נקבע כי "פרסומי הנאשם הועברו על ידו במסגרת רשת הפייסבוק, לקבוצה של 5,000 חברים, 755 עוקבים, תוך אפשרות להעברת מסרים אלה לקבוצות אנשים נוספות, כפי שאכן נעשה בפועל, בהתאם לעובדות כתב האישום. ניתן להצביע אף על היחס החיובי שקיבלו פרסומי הנאשם, במאות סימני החיבוב שניתנו לכל פרסום, עשרות השיתופים והתגובות. אין ספק כי פרסומים באופן זה מהווים תפוצה רחבה ביותר של דברי הסתה, בהיקף בעל פוטנציאל נרחב אף יותר, נוכח האפשרות להעברת הפרסום על ידי כל אחד ואחד מאלפי מקבליו".

לצד האמור, ניתן בגזר הדין משקל למעמדו של הנאשם, וכן לכלי באמצעותו בוצעו דברי ההסתה: "אין משקל הסתה המבוצעת על ידי איש ציבור בעל מעמד רם, לו נשמע ציבור רחב, כמשקל הסתה על ידי הנאשם, לגביו לא הוכחה כל מידה של השפעה על ציבור; אין משקל דרשה של איש דת במקום רגיש ביותר, דוגמת מסגד אל-אקצא, כמשקל פרסום הודעה על ידי הנאשם ברשת הפייסבוק, לגביה יש צורך בפתיחה ובעיון על מנת להיחשף לתוכנה; אין משקל דברי הסתה במהלך עצרת המונים, המשלהבת את ההמון, כמשקל פרסום המגיע אל הקורא הבודד, במועד בו הוא בוחר".

 

ת"פ 44725-12-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

נלחמים באלימות ברשתות החברתיות: כתב אישום על הסתה לטרור בפייסבוק

 

מקים עמוד הפייסבוק "כנופיית אל יהוד" מואשם בהסתה לאלימות ולגזענות

 

פרקליט המדינה: "הנורמות המשפטיות צריכות לחול גם על הפעילות המקוונת"

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה