אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נדחתה בקשה לייצוגית נגד הבורסה לניירות ערך בטענה לאי חוקיות בגביית עמלות

צילום: istock

נדחתה בקשה לייצוגית נגד הבורסה לניירות ערך בטענה לאי חוקיות בגביית עמלות


10.05.2015 | עו"ד לילך דניאל

לטענת המבקש בהליך הייצוגי, התנהלותה הבלתי חוקית של הבורסה הביאה לכך שהדירקטוריון שלה רשאי להוסיף ולשנות עמלות ללא שום פיקוח פרלמנטרי, בניגוד לחוק ניירות ערך. השופט חאלד כבוב דחה את הבקשה וקבע כי בין המבקש לבורסה כלל אין יריבות, שכן העמלות לא נגבות מהסוחר אלא מחבר הבורסה המבצע עבורו את פעולות המסחר

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבורסה לניירות ערך, בטענה לאי חוקיותן של ההנחיות בעניין העמלות הנגבות על ידה לאורך השנים. השופט חאלד כבוב קבע כי בין המבקש לבורסה כלל אין יריבות שכן העמלות הנגבות הן לא מהסוחר אלא מחבר הבורסה המבצע עבור הסוחר את הפעולות. בנוסף, קבע השופט, למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כלל אין סמכות עניינית לדון בכל הנוגע ל"החלטה בעניין תקנון או הנחיות".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

לטענת המבקש בהליך הייצוגי, התנהלותה הבלתי חוקית של הבורסה הביאה לכך שהדירקטוריון שלה רשאי להוסיף ולשנות עמלות ללא שום פיקוח פרלמנטרי. זאת, בניגוד מוחלט להוראות חוק ניירות ערך ולכוונת המחוקק. לדידו, הבורסה העבירה להנחיות שבמחלוקת הוראות שהיו צריכות על פי חוק להיות כלולות בתקנונה, בעוד שאת ההנחיות קל לשנות בלי פיקוח ציבורי. בסופו של דבר, טען המבקש, נוצר מצב שבו גביית כל העמלות והתשלומים על ידי הבורסה אינה חוקית, ומשכך עתר לחייבה בחובת השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט של העמלות והתשלומים שנגבו לטענתו שלא כדין.

השופט חאלד כבוב דחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית וקבע כי לא קיימת לבקש עילת תביעה אישית כנדרש, שכן בין סוחר לבין הבורסה אין יריבות ולא מתקיימים ביניהם יחסי שליחות, כפי שקבע בית המשפט המחוזי במקרה אחר (ת"צ 7198-09-12 הבורסה לניירות ערך בתל-אביב נ' א.ידע פיננסים). השופט כבוב ציין כי המסחר בבורסה מתנהל על ידי חברי הבורסה בלבד, ומכאן שאדם או גוף המבקש להשקיע בניירות ערך הנסחרים בבורסה נדרש להתקשר לצורך כך עם חבר בורסה שייבצע עבור לקוחו, הסוחר, את פעולות המסחר. באופן זה, נוצר קשר חוזי בין הסוחר (כדוגמת המבקש) לבין חבר הבורסה שעמו בחר להתקשר (כגון "אקסלנס") ובמסגרת זו נקבעות בין היתר גם העמלות שישלם לחבר הבורסה בגין שירותיו. כך, ישנן למעשה שתי מערכות יחסים נפרדות: האחת מערכת היחסים ההסכמית שבין הסוחר לבין חבר הבורסה והשנייה היא מערכת היחסים שבין חבר הבורסה לבין הבורסה. בגדר מערכת היחסים ביניהם, יכולים חבר הבורסה והסוחר להסכים בדבר גובה העמלות שישולמו, תנאי תשלומן ומועדי תשלומן, כאשר ההסכמים ביניהם עומדים בפני עצמם ואינם קשורים לעמלות שמשלם חבר הבורסה לבורסה.

עוד קבע השופט כבוב כי בכל הנוגע לתשלום עמלות לבורסה, לא מתקיימים יחסי שליחות בין חבר הבורסה לבין לקוחו, שכן הסוחר אינו מייפה את כוחו של חבר הבורסה כשלוחו לשלם במקומו את העמלות לבורסה. זאת, מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לקיומם של יחסי שליחות בעניינים אחרים. לאור האמור, קבע השופט כי אין יריבות בין אדם או גוף הסוחר בניירות ערך בבורסה לבין הבורסה, ומכאן שהמבקש נעדר עילת תביעה אישית.

למעלה מן הצורך, נקבע כי דין הבקשה להידחות גם מהטעם שבית המשפט המחוזי נעדר סמכות עניינית לדון בבקשה. בעניין זה, סעיף 47 לחוק ניירות ערך מחריג מפורשות ובאופן ברור וחד משמעי את האפשרות לעתור למחלקה הכלכלית בעתירה מנהלית בכל הנוגע ל"החלטה בעניין תקנון או הנחיות", כאשר אין צל של ספק שהבקשה נכנסת להגדרה זו. עוד צוין כי אף שישנם מקרים שבהם רשאי בית המשפט לדון בסוגיות שאינן בסמכותו העניינית במסגרת "תקיפה עקיפה", מקום בו סעיף חוק מעניק סמכות עניינית רחבה למחלקה הכלכלית ובה בעת מחריג נושאים מסוימים וספציפיים מסמכותה באותו העניין – הרי שיש לפרש את העניינים המוחרגים מסמכותה באופן דווקני.

 

ת"צ 56429-05-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

בקשה לייצוגית נגד הבורסה: גבתה בניגוד לחוק עמלות בסך של 650 מיליון שקל       

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה