אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בנק דיסקונט ימסור לאינטרפול מסמכי חשבון בנק בחקירת פרשת שחיתות ברומניה

צילום: istock

בנק דיסקונט ימסור לאינטרפול מסמכי חשבון בנק בחקירת פרשת שחיתות ברומניה


07.05.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

הרשות למלחמה בשחיתות ברומניה ביקשה לקבל את המסמכים הקשורים לשני חשבונות בנק בישראל שבבעלות ראש עיריית קוסטנצה שברומניה, ואחיו חבר הפרלמנט הרומני, הנחשדים שקיבלו מאיש עסקים ישראלי שוחד כדי לקדם זכיה במכרז

בנק דיסקונט ימסור לאינטרפול הרומני מסמכי חשבונות הבנק בנתניה, השייך לראש עיריית קונסטנצה ברומניה סטפן ראדו פיס, ולאחיו חבר הפרלמנט ברומניה אלכסנדר פיס. מסמכי החשבון יימסרו במסגרת חקירת פרשת שחיתות שבה מעורב איש העסקים הישראלי אברהם מורגנשטרן. כך פסק שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, בהחלטה שבה דחה את בקשת הערעור שהגישו האחים הבכירים מרומניה באמצעות עורכי הדין איתן מעוז וז'ק חן. 

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

מסמכי החשבון יימסרו מכוח חוק עזרה משפטית בין מדינות משנת 1998. החומר נתבקש על ידי הרשויות המוסמכות ברומניה, מכוח האמנה האירופית בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים, שישראל הצטרפה לה בשנת 1967, ואמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות, שישראל הצטרפה לה בשנת 2009.

התובעת הראשית של הרשות הלאומית למלחמה בשחיתות ברומניה ביקשה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, לקבל את כל המסמכים הקשורים לשני חשבונות בנק שבבעלות המבקשים והמתנהלים בסניף בנק דיסקונט בנתניה. האחים מרומניה חשודים בכך שקיבלו מאברהם מורגנשטרן, המנכ"ל של חברת שפיר (Shapir) הרשומה ברומניה, שוחד בסך 175 אלף יורו, כדי לקדם זכיה במכרז לבניית מבני ציבור לסטודנטים בחוזה בשווי 10 מיליון יורו.

כספי השוחד עברו מחברת האם של חברת שפיר אל חברה בשם Melici Management שבבעלות חבר משותף למורגנשטרן ולראש העיר ברומניה. החברה העבירה באמצעות חשבון הבנק שלה בליכטנשטיין את הכסף לחשבונות הבנק של האחים. הבנק בליכטנשטיין העביר את המידע הבנקאי הרלוונטי לרומניה, מכוח בקשה לעזרה משפטית שהוגשה לה על ידי הרשות המוסמכת במדינה זו.

על פי הדין הרומני, נמסרה לבעלי החשבון הודעה אודות הבקשה למסירת המסמכים. משכך, עתרו המבקשים לבית משפט השלום בראשון לציון בבקשה לעכב את העברת החומר לרומניה. ב-2 במרץ 2015 התקיים דיון לפני השופט מנחם מזרחי, במסגרתו אף נשמעה עדותם של שני עדים מרומניה מטעם המבקשים. אלו ביקשו לשכנע בעדותם את בית המשפט כי התובעת ברומניה פועלת ממניעים זרים וכי שיטת המשפט ברומניה מושחתת.

בהחלטתו שניתנה במקום בתום הדיון, דחה השופט מזרחי את הבקשה וקבע כי אילו הייתה מוגשת בקשה דומה במסגרת חקירה כדין כנגד אזרחים ישראלים, תוך הצגת דו"ח סודי המפרט את החשדות לגביהם, בית המשפט היה נעתר לבקשה כדבר שבשגרה מבלי לדרוש חומר ראיות נוסף. עוד קבע השופט מזרחי כי המצאת החומר פוגעת אמנם בפרטיות המבקשים, אך אין מדובר בפגיעה בגרעין הקשה של זכויות אדם; וכי העדויות שנשמעו היו השערות ברמה עיתונאית בלבד ולא היה בהן כדי לסתור את חזקת התקינות לגבי מערכת אכיפת החוק ברומניה.

האחים מרומניה לא ויתרו והגישו ערעור על החלטת השופט מזרחי לבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד. השופטת דבורה מרשק מרום דחתה את הערעור לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, וקבעה כי החוק נועד לאפשר לישראל להעניק עזרה יעילה ומהירה למדינה המבקשת, על רקע התכלית של שיתוף פעולה בינלאומי במלחמה בפשיעה; כי פירוט העובדות בבקשה לקבלת החומר חייב לשקף את התשתית הראייתית שבבסיסה, אך אין צורך לקבל ראיות גולמיות במצורף לבקשה; וכי בבקשה עצמה קיים פירוט מספיק של העובדות המבססות את החשדות כנגד המבקשים.

בעלי החשבונות הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך השופט עמית דחה את בקשתם. לאחר שפירט כיצד מטרת החוק היא לאפשר למדינה לסייע למדינה המבקשת עזרה משפטית, נוכח הצורך לשיתוף פעולה בינלאומי במאבק בפשיעה. "באספקלריה של בית משפט בישראל הנדרש לבקשות כגון דא, התשתית שפורטה בבקשה של רשויות החקירה ברומניה, מספיקה בנקל לצורך מתן הצו המבוקש", כתב השופט עמית בהחלטתו. "מהבקשה עולה לכאורה כי מורגנשטרן העביר דרך חברה הקשורה לשפיר כספים דרך חשבון בנק בליכטנשטיין ומשם לחשבונות הבנק מספר ימים לפני החתימה על החוזה בין העיריה לבין חברת שפיר. העברות הכספים לא דווחו על יד המבקשים כפי שנדרש על פי הדין הרומני".

השופט עמית הוסיף כי החלטתו של בית המשפט הגבוה ברומניה אינה תומכת בטענת המבקשים. "נהפוך הוא. דומני כי יש ממש בטענת המשיבה, כי מהחלטת בית המשפט הגבוה ברומניה עולה מסקנה הפוכה לחובת המבקשים, באשר בית המשפט הגביל את יציאתם מרומניה וחייב אותם לדווח באופן עיתי למשטרה המקומית. מכאן, שבית המשפט ברומניה הניח כי החקירה בעניינם של המבקשים תימשך".

בבקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון זנחו האחים מרומניה את טענתם כי החקירה ברומניה נובעת מרדיפה פוליטית. מכל מקום, הם לא הצליחו לערער את חזקת התקינות של רשויות החקירה ברומניה, והיחידה לעזרה משפטית – מדור אינטרפול והפעלה בחו"ל אף טענה כי האיחוד האירופי ציין לשבח את היחידה ללחימה בשחיתות ברומניה.

לסיום ציין השופט עמית: "הוטרדתי בשאלת היקף החומר שנתבקש ומדוע לא ניתן היה להסתפק בדפי החשבון החל משנת 2011 ואילך. אולם, כפי שהובהר על ידי האינטרפול, יש טעם מבחינת הרשויות החוקרות ברומניה בבדיקת החשבון מיום פתיחתו על מנת לתהות על הקשרים בין המבקשים לבין מי מהמעורבים בפרשה הנחקרת. רשויות החקירה מבקשות לדעת מי פתח את החשבונות ולאלו מטרות המבקשים או מי מטעמם השתמשו בחשבונות, על מנת לקבל את התמונה המלאה בחקירה, ויש להניח כי גם רשויות החקירה בישראל היו נוהגות כמותן. לא למותר לציין כי נתבקשו החשבונות הספציפיים בלבד, ולא נתבקשו פרטים לגבי חשבונות אחרים שבבעלות המבקשים, אם בכלל, או לגבי רכוש אחר בישראל".

 

בש"פ 2529/15

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה