אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > למרות התיקון בתקנות, קטינים עדיין מופיעים כבעלי דין בסכסוך בין הוריהם

צילום: Getty images Israel

למרות התיקון בתקנות, קטינים עדיין מופיעים כבעלי דין בסכסוך בין הוריהם


04.05.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, התרעם על מה שהוגדר כ"ליקוי מערכתי": למעלה משישה חודשים לאחר התיקון בתקנות סדר הדין האזרחי, לא בוצעו במערכת נט המשפט ההתאמות הנדרשות שנועדו לצמצם ככל שניתן את מעורבותם של קטינים בסכסוך בין הוריהם

הנהלת בתי המשפט לא מקיימת את תקנות סדר הדין האזרחי אשר נועדו לצמצם ככל שניתן את מעורבותם של קטינים בסכסוך בין הוריהם, ומדובר ב"ליקוי מערכתי שטרם בא על פתרונו". כך קובע נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס פרופ' אליעזר ריבלין, בהחלטה שהוציא כעת (21.4.2015) בעקבות תלונה שהגישה עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" נגד שלושה הרכבי שופטים מחוזיים שפרסמו פסקי דין בניגוד להוראות תקנה 258ה(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התלונה של עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" הוגשה נגד השופטים המחוזיים סארי ג'וסי, מיכל נד"ב, ורדה פלאוט, צבי ויצמן, יעל וילנר, ד"ר עדי זרנקין וחננאל שרעבי. לטענת העמותה, על שלושה פסקי דין שונים שפרסמו לאחרונה הרכבי השופטים הללו (מבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, מבית המשפט המחוזי בחיפה ומבית המשפט המחוזי בנצרת) התנוססו בראש העמוד הראשון שמות הצדדים. זאת, בניגוד לתיקון מס' 3 לתקנות סדר הדין האזרחי מיולי 2014, שנכנס לתוקף 30 יום לאחר מכן, המורה בתקנה 258ה(א) כי בהליכי משפחה יצוין בן הזוג התובע נגד בן הזוג הנתבע, מהות התביעה, שם הילד וכן מעמדו של התובע בעניין הילד. בכך בא התיקון למנוע מצב שבו הילדים מוצגים כמי שהוריהם תובעים אותם לדין, גם אם מדובר בעניין סמנטי היוצר מהות. 

מאחר שהתלונות מעלות עניין מערכתי ולא טענה בדבר התנהגות שופט מסוים, פנה השופט ריבלין למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, וביקש ממנו להתייחס לנושא ולבדוק אם ניתן לערוך את ההתאמות הנדרשות במערכת "נט המשפט". רק לאחר כחצי שנה, השיבה עניינית עו"ד חלי ברכה מהלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט כי מבדיקה שערכה עולה כי "בקרוב צפוי להיכנס שיפור מחשובי במערכת המיחשובית של בתי המשפט כך שהמערכת המיחשובית תתואם לתקנות סדר הדין האזרחי". עוד נאמר במכתב כי "עד להטמעת השיפור במערכת המיחשובית, תקנות סדר הדין האזרחי מיושמות באופן ידני על ידי מזכירויות בתי המשפט. על מנת לוודא שהתקנות מקוימות כראוי, פעלנו לחידוד ההנחיות בקרב מזכירויות בתי המשפט".

הנציב ריבלין התרעם על כך ש"בחלוף למעלה משישה חודשים לאחר פרסומן ולמעשה עד מועד כתיבת החלטה זו, לא בוצעו במערכת 'נט המשפט' ההתאמות הנדרשות. כתוצאה מכך, בפסקי דין שפורסמו לאחר כניסתן של התקנות לתוקף, שאת פרטיהם הביאה המתלוננת בתלונותיה (וכנראה גם בפסקי דין נוספים שלא הובאו לידיעתנו), הוסיפו קטינים להיות מצוינים כבעלי דין, בניגוד לרוח התקנות ולמטרתן לצמצם ככל שניתן את מעורבותם של קטינים בסכסוך בין הוריהם. לפיכך מצאתי כי התלונה מעלה ליקוי מערכתי שטרם בא על פתרונו", קבע השופט ריבלין.

הנציב ריבלין הביע תקווה כי ההתאמות במערכת המיחשוב של "נט המשפט" יתבצעו בהקדם האפשרי. השופט ריבלין דחה את התלונות ככל שהן מופנות נגד השופטים הנילונים, ומצא אותן מוצדקות בהיבט המערכתי של הנהלת בתי המשפט.

החלטתו של הנציב ריבלין הועברה ללשכת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, וללשכת שר המשפטים – כמי שעומדים בראש מערכת המשפט בישראל והאחראים על תפקודה בהתאם להוראות החוק.

גיא רוה, יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד", אשר קידמה את שינוי התקנות מול משרד המשפטים מציין לפניית פורטל תקדין כי "לעמדת העמותה, לשופטים לענייני משפחה אחריות לדאוג לכך שמסמכים המוגשים לבית המשפט יהיו בהתאם להוראות התקנות. מצער שלא כך הוא כיום. העמותה פנתה למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט בבקשה להוציא הנחיות מתאימות לשופטים, כל זאת במטרה שייפסק השימוש בילדים כצד בתביעה על ידי עורכי הדין למשפחה".

 

35/15 מחוזי מרכז-לוד

231/15 מחוזי נצרת

232/15 מחוזי חיפה

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

השופט לעדה: "הגברת עם האדום בשורה שנייה, את זונה? לא, סתם רציתי לדעת"

 

גבריאל קלינג: "על השופט בדימוס להמשיך להתנהג כשופט מכהן ולשמור על לשונו"

 

רק 11% מהתלונות על שופטים שהוגשו לנציבות בשנת 2014 נמצאו מוצדקות

 

הנציב ריבלין נגד המשובים המתחרים: "הנציבות היא הגוף היחיד שהוסמך בחוק"

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.