אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לשכת עוה"ד לא תמנע ממי שמצוי בכינוס נכסים ובהליכי פש"ר להירשם כמתמחה

צילום: Getty images Israel

לשכת עוה"ד לא תמנע ממי שמצוי בכינוס נכסים ובהליכי פש"ר להירשם כמתמחה


30.04.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש קבע כי פרשנות הלשכה את הוראות החוק מפלה ופוגעת לרעה בציבור המתמחים, שכן חברותם של עורכי הדין בלשכה פוקעת עם הכרזתם כפושטי רגל ולא במהלך ההליכים שקדמו לכך. בנוסף, צוין לחומרה השיהוי הרב במתן תשובת הלשכה, לאחר שהעותר כבר סיים חלק ניכר מתקופת ההתמחות שלו

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל עתירה של מתמחה המצוי בכינוס נכסים ובהליכי פשיטת רגל נגד החלטת הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין שלא לרשום אותו כמתמחה. השופטת צילה צפת ציינה כי חברותם של עורכי הדין בלשכה פוקעת עם הכרזתם כפושטי רגל ולא במהלך ההליכים שקדמו לה, כך שלא נמצא טעם ראוי להחמרת יתר עם ציבור המתמחים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העותר, רפאל נירי איתן, פנה ללשכת עורכי הדין במרץ 2014 בבקשה לאישור רישום התמחות, שבה הצהיר כי פתח בהליכי פשיטת רגל וכי ניתן צו כינוס בעניינו. לאחר שבוע, קיבל העותר הודעת דוא"ל מטעם המנהל המקצועי במערך ההתמחות בלשכת עורכי הדין, המבהירה לו כי הלשכה, כמדיניות, אינה מאשרת התמחות למי שמצוי בכינוס נכסים ובהליכי פשיטת רגל, וזאת עד לקבלת הפטר סופי. לפיכך, הוצע לעותר למשוך את בקשתו, שכן היא אינה מאושרת בשלב זה. במקביל נאמר לו כי הוא זכאי לשימוע בעניין.

בשימוע שנערך לעותר בפני ועדת ההתמחות הארצית של הלשכה, החליטה הוועדה שלא לאשר את הרישום להתמחות, בנימוק כי "מדובר במבקש אשר הסתבך לפני כעשור בחובות עסקיים והיה מוכרז תקופה כחייב מוגבל... אנו מאמינים כי למבקש נימוקים להיות פושט רגל, אלא שהחוק לא מאפשר לפושט רגל להיות עורכי דין".

בסוף חודש אוקטובר 2014, קיבל העותר את החלטתו הסופית של הוועד המרכזי, שהחליט לאמץ את המלצת הוועדה ולדחות את בקשתו להתמחות. במהלך תקופה זו המשיך העותר בהתמחותו, שהחלה בחודש מרץ אותה שנה.

השופטת צילה צפת קיבלה את טענותיו של העותר נגד ההחלטה, וקבעה כי נסיבות המקרה אינן מחייבות הכרעה בשאלה האם פושט רגל רשאי להירשם כמתמחה, שכן עסקינן בעותר שטרם הוכרז כפושט רגל, וייתכן כי יגיע להסדר עם נושיו.

השופטת ציינה כי הפגיעה בחופש העיסוק מחייבת פרשנות דווקנית ומצמצמת לדבר החקיקה שעליו היא מתיימרת להסתמך. "פרשנות הלשכה את הוראות החוק מפלה ופוגעת לרעה אך בציבור המתמחים, בעוד שפקיעת חברותם של עורכי דין תחול  אך ורק במועד הכרזתם כפושטי רגל ולא ממתן צו כינוס", כתבה השופטת בפסק הדין. השופטת הדגישה כי פרשנות זו נוגדת את העיקרון הבסיסי לפיו "מי שאינו ראוי להיות עורך דין אינו יכול להיות מתמחה". זאת, שכן על דרך החיוב יש לומר כי מי שראוי להיות עורך דין – ראוי להיות מתמחה, בשים לב לכך שחברותם של עורכי דין בלשכה פוקעת על פי החוק רק לאחר הכרזתם כפושטי רגל ולא במהלך ההליכים הקודמים לכך.

לאור האמור, קבעה השופטת, לא נמצא טעם ראוי להחמרת יתר עם ציבור המתמחים על ידי היקש מסעיף חוק שחל בעניינם של עורכי הדין, ותוך מתן פרשנות מרחיבה באופן שאינו מחויב המציאות לאמור בו.

השופטת צפת הוסיפה כי נמצא טעם לפגם בשיהוי הארוך במתן תשובת הלשכה לעותר בחלוף שבעה חודשים מיום הגשת הבקשה, ועל אף פניותיו החוזרות ונשנות של העותר שכבר סיים חלק ניכר מתקופת ההתמחות. לפיכך, סברה השופטת כי החלטתה של לשכת עורכי הדין שלא לאשר את רישום התמחותו של העותר נגועה בחוסר סבירות ומידתיות, באופן המצדיק את התערבות בית המשפט וקבלת העתירה.

 

עת"מ 53155-12-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

המחוזי: התמחות שלא אושרה על ידי לשכת עוה"ד – כמוה כהתמחות שלא בוצעה

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.