אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > גרוניס מתנגד להוספת גורמים פוליטיים לוועדה למינוי שופטים: הרכב הוועדה מאוזן וראוי

נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אשר גרוניס. צילום: לשכת עורכי הדין

גרוניס מתנגד להוספת גורמים פוליטיים לוועדה למינוי שופטים: הרכב הוועדה מאוזן וראוי


29.04.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס בכנס שנערך בבית הנשיא בנושא "כבוד האדם כעיקרון חוקתי": "חלקים מסוימים בציבוריות הישראלית סבורים כי כל החלטה שמתקבלת על ידי הרוב בבית הנבחרים היא בהכרח לגיטימית. במקרים כאלה הגוף היחיד שעשוי להגן על המיעוט מפני עריצותו של הרוב הוא בית המשפט"

נשיא בית המשפט העליון בדימוס ד"ר אשר גרוניס מתנגד לשינויים המסתמנים בממשלת נתניהו החדשה בהרכב הוועדה למינוי שופטים. "הרכב הוועדה כיום הוא הרכב מאוזן, נכון וראוי", אמר הנשיא גרוניס בכנס שנערך היום בבית נשיא המדינה ראובן ריבלין בירושלים בסימן חילופי נשיאים בבית המשפט העליון שעוסק בסוגיית "כבוד האדם כעיקרון חוקתי". הנשיא גרוניס הוסיף כי "כל הוספה של גורמים פוליטיים או אחרים לוועדה עלולה לגרום נזק חמור לא לרשות השופטת אלא לדמוקרטיה הישראלית".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

הנשיא גרוניס התייחס לרעיונות שונים שנדונים בימים אלה בהסכמים קואליציוניים להביא שינויים משמעותיים במשטרנו החוקתי בהקשר לרשות השופטת ולביקורת השיפוטית על חקיקה של הכנסת. כך מדובר, בין היתר, על כוונה לשנות את הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים. "הייתי חבר בוועדה במשך מספר שנים, לרבות בתקופה שקדמה למינויי כנשיא בית המשפט העליון. לפיכך אני יכול להעיד בנושא אף מניסיון אישי", העיד גרוניס.

לדבריו, "הטענה כי במדינות אחרות קיימת מעורבות גדולה יותר מאשר אצלנו של גורמים פוליטיים במינוי שופטים מתעלמת מהבדלים גדולים בתרבות הפוליטית הקיימת בארץ לעומת זו שבמדינות אחרות. ההבדל בתרבות הפוליטית, ולא רק הוא, מצדיק כי תישמר אצלנו השיטה הקיימת של מינוי שופטים".

הבדלים בתרבות הפוליטית

סוגיה נוספת שעלתה שוב לאחרונה לדיון ציבורי נוגעת למה שמכונה "פסקת ההתגברות" (Notwithstanding clause). מדובר בהוראה שתופיע בחוק יסוד ותאפשר לכנסת להתגבר על פסק דין של בית המשפט העליון שפסל הוראת חוק מסוימת בשל היותה סותרת את חוק היסוד. פיסקה מעין זו מעוררת שאלות שונות, בין השאר, בנוגע לרוב שיידרש בכנסת על מנת לחוקק מחדש את ההוראה שנפסלה. התומכים בפיסקת ההתגברות מצביעים על כך שבקנדה קיים הסדר של פיסקת התגברות. ברם, התומכים מתעלמים מכך שהפרלמנט הפדרלי הקנדי לא עשה מעולם שימוש בפיסקת ההתגברות, חרף העובדה שבית המשפט העליון שם פסל חוקים לא מעטים מאז קבלתו של הצ'רטר בשנת 1982. הנשיא גרוניס בסבור כי "גם בהקשר זה לא ניתן להתעלם מהבדלים בתרבות הפוליטית שלאורם יש להיזהר מלאמץ הסדרים חוקתיים הקיימים במדינות אחרות".

הנשיא גרוניס שיתף את ראשי מערכת המשפט בישראל המשתתפים בכנס כי "דומה שחלקים מסוימים בציבוריות הישראלית, סבורים כי כל החלטה שמתקבלת על ידי רוב בבית הנבחרים היא בהכרח לגיטימית. הם בדעה זו כאשר הם נימנים עם הרוב. הסברה האמורה מתעלמת מכך שלעיתים עלול הרוב לקבל החלטות הפוגעות במידה משמעותית במיעוט. במקרים כאלה הגוף היחיד שעשוי להגן על המיעוט מפני עריצותו של הרוב הוא בית המשפט. תפקידו החשוב ביותר של בית המשפט בתחום החוקתי הינו להגן על המיעוט ולשמור על זכויות האדם. וזה אכן מה שעושה בית המשפט העליון של ישראל. אין מקום לטענות הנשמעות לעיתים כי בית המשפט חורג מסמכותו שעה שהוא קובע כי חוק שקיבלה הכנסת, או סעיף מסוים בחוק, בטלים בשל כך שהם סותרים הוראה בחוק יסוד. כיום מקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות כי בידי בית המשפט הסמכות לפסול חוקים שקיבל הפרלמנט בשל כך שאין הם מתיישבים עם הוראות שבחוקה. מבחינה זו אין שום דבר יוצא דופן במערכת החוקתית שלנו. מצער הדבר שעלינו לחזור ולהצדיק עקרונות בסיסיים הקיימים במדינות דמוקרטיות אחרות".

"כבוד האדם – הצהרה בלבד"

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור הוסיפה על דבריו של השופט גרוניס ואמרה כי "הצורך בשמירה על כבוד האדם, ועל זכויות הבנות הנגזרות מעקרון זה הוא דבר מובן מאליו. דומני שלא יימצא מי שיחלוק על כך. עקרון זה בא לידי ביטוי בחוקותיהן או בחוקיהן של מדינות רבות. אולם השמירה על כבוד האדם אינה יכולה להתבטא ברמה ההצהרתית בלבד. הצהרה הנשארת כתובה עלי ספר החוקים בלבד, הצהרה שאין לה יישום בשטח – ערכה מועט. מדינות מסוימות מצהירות על הצורך בשמירה על כבוד האדם, אך אינן מיישמות ערך זה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית השומרת לא רק להלכה כי אם גם למעשה על כבוד האדם".

הנשיאה נאור הוסיפה כי "במשטרנו הדמוקרטי, בית המשפט הוא המחסום האחרון מפני פגיעה בכבוד האדם ובזכויות יסוד נוספות. זוהי אחת הסיבות לכך שישראל נתפסת כחלק ממשפחת האומות הדמוקרטיות. אני חשה בכך בעת מפגשינו עם שופטים מארצות אחרות. יוזמות שונות מבקשות עתה להגביל את כוחו של בית המשפט ולהתגבר על פסיקותיו. לא ארחיב בדבר מעל במה זו. אסתפק בכך שאומר, כי כדי שהעיקרון של שמירה על כבוד האדם ישלוט גם בחיי המעשה ולא יהווה הצהרה בלבד זקוק העיקרון לשומר. זהו אינטרס של כל אזרחי המדינה ותושביה; זהו אינטרס של מדינת ישראל השואפת להיות חלק מהמדינות בנות התרבות. קשה לבנות וקל להרוס".

במהלך הכנס שנערך היום (ד', 29.4) בבית הנשיא יתקיימו מספר מושבים, שבהם ישתתפו שופטי ונשיאי בית המשפט העליון לדורותיהם, בכירי המשפטנים ונציגים מהרשות המחוקקת והמבצעת, נציגי האקדמיה וארגוני החברה האזרחית. כמו כן, במושבים שיערכו במהלך היום ייקחו חלק נציגים מבית המשפט העליון הקנדי, בהם הנשיאה השופטת בברלי מקלקלין.

במושב המסכם את הכנס, נשיא המדינה ישוחח עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרן ברק, בנושא המשפט החוקתי בישראל בהסתכלות לעבר, להווה ולעתיד. הדיון, אותו תנחה פרופ' סוזי נבות, יהווה סיכום ליום עיון בנושא כבוד האדם כעיקרון חוקתי.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.