אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עתירה של עמותת ידיד תוקפת נוהל השולל זכאות לשכ"ד ממי ששוכר מבני משפחה

צילום: istock

עתירה של עמותת ידיד תוקפת נוהל השולל זכאות לשכ"ד ממי ששוכר מבני משפחה


29.04.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

העתירה הוגשה בשמה של אם חד הורית המתגוררת בשכירות בדירה השייכת לבעלה לשעבר ובשל כך נשללה ממנה הזכאות לסיוע בשכ"ד. בעתירה מבקשת העמותה לבטל את החזקה הבלתי חוקתית הקבועה בנהלי משרד השיכון, המניחה כי מי ששוכר דירה מקרוב משפחה אינו משלם עליה בפועל, או לכל הפחות להפוך אותה לחזקה הניתנת להפרכה

לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הוגשה לאחרונה עתירה בשמה של פולינה (שם בדוי), אם יחידנית לארבעה ילדים קטינים ממרכז הארץ, אשר בקשתה לקבלת סיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי נדחתה בשל העובדה כי היא מתגוררת בשכירות בדירה אשר שייכת לבעלה לשעבר. "משמעות קביעה זו היא שהעותרת, וכל מי ששוכר או שוכרת דירה מקרוב משפחה, אינה ולעולם לא תוכל להיות זכאית לסיוע בשכר דירה מהסיבה היחידה שבעל הדירה אותה היא שוכרת הוא קרוב משפחה שלה", טוענת עורכת הדין יעל כהן-רימר מהמחלקה המשפטית בעמותת "ידיד" שעתרה בעבור פולינה. "זאת על אף העובדה שהעותרת משלמת שכר דירה לבעל הדירה ונאלצת להתמודד עם קשיי פרנסה ותמיכה בילדיה, והיא עומדת בשאר תנאי הזכאות של סיוע בשכר דירה".

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

העתירה הייחודית עוסקת בהיבט משמעותי של הזכות לקיום בכבוד והוא הזכות לדיור וקורת גג. בעתירה נטען כי החזקה החלוטה הקבועה בנהלי משרד השיכון, והאוסרת על מימוש כספי סיוע בשכר דירה בעת השכרת דירה מקרוב משפחה, אינה חוקתית, ויש לבטלה או לכל הפחות להפכה לחזקה הניתנת להפרכה. זאת, נוכח חשיבותה של הזכות לדיור, העומדת במקרה זה למול אינטרסים של יעילות ונוחות של משרד השיכון, המניח כי מי ששוכר דירה מקרוב משפחה אינו משלם בפועל שכר דירה, ובאמצעות הנהלים הקיימים חוסך לעצמו את הצורך לבחון הנחה זו בפועל.

"האבסורד הגדול הוא כי פולינה היתה יכולה לממש זכאות לדיור ציבורי ולא לסיוע בשכר דירה אם רק היתה מוותרת על עבודתה ונסמכת על רשויות הרווחה – היינו מקבלת קצבת הבטחת הכנסה – למשך שנה תמימה", קובעת עו"ד כהן-רימר מעמותת ידיד. במקרה זה הייתה הכנסתה הפנויה של המשפחה יורדת, משום שגובה הקצבה לה זכאית פולינה אינו עולה על 4,000 שקל (והוא למעשה נמוך מכך), בעוד שמשכורתה עולה במעט על סכום זה, והמשפחה הייתה נאלצת להסתמך על תמיכת חברים ומשפחה וסיוע עמותות צדקה למשך שנה, אך בסוף התהליך הייתה 'זוכה' לזכאות לדיור ציבורי – משאב נדיר ביותר ושעלותו למדינה גבוהה בהרבה – ולסיוע מוגדל בשכר דירה".

מכתב התביעה עולה כי מדובר באם חד הורית אשר בשנת 2005 התגרשה מבעלה ובמסגרת הסכם הגירושים סוכם כי תשלם לאב הגרוש סכום של 2,000 שקל לחודש דמי שכירות. לאורך השנים, קיבלה העותרת לסירוגין סיוע בשכר דירה על בסיס המסמכים המעידים על שכירות הדירה מגרושהּ, כאשר משרד השיכון מודע למצב עובדתי זה ואינו חולק עליו. למרות זאת בשנת 2011 נדחתה לפתע בקשתה של פולינה לחדש את זכאותה לסיוע בשכר דירה ולא זו אף זו, הודע לה טלפונית על ידי נציגת משרד הבינוי כי עומד כנגדה חוב על סך של 27 אלף שקל, בגין מימוש סיוע בשכר דירה בניגוד לכללים, לכאורה.

פולינה, העושה ככל יכולתה לפרנס את ילדיה אשר על חלקם כלל אינה מקבלת דמי מזונות ילדים, עובדת במעון ומשתכרת סכום של כ-5,500 שקל לחודש אליה נוספים קצבת הילדים ומזונות חלקיים אותם היא מקבלת. מתוך סכום זה היא אמורה לשלם את צרכי הבית והמחיה דבר שהופך להיות בלתי אפשרי עם הפסקת תשלום הסיוע בשכר דירה ותביעת החוק של משרד הבינוי.

על פי השיטה הנהוגה בישראל הכנסתה של פולינה שאינה מספיקה כלל ועיקר לצורך קיום בכבוד נתפסת ככזו על ידי המדינה אשר שוללת ממנה במקביל הטבות והנחות שונות בשירותים חיוניים. לטענת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד" נוהל השתתפות בשכר דירה אינו חוקי כלל והאיסור הגורף המופיע בו על מימוש סיוע בעת שכירות מקרוב משפחה אינו קביל זאת נוכח העובדה כי האיסור הגורף פוגע בזכותה של העותרת ושל אחרים לקורת גג ומפלה בינה ובין שוכרים אחרים באופן שאינו עומד בתנאי פיסקת ההגבלה.

עוד טוענת עוה"ד כהן-רימר כי "דין החלטת משרד הבינוי להיפסל בגין חריגה מכללי המשפט המנהלי, ובהם הסתמכות – היינו העותרת זכתה במשך שנים בסיוע בשכר דירה על סמך מסמכים שהוגשו ואושרו שוב ושוב במשך תקופות ארוכות, על ידי משרד הבינוי ואשר העידו כאלף עדים על שכירות הדירה מקרוב משפחה".

אחת הטענות המרכזיות של עמותת "ידיד" היא שמרבית הכללים החלים בשיכון הציבורי מוסדרים בנהלים מבצעיים בלבד והם נקבעים מידי פעם על פי החלטות ממשלה או משרד הבינוי עצמו ולא בחקיקה ראשית או משנית (למעט חוק הדיור הציבורי – זכויות רכישה וחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, דבר שמגביל מאד את זכויותיהם של הזכאים לסיוע בשכר דירה.

לטענת "ידיד", זהות משכיר הנכס כלל אינה רלוונטית לצורך מתן הסיוע בשכר דירה. נהפוך הוא "כאשר התכלית היא סיוע מהטעם של צורך כלכלי, מידת הסיוע מושפעת מגודל המשפחה, מהכנסתה, מתנאי הדיור העומדים לרשותה ומיתר הנתונים האישיים המצביעים על נזקקות", מצוטט בעתירה מפסיקה קודמת של שופטי בג"ץ.

במסגרת בחינת הזכאות לדיור ציבורי לא הייתה נבחנת כלל סוגיית הבעלות על דירתה המושכרת של העותרת. העותרת נאבקת כאמור "בשיניים" על מנת לשמור על מקום עבודתה ולפרנס את משפחתה בכבוד בלא להפוך לנתמכת הרווחה, חרף ה"תועלת" הצפויה לה מכך.

לאור טענות אלה דורשת עמותת "ידיד" מבית המשפט לעניינים מינהליים שני סעדים מרכזיים: האחד, קביעה כי החלטת הוועדה העליונה בטלה ופולינה זכאית למחיקת חובה ואישור זכאותה לסיוע בשכר דירה מעתה ואילך; השני, שינוי נוהל הסיוע בשכר דירה באופן שיבוטל האיסור על מימוש סיוע בשכר דירה בעת שכירת דירה מקרוב משפחה.

לפני יותר מעשור עתרה עמותת "ידיד" בנושא דומה נגד משרד הבינוי. אז עסקה העתירה בזכותו של חולה נפש לממש את זכאותו לסיוע בשכר דירה בבית הוריו. בעקבות העתירה אז, שינה משרד הבינוי את הנוהל ומאז הוא מאפשר לחולים ובעלי מוגבלויות לממש את זכאותם לסיוע בשכר דירה גם כאשר מדובר בדירת הוריהם או קרוביהם.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

הצעת חוק לסיוע ריאלי בשכר דירה תתקן עיוות של שנים לזכאי הדיור הציבורי

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.