אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חברת קיבוץ שדירת המגורים תעבור בעתיד לבעלותה תשלם לגרוש פיצוי על השקעתו בה

צילום: Getty images Israel

חברת קיבוץ שדירת המגורים תעבור בעתיד לבעלותה תשלם לגרוש פיצוי על השקעתו בה


26.04.2015 | עו"ד נעמה זינגר

ביהמ"ש קבע כי הדירה שנבנתה על מקרקעי הקיבוץ ושויכה לאישה עוד טרם הנישואים יכולה להיחשב נכס עתידי, והפער בנכסים עתידיים מקים לבעל את הזכות לקבל תשלומי איזון או פיצוי כספי. מנגד נקבע כי אין לראות בהלוואה שנטלו הצדדים לצורך שיפוץ הדירה כהלוואת משכנתא שבגינה יש לחייב את הבעל בתשלום החזר ההלוואה

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי דירה בקיבוץ שבה התגוררו בני זוג מתוקף היותה של האישה חברת קיבוץ היא נכס שעתיד להיות משויך לאישה ולהירשם בבוא היום על שמה גם לאחר הגירושין, וכי אין לראות בהלוואה שנטלו הצדדים לשם שיפוצה כהלוואת משכנתא שבגינה יש לחייב את הבעל בתשלום החזר ההלוואה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עניינן של התביעות ההדדיות בתביעתו הרכושית של הבעל לפסוק לו את שווי השקעתו הכספית בדירת המגורים, שנבנתה על מקרקעי הקיבוץ והוקצתה לאישה עוד קודם לנישואים, וכן לפצות אותו בגין ההשבחה העתידית של הדירה הנשארת בבעלות מעשית של האישה. מנגד, הגישה האישה תביעת מזונות, שעסקה בין היתר בשאלה האם יש להותיר את חינוכם של הילדים במסגרות הקיבוציות, חרף טענת הבעל כי מדובר במסגרות חינוך יקרות. כמו כן טענה האישה לחיובו של הבעל בתשלום 40% מהלוואת המשכנתא לדירה בגדר חיוב מדור רעיוני.

השופט אסף זגורי קיבל את התביעות בחלקן וציין כי ניכרת בימינו מגמה בפסיקה של צמצום מעגל הצרכים ההכרחיים למינימום, על מנת שעיקרון השוויון בין בני הזוג ימצא ביטוי גם בחיוב בדמי מזונות על פי הדין האישי שאינו שוויוני. בהתאם לאמור, קבע השופט כי הצרכים ההכרחיים הם צרכים בסיסיים ממש של קיום, הכוללים מזון, ביגוד והנעלה ומדור. כשכל יתר הצרכים נכנסים לגדר מעגל צרכים מדין צדקה.

השופט ציין כי מסגרת החינוך בקיבוץ טומנות בחובן שלל הטבות עבור הקטינים, ובכלל זה חוגי העשרה, ארוחת צהריים ופעילויות שונות, כלומר את מרבית צרכי הילדים.

באשר להוצאות המדור קבע השופט כי אף שהפסיקה מכירה באפשרות של "מדור רעיוני" במסגרתו משתתף האב במדור הילדים באמצעות תשלום של חלק מהלוואת המשכנתא, יש לבחון האם ההלוואה שמשלמת האישה בעקבות השיפוץ שנערך בדירה היא בגדר הלוואת משכנתה, בשים לב כי אין שעבוד על הדירה בעקבות ההלוואה שנטלו הצדדים. נקבע כי אין לראות בהלוואה כמשכנתה היות ואף אם לא תשולם הלוואת המשכנתא, ובניגוד לנהוג בהלוואות משכנתא במגזר העירוני למשל, לא יוכל הבנק להיפרע באמצעות מימוש הדירה שכן הדירה נכון לעכשיו שייכת לקיבוץ, ובשים לב כי לילדים מובטחת קורת גג בכל מקרה על ידי הקיבוץ.

בנסיבות אלו נקבע כי אף לראות בהחזר הלוואת המשכנתא משום תשלום מדור רעיוני אלא יש לראות את ההלוואה כחוב משותף של שני הצדדים במסגרת האיזון הכספי ביניהם ולא לכלול אותה במסגרת חיובי מזונות ומדור הילדים.

השופט זגורי קיבל בחלקה את התביעה הרכושית, באין חולק כי הצדדים נטלו משכנתה עבור השיפוץ של הדירה, וקבע כי על האישה להשיב לו מחצית מהסכומים וכך האישה תהא בסופו של יום בעליה הבלעדיים של הזכויות בדירה ששויכה לה.

כן נדרש בית המשפט לעובדה כי האישה נותרת להתגורר בדירת הקיבוץ שנבנתה על ידי שני הצדדים בהשקעה משותפת, ללא שהיא תידרש לשלם אגורה עבור השימוש בדירה ובעתיד הדירה ככל הנראה תהיה שייכת לה. מנגד, יש להביא בחשבון כי הבעל נאלץ להפסיק את הליך הקבלה לחברות בקיבוץ ולא יוכל להתגורר בדירה בפרט או בקיבוץ בכלל, אלא יידרש לשכור דירה בעלות מלאה בשוק החופשי ולעולם לא יהיה הבעלים של הדירה. בנסיבות אלה, קבע השופט, הדירה ששויכה לאישה בהחלט יכולה להיחשב כנכס עתידי, והפער בנכסים עתידיים מקים לבעל את הזכות לקבל תשלומי איזון או פיצוי כספי כאמור. לפיכך, נפסק לבעל פיצוי בסך של 60 אלף שקל. 

 

תמ"ש 27143-09-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

קיבוץ מעברות יוכל לפנות בן זוג של חברת קיבוץ שהתגורר עמה בניגוד לתקנון

 

בית המשפט העליון: גם בני זוג פרודים זכאים ליחידות שונות בקיבוץ

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה