אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש חייב את החברה קדישא למכור לאדם את חלקת קבר הצמודה לקבר אביו

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש חייב את החברה קדישא למכור לאדם את חלקת קבר הצמודה לקבר אביו


21.04.2015 | ליאור שדמי שפיצר

בית המשפט הפך את החלטת הערכאה הקודמת וקבע כי לא היתה לחברה קדישא הצדקה לתנאים שהציבה, בהם הדרישה להמציא אישור של בני משפחת המנוח למכירת החלקה הצמודה. זאת,, שכן לא הונחה כל תשתית ראייתית לכך שמי מבני המשפחה ביקש לרכוש את אותה חלקה או הביעה התנגדות לרכישתה על ידי המערער

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורו של אדם על דחיית תביעתו להורות לחברה קדישא למכור לו חלקת קבל הצמודה לקבר אביו המנוח. השופטת גילה כנפי שטייניץ קבעה כי לא היתה הצדקה לתנאים שהציבה, בהם הדרישה להמציא אישור של בני משפחת המנוח למכירת החלקה למערער, משלא הוכח כי מי מהם הביע את רצונו בחלקה הצמודה לחלקת האב. 

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

המערער ביקש להורות לחברה קדישא לעדות מערבים למכור לו את חלקת הקבר הצמודה לקבר אביו או למכור לו שתי חלקות קבר, לו ולרעייתו, בסמוך אליו. התביעה התבססה על שתי עילות – האחת, זכותו של בן משפחה של נפטר לרכוש חלקת קבר הצמודה לקברו על פי סעיף 14א לחוק שירותי הדת היהודיים והשנייה מכוח חוזה מכר לרכישת חלקות קבר מהחברה קדישא.

בית משפט השלום דחה את התביעה על שתי עילותיה וקבע כי על פי החוק היה על המערער להגיש את בקשתו לרכישת חלקת הקבר הצמודה תוך 45 יום מיום קבורת האב, המערער אמנם פנה למשיבה בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, אולם בקשתו היתה לרכישת שתי חלקות קבר לו ולרעייתו במרחק כמה שורות מקבר האב ולא חלקת קבר אחת צמודה, ורק במכתב מאוחר יותר העלה את בקשתו לרכוש עבורו חלקה אחת הצמודה לקבר אביו. לפיכך, קבע בית המשפט כי המערער לא הגיש את בקשתו במועד.

באשר לעילה החוזית, קבע בית המשפט כי לא השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב למכירת חלקות קבר. המערער אמנם נפגש עם יו"ר המשיבה, הרב שלמה בן עזרא, ודן עמו ברכישת שתי חלקות קבר ואף הפקיד בידיו שלוש המחאות, אולם זה הבהיר לו כי עסקת המכר טעונה אישור של הנהלת החברה קדישא, ואישור זה לא ניתן.

עוד צוין בפסיקת השלום כי המשיבה הסכימה למכור למערער חלקת קבר אחת, אולם כתנאי לכך הוא נדרש לחתום על מסמך שבו הוא מאשר כי הוא יודע שמדובר בקבר בודד, ובהמשך נדרש להמציא הסכמה כתובה מיתר בני משפחתו שחלקת הקבר תימכר לו. בית המשפט קבע כי לא היתה כל מניעה להצבת התנאים הנ"ל, העולים בקנה אחד עם הוראות החוק, ומאחר שהמערער לא הסכים לקבלם לא נכרת עמו הסכם מחייב.

בערעור שהגיש, באמצעות עו"ד יוסף פנחס כהן, חזר המערער על טענתו כי פנייתו למשיבה למימוש זכאותו לרכישת חלקת הקבר הצמודה נעשתה במסגרת הזמן הקבוע בחוק. עוד טען כי הרב בן עזרא אישר בחקירתו בבית המשפט כי למעט "החשש של המשפחה", הוא לא ראה בעיה למכור את חלקת הקבר למערער, אולם המשיבה לא הניחה כל תשתית ראייתית לכך שמי מבני משפחת המערער ביקש לרכוש חלקת קבר צמודה או התנגד לכך שזו תוקצה למערער.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי המשיבה לא היתה רשאית להעמיד למערער את התנאים שהעמידה למכירת חלקת הקבר הבודד, וכי בסירובה למכור לו את חלקת הקבר בשל אי עמידתו בתנאים אלה היא פעלה שלא כדין. שאלת הסכמתם של בני משפחת המנוח כלל לא התעוררה, ואף לא נטען כי מי מבני המשפחה ביקש לרכוש חלקה צמודה לקבר המנוח, בהנחה שקיימת מגבלה על כמות החלקות הצמודות שניתן למכור לבני משפחה. משכך, הורה בית המשפט למשיבה למכור למערער את חלקת הקבר הצמודה לקבר אביו וחייב אותה בהוצאות בשתי הערכאות בסך של 20 אלף שקל.

 

ע"א 1773-12-14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

ביהמ"ש: יש לקבוע בחקיקה תעריף מקסימלי שמותר לגבות עבור חלקת קבר חריגה

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה