אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופטת דפנה ברק ארז: לאינטרס הציבורי יש מקום בשאלת מימוש הזכות להורות

השופטת דפנה ברק ארז. צילום: אתר בתי המשפט

השופטת דפנה ברק ארז: לאינטרס הציבורי יש מקום בשאלת מימוש הזכות להורות


19.04.2015 | ליאור שדמי שפיצר

שופטת ביהמ"ש העליון התבטאה בפורום למשפט ורפואה שערכה מכללת נתניה ואמרה כי המשפט לא חייב לאפשר את כל מה שמציעה הטכנולוגיה בתחום האפשרות להרות. פרקליט המדינה התייחס לנושא האכלה בכפייה של אסירים: "אין הבדל בין אסיר שמנסה להתאבד בכלא והרשויות מחויבות למנוע את זה, לאסיר ששובת רעב"

"אני לא רוצה לחיות בחברה שמחייבת נשים להיות אימהות מתוך לחץ חברתי. מוסד המשפחה בהיסטוריה היהודית חזק מאוד מאז ומתמיד ולרוב זה נמצא על כתפיהן של הנשים. בית המשפט העליון מעניק משקל משמעותי לזכות לאי הורות". כך אמרה שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק ארז, בפורום למשפט ורפואה שערכה המכללה האקדמית נתניה, בהשתתפות פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, יו"ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית ד"ר תמר קרני ויו"ר המועצה לביואתיקה רפואית פרופ' הרב אפריים שטיינברג.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

השופטת ברק ארז ציינה כי ככל שנוקפות השנים, השאלות בנושא ההורות המגיעות לפתחו של בית המשפט קשורות לאתגרי הטכנולוגיה ומכילות מצבים שבעבר לא שיערו את היתכנותם. "אמנם הטכנולוגיה מעוררת שאלות חדשות בנושא הזכות והאפשרות להורות, אך בעצם היא מחזירה אותנו לדילמות ערכיות ישנות", אמרה השופטת. כך, לדוגמה, ציינה השופטת כי רק החודש התמודד בית המשפט העליון עם ערעור שבו פסקו שבעה שופטים כי אישה בעלת נכות אשר יזמה הליך פונדקאות מורכב בחו"ל לא תוכר כאם לתינוקת שנולדה.

ברק ארז התייחסה גם לפסקי דין משמעותיים נוספים מהשנים האחרונות, העוסקים בהתנגשות בין הרצון לממש הורות של אחד לזהות לאי הורות של אחר, וציינה כי "אף זכות אינה מוחלטת. לאינטרס הציבורי אכן יש מקום בשאלת מימוש הזכות להורות. אני נמנית עם אלה שחושבים שהמשפט לא חייב לאפשר כל מה שהטכנולוגיה מאפשרת".

פרקליט המדינה עו"ד שי ניצן התבטא בכנס העוסק בנושא האכלה בכפייה של אסירים שובתי רעה וציין כי הצעת החוק שנוסחה בנושא וטרם אושרה היא טובה מאוד. "צריך בנסיבות קיצוניות להזין אסיר בעל כורחו ומותר לשופט בכיר לקבל החלטה כזו על אף התנגדותו של האסיר. עם זאת, זה צריך להיעשות אחרי שמיצו ניסיונות שכנוע של האסיר וגם אז ההאכלה בכפייה צריכה להיות כמה שפחות פולשנית. אין הבדל בין אסיר שמנסה להתאבד בכלא והרשויות מחויבות למנוע את זה, לאסיר ששובת רעב. עדיין לא שוכנעתי אחרת ולכן אני לא חושב שצריך להתייחס לזה בצורה שונה".

פרופ' הרב אברהם שטיינברג, יו"ר המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית, התייחס לדבריו של ניצן ואמר כי עדיף לא לחוקק חוק ייחודי בנושא לאסירים, אלא פשוט להפעיל את ועדות האתיקה שדנות במקרי קיצון בנושאים אלו: "אני סבור שבנושאי אתיקה לא צריך לערב את בתי המשפט. לשופט אין הבנה יותר טובה בנושאים אתים במיוחד כאשר הוא דן יחידי בהחלטה. בנושאי אתיקה יש הרבה מעורבות רגשית ואישית, ושופט הוא לא הגורם שיכול לקבל החלטה מאוזנת. לוועדות האתיקה יתרונות על פני השופט בין השאר כי הן מתייחסות לנושאים מעבר לעולם המשפט. ועדת האתיקה צריכה להחליט האם לכפות האכלה בכפייה לאסיר שובת רעב ולא חוק ספציפי".

פרופ' דני ססטמן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה אמר כי "האופציה האחרת היא לתת לשובתים את מה שהם מבקשים ובגינו שובתים רעב. שביתות הרעב לעיתים מוצדקות ואולי ראוי להיעתר לשובתים. אני מזמין את המדינה לשקול גם פה את הסיכון, באותה מידה ששחררו אסירים מסוכנים עבור שחרורו של חייל חטוף – לשקול את האפשרות לשחרר אסיר שובת רעב. אם אסיר מבקש שלא יכפו עליו האכלה, צריך לכבד את זה. אני נדהם שהחוק הזה ממשיך להתקדם".

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון סירב להכיר בהורות של אישה ש"יצרה" ילד מתרומת ביצית ומפונדקאות

 

הורות אחרת: אישה שתרמה ביציות לבת זוגה לשעבר נלחמת על הקשר עם ילדיה

 

אושרה הזנה בכפייה של אסירים שובתי רעב: "המטרה היא למחות, לא למות"

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.