אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הרופאה במוקד הלילה של קופת חולים כללית התרשלה, הפיצוי ניתן כעבור 22 שנה

צילום: Getty images Israel

הרופאה במוקד הלילה של קופת חולים כללית התרשלה, הפיצוי ניתן כעבור 22 שנה


19.04.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש פסק לצעיר פיצוי של 150 אלף שקל בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו מטיפול רשלני שקיבל בגיל 6.5 לאחר שנפגע במהלך משחק כדורגל. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כי הרופאה חרגה מסטנדרט זהירות סביר, אך לא מצאה קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין הטיפול לבין מצבו ונכותו של התובע

בית המשפט המחוזי קיבל חלקית תביעה שהגיש צעיר נגד שירותי בריאות כללית בגין טיפול רשלני שקיבל במוקד לילה שהופעל על ידה בתחילת שנות התשעים. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כי הרופאה שטיפלה בתובע, אז ילד בן 6.5 שהובא למוקד על ידי הוריו, חרגה מסטנדרט הזהירות הסביר, אך מנגד לא מצאה כי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין מצבו ונכותו של התובע, כיום בן 29, לבין ההתרשלות בטיפול. לפיכך, נפסק לתובע פיצוי בסך של 150 אלף שקל בגין הנזק הלא ממוני.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 1993, כשהיה התובע ילד בן 6.5 שנים, נפל במהלך משחק כדורגל בחצר ביתו ונפגע. הוריו לקחו אותו למוקד לילה של קופת חולים כללית במעלות, ולטענתם, הרופאה שעבדה אותה עת במוקד הורתה להשכיב את הילד על מיטת הבדיקה, וללא מתן הסבר הרימה וסובבה את רגלו. בשלב זה נשמע קול "קנאק" והרופאה אמרה להורים כי הרגל "חזרה למקומה". עוד נטען כי הרופאה נתנה לתובע תרופת הרגעה כלשהי ואמרה כי יוכל ללכת למחרת היום לבית הספר.

לטענת התובעים, לאחר לילה של בכי וכאבים פנו למרפאת המושב והופנו על ידי רופאת המשפחה למרפאה מקצועית, שם בוצע לתובע צילום רנטגן שהדגים שבר עם תזוזה בירך. לאור האמור, הופנה התובע לבית החולים, שם עבר ניתוח לקיבוע צוואר הירך, הושם בגבס ולאחר כשלושה חודשים החל להתהלך בעזרת קביים. באחד הימים, מעד התובע בחצר בית הספר בעת שהתהלך בעזרת הקביים, וסבל משבר בלוחית הצמיחה שהצריך ניתוח נוסף. בסופו של דבר, לאחר טיפולים וניתוחים נוספים, נותר התובע כשהוא סובל מנכות אורתופדית משמעותית הנובעת מפגיעה קשה במפרק הירך השמאלי.

כ-18 שנה לאחר האירועים המתוארים, הגישו התובעים את התביעה נגד קופת החולים, שבה טענו כי נכותו של התובע נובעת מטיפול רפואי רשלני שניתן לו במוקד הלילה.  הכללית הכחישה את טענות התובעים בנוגע לאירועי אותו לילה וטענה כי דין תביעת ההורים להידחות מחמת התיישנות וכי דין התביעה בכללותה להידחות מחמת השיהוי הניכר בהגשתה, שגרם לפגיעה באפשרותה לאתר את התיעוד הרפואי ולהתגונן בפני התביעה.

הקושי הראייתי – באשמת הנתבעת

השופטת בלהה טולקובסקי קיבלה את התביעה בחלקה, אך דחתה את תביעת ההורים מחמת התיישנות, שכן דובר בתביעת מיטיבים מכוח החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), שהוגשה בחלוף למעלה משבע שנים מיום התאונה. השופטת הסכימה כי ניהול הליכים משפטיים בחלוף שנים רבות ממועד התרחשות האירועים מעורר קושי ראייתי וכי בהיעדר תיעוד של בדיקת התובע במוקד, למעט ב"פנקס קבלת חולים" שלא אותר על ידי הנתבעת, נגרם נזק ראייתי. עם זאת, בנסיבות שבהן המחדל באי התיעוד רובץ לפתחה של קופת החולים, אין לה להלין אלא על עצמה ואין לקבל טענתה בדבר הנזק הראייתי שנגרם לה עקב השיהוי בהגשת התביעה.

השופטת ציינה כי בהיעדר תיעוד רפואי כנדרש, עובר נטל ההוכחה על הנתבעת להוכחת העובדות שהיו צריכות למצוא את ביטוין בתיעוד. אולם, הנתבעת לא הצליחה להציג גרסה עובדתית פוזיטיבית, נוכח עדותה של הרופאה שציינה במפורש כי היא אינה זוכרת את פרטי המקרה ועדותה התמקדה במה שנראה לה סביר, לאור ניסיונה והרגלי עבודתה. לפיכך, קיבלה השופטת את גרסת התובעים באשר להשתלשלות האירועים בעת בדיקת התובע במוקד. כמו כן, התקבלה טענתם כי הרופאה לא הפנתה את התובע לצילום רנטגן או לחדר המיון ושחררה אותו מהמוקד לאחר שנתנה לו תרופה להרגעת כאבים, חרף בקשתם לקבלת הפניה למקרה שהכאבים לא יחלפו. גרסת התובעים באשר לאירועי הבדיקה מוצאת תימוכין במסמכים שנערכו בסמוך לאחר הביקור במוקד וכן במסמכים מאוחרים יותר.

מספר גורמי סיכון חברו יחד

השופטת טולקובסקי העדיפה את חוות דעת המומחה מטעם התובעים וקבעה כי יש להעדיף את דעת המומחה מטעם התובעים. לפיכך, גם אם הרופאה לא ביצעה ולא התכוונה לבצע "מניפולציה" רפואית, הרי שנוכח תלונותיו של התובע שסבל מכאבים חזקים ומחוסר יכולת לדרוך על הרגל והובא למוקד כשהוא נישא על ידי אביו כשהוא בוכה וצועק מכאבים – היה על הרופאה להימנע מלהזיז את הרגל, לא כל שכן לסובב אותה והיה עליה לשלוח אותו לבצע צילום רנטגן כדי לבדוק שמא מדובר בשבר או פריקה. משלא עשתה כן, קבעה השופטת, היא חרגה מסטנדרט הזהירות הסביר הנדרש מרופא במוקד שמטרתו לספק שרותי רפואה דחופה בשעות הלילה.

לצד האמור, נקבע כי נוכח עדותו של מומחה התובעים, לפיה על פי תיאור המקרה קרוב לוודאי שהתובע סבל משבר עוד לפני הגעתו למוקד, לא סביר שהשבר נגרם כתוצאה מהבדיקה שביצעה הרופאה. בנוסף, בהיעדר צילום רנטגן, לא ניתן לדעת מה היה מצב השבר עם הגעת התובע למוקד, וכפועל יוצא לא ניתן לדעת אם התזוזה בשבר נגרמה או הוחמרה כתוצאה מהבדיקה. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, עמדו התובעים בנטל הראיה המוטל עליהם להוכיח כי ההחמרה במצב השבר אירעה כתוצאה מבדיקת התובע במוקד או במהלך השעות שמאז שחרורו ועד הגעתו למרפאה. עם זאת, החמרה זו לא הובילה בהכרח לצורך בניתוח לקיבוע השבר, שכן התובע היה נזקק בכל מקרה לניתוח זה, בהתאם לדעת מומחה הנתבעים שהוא מומחה לאורתופדית ילדים.

עוד נקבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לתאונה השנייה, שבה נפל התובע כשהוא מתהלך בעזרת קביים, מאחר שעצם הצורך בניתוח לא נבע מהטיפול הרשלני שגרם לתזוזה או להחמרה בשבר והתובע היה צפוי לתקופת החלמה ולשימוש בקביים בכל מקרה. בנוסף, השבר בלוחית הצמיחה נגרם כתוצאה מפגיעת התובע בתאונה השנייה שהיא אירוע נפרד ועצמאי. עוד לא התקיים הקשר הסיבתי בין הרשלנות בטיפול במוקד להתפתחות נמק א-וסקולרי של ראש פרק הירך, היות שמספר גורמי סיכון חברו להם יחדיו בעניינו של התובע והובילו בסופו של יום לתוצאה זו. השופטת הוסיפה כי מרביתם של גורמים אלו כלל אינם קשורים להתרשלות בטיפול הרפואי שהתובע קיבל במוקד אלא נעוצים בעצם אירוע השבר, הניתוח לקיבועו, הפגיעה בתאונה השנייה, הניתוח שהתובע עבר בעקבות שבר זה והזיהומים שהתפתחו לאחריו. במצב דברים זה, לא עלה בידי התובעים להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות בטיפול הרפואי שהתובע קיבל במוקד לבין מצבו ונכותו הצמיתה הנובעת מהפגיעה הקשה בפרק הירך.

 

ת"א 10248-03-11      

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

קופ"ח כללית תפצה חולה שהתמכר להימורים כתוצאה מתרופה לפרקינסון

 

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה