אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בעד ונגד: האם ראוי למנות את ח"כ אריה דרעי לשר הפנים בממשלה הבאה?

ח"כ אריה דרעי. צילום: יעקב כהן

בעד ונגד: האם ראוי למנות את ח"כ אריה דרעי לשר הפנים בממשלה הבאה?


15.04.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

התנועה לאיכות השלטון קראה לראש הממשלה להימנע ממינויו של מי שהורשע בעבירות קשות בעודו מכהן בכס הציבור. מנגד, סבור שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, כי אין כל פגם במינוי: "הזכות להיבחר איננה רק זכותו של המועמד. זוהי קודם כל זכותו של הציבור החפץ לבחור בו"

האם היועץ המשפטי לממשלה ימנע את מינויו המסתמן של חבר הכנסת אריה דרעי לכס שר הפנים בממשלה הבאה? התנועה לאיכות השלטון פנתה שלשום (ב', 13.4) ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין בקריאה להביע את עמדתו ולפרסם חוות דעת הנוגעת למינוי חה"כ דרעי לכיסא הנחשק גם על ידי מפלגות אחרות המנהלות בימים אלה משא ומתן קואליציוני עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ח"כ דרעי, העומד בראש תנועת ש"ס, הורשע בשורה של עבירות שחיתות, בהן עבירה של קבלת שוחד בעודו מכהן כשר. הוא מעולם לא הביע חרטה על מעשיו וטען לחפותו.

התנועה לאיכות השלטון פנתה גם לראש הממשלה נתניהו בבקשה להימנע ממינויו של חה"כ דרעי לתפקיד שר בממשלת ישראל. התנועה פצחה בקמפיין תקשורתי שבמסגרתו חתמו לטענת התנועה 45 אלף איש על עצומה הקוראת לנתניהו שלא למנות את דרעי לתפקיד. לטענת התנועה, מאות אלפי גולשים שיתפו את הקריאה ברשתות החברתיות השונות. אולם ראש הממשלה נתניהו בחר לעת זו שלא לענות לפניות.

בתנועה מקווים כי נוכח היותה של הממשלה והעומד בראשה רשות מנהלית, חזקה על ראש הממשלה כי יקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם ימנה, באופן תקדימי ולראשונה בתולדות מדינת ישראל, עבריין מורשע לתפקיד של שר בממשלתו. בתנועה טוענים כי דרעי הוא "אף עבריין שביצע את פשעיו בעודו יושב בכס הציבור, והמבקש כעת לחזור לאותו המשרד בו נטל שלמונים לכיסו תוך רמיסת האינטרס הציבורי ואמון הציבור ברשויות השלטון".

התנועה לאיכות השלטון קוראת ליועמ"ש, כמי שעומד בראש המערכת המשפטית הן של הרשות המבצעת והן של השירות המשפטי הציבורי, להשמיע קולו בנושא ולפרסם חוות דעת המשפטית הנוגעת למינוי אפשרי זה של ח"כ אריה דרעי לתפקיד שר בממשלה.

לדברי עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון, "בשעה שבה חדשות לבקרים מתגלות פרשיות חדשות, שונות ומשונות בהן מעורבים נבחרי ציבור בהם שרים, חברי כנסת וראשי ערים; בה אמונו של הציבור בנבחריו נרמס עד דק וכמעט ללא תקומה; בעת בה נדמה כי ראש ממשלת ישראל מבקש למנות לתפקיד שר בממשלתו אדם שלא רק שהורשע בעבירות קשות בעודו מכהן בכס הציבור, אלא שהוביל מסע השמצה פרוע כנגד מערכות שלטון ואכיפת החוק בהן משטרת ישראל, הפרקליטות ובתי המשפט – דווקא בעת קשה זו, אנו מצפים למוצא פיו של העומד בראש מערכת המשפט הציבורי בנושא חשוב זה".

היכל הצדיקים הגמורים?

בתוך כך, שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן פרסם לאחרונה מאמר פובליציסטי שבו הוא מגן מבחינה משפטית וציבורית על מינויו של חה"כ דרעי לתפקיד שר הפנים בממשלה החדשה. במאמר שפורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" (26.3.2015), תחת הכותרת "היכל הצדיקים הגמורים", טוען פרופ' פרידמן כי "יאיר לפיד הציע, עוד לפני הבחירות, לפסול לצמיתות מועמדים שהורשעו בעבירה שיש עמה קלון. כעת הוא מבקש לפסול את דרעי לתפקיד שר הפנים ואולי לתפקיד שר בכלל. הדברים הם ברוח הטהרנות שנזקיה ברורים, תועלתה בספק ואפילו בבחירות לא היתה זו סיסמה מנצחת", טוען פרופ' פרידמן.

בעיה אחת היא רואה פרופ' פרידמן בחשש מפני המדרון החלקלק: "היכן בדיוק נעצרים ומדוע נדרשת דווקא הרשעה עם קלון. יצחק רבין הסתבך בעניין חשבון הדולרים בחו"ל ואיבד את ראשות הממשלה (אמנם מבלי שהוגש נגדו כתב אישום ומבלי שהורשע במשפט). האם דבק בו פסול לנצח נצחים? האין ציבור הבוחרים רשאי להתחשב בשאר נתוניו, ביניהם הישגיו כרמטכ"ל במלחמת ששת הימים? בכל אופן עובדה היא שכיהן לאחר מכן כשר ביטחון ואף כראש ממשלה. ועדת חקירה בראשות נשיא העליון, השופט יצחק כהן, ובין חבריה היה השופט ברק, קבעה את אחריותו של ראש הממשלה מנחם בגין לפרשת הטבח בסברה ושתילה, מאחר ש'צריך היה לחזות מראש שקיימת סכנה של טבח'. האם בכך הפך פסול לכל משרה פוליטית?", תמה פרידמן.

לדבריו, קיימת בעיה נוספת: "הניסיון מלמד שבתי המשפט עשויים לטעות, ולא פעם ההרשעה איננה מוצדקת. אפשרות קיומה של טעות איננה פוטרת מהעונש שנגזר. אולם אין פירוש הדבר שיש להתייחס להרשעה כאל טקסט קדוש העומד לעולם ועד, קל וחומר כאשר קיימים ספיקות לגביה. דרעי אכן הורשע במחוזי לאחר שבית המשפט נתן אמון מלא בעד המדינה, כינה אותו 'צוק איתן' ודן את דרעי לארבע שנות מאסר. אך בעליון ציין בית המשפט שעד המדינה סיפר במשטרה גם דברים שהיו 'בבחינת עלילת שווא' וכי 'במהלך חקירתו במשפט הכחיש... את עצם אמירת הדברים, ולפחות בכך נכשל במסירת עדות שאינה אמת'. העליון אישר בשינויים את פסק הדין, קבע שסכום השוחד היה נמוך במידה ניכרת ממה שקבע המחוזי, והעמיד את המאסר על שלוש שנים. לאחר המשפט התגלה שעד המדינה מסר עדות שאיננה אמת בעניין נוסף, אך בקשתו של דרעי למשפט חוזר – נדחתה".

זכות הציבור לבחור

פרופ' פרידמן סבור כי בכל הכבוד לקמפיינים של התנועה לאיכות השלטון ומצדדי הטהרנות, אישור ההרשעה בבית המשפט העליון (בשינוי משמעותי) לא הסיר את הספיקות. היה זה העיתונאי ועורך עיתון "מעריב" המיתולוגי, אמנון דנקנר המנוח, שפרסם מאמר נוקב שבו הצביע על כך שלא היה מקום להרשעה, ועורך דינו של דרעי, עו"ד יגאל ארנון המנוח, היה משוכנע שנעשה לו עוול ואף ביטא זאת בפומבי.

"הזכות להיבחר איננה רק זכותו של המועמד", טוען פרופ' פרידמן במאמרו. "זוהי קודם כל זכותו של הציבור החפץ לבחור בו. והציבור יבחר באדם שאי פעם הסתבך בעניין רציני אם הוא לא השתכנע באשמתו, או שהוא מאמין שמחמת הזמן שחלף אבדה הפרשה את משמעותה (המעשים שיוחסו לדרעי נעשו לפני למעלה מ-20 שנה), או שהוא סבור כי כישוריו של המועמד ויכולותיו מצדיקים את בחירתו, למרות מה שהיה. ניסיון לפסול את דרעי, בניגוד לחקיקה הברורה של הכנסת, מהווה קודם כל פגיעה בציבור שבחר בו, ציבור שכבר היום חש פגוע מיחסם של אלה המכונים אליטות".

פרופ' פרידמן מוסיף ומסביר, שמא ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין כמגן על שלטון החוק והליכי דמוקרטיה, כי "זכות הציבור לבחור את המועמד הנראה לו הוא לב ליבה של הדמוקרטיה. פסילת מועמדים מוצדקת רק במקרים קיצוניים הכוללים שלילת קיומה של המדינה, גזענות, תמיכה בטרור או במאבק של מדינת אויב נגד ישראל. מעבר לכך – אין לה הצדקה. ובכלל לאחר מערכת הבחירות הסוערת עדיף להנמיך את ההיבטים האישיים של המחלוקות ולהתמקד בנושאים ענייניים. יש מהם די והותר".

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה