אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: פקודת העיתונות הגיעה לגבורות ויש להחליף את ההסדר הארכאי בחדש

עיתונים בישראל, 1949. צילום: Kluger Zoltan – National Photo Collection

בג"ץ: פקודת העיתונות הגיעה לגבורות ויש להחליף את ההסדר הארכאי בחדש


14.04.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

פקודת העיתונות משנת 1933 קובעת תנאי סף להדפסת עיתון בישראל, וקובעת בין היתר כי מי שנפסל כעורך דין לא יוכל לשמש כעורך עיתון. מאז 2004 סורבו 17 בקשות לקבלת רישיון להוצאת עיתון או שהרישיון בוטל, בין היתר כיוון שלא היה תיעוד לגבי תעודת הבגרות של מגיש הבקשה או בשל הרשעה בעבירות בנייה

פקודת העיתונות הגיעה לגבורות זה מכבר ומן הראוי להחליף את ההסדר הארכאי בהסדר חדש. כך החליטו שופטי בג"ץ בסופו של דיון שנערך אתמול (ב', 13.4) בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, שהוגשה לראשונה עוד בשנת 2001 נגד שרי הפנים והכנסת בדרישה לביטול פקודת העיתונות משנת 1933 ואת תקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום), משנת 1945 – המתייחסות להוצאת עיתונים לאור בישראל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

במהלך שנת 2014 קיבלו אנשי עמותת "אעלם – מרכז התקשורת לקהילה הערבית פלסטינית", הנמנית עם העותרים לבג"ץ בפרשה, מכתב תשובה ממשרד הפנים לבקשת חופש מידע שהגישו, וממנה עולה כי מאז שנת 2004 (כלומר, במשך תקופה של כעשור) היו 17 מקרים שבהם סורבה בקשה לקבלת רישיון להוצאת עיתון, או שהרישיון בוטל, למשל במקרה שבו לא היה תיעוד לגבי תעודת הבגרות של מגיש הבקשה או בשל הרשעה בעבירת בנייה בלתי חוקית.

כפי שסוקר בפורטל חדשות תקדין, בספטמבר 2014 הגישו האגודה לזכויות האזרח ועמותת אעלם עתירה חדשה לבג"ץ, בבקשה לבטל את פקודת העיתונות משנת 1933, בטענה כי הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות, בין היתר באמצעות הדרישה לתעודת בגרות או להיעדר עבר פלילי, פוגעת בחופש העיסוק ובטובת החברה כולה.

העתירה האחרונה הוגשה בעקבות שתי עתירות לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשנים 1996 ו-2002 בנושא. העתירה משנת 2002 נמחקה, לאחר שמשרד הפנים התחייב להגיש הצעת חוק עיתונות חדש, ובג"ץ חייב אותו לדווח לאגודה לזכויות האזרח על כל שימוש בסמכויות לפי פקודת העיתונות עד שזו תבוטל. הצעת החוק שהוגשה לכנסת נתקלה בהתנגדות מצד בעלי העיתונים הגדולים וקידומה הוקפא.

מהדיון שנערך אתמול בבג"ץ עולה כי בעלי העיתונים הגדולים ברחבי הארץ הגנו על האינטרסים שלהם, מחשש מחובות הגילוי באשר לניגודי האינטרסים שבעלי העיתונים היו צריכים לפרסם מדי שנה, וטענו כי הדבר פוגע בזכויות הקניין שלהם. בשל ההתנגדות, כאמור, הצעת החוק החדשה נבלמה במסדרונות הכנסת, ולטענת עו"ד דן יקיר בדיון, מטעם האגודה לזכויות האזרח, "העתיד לא מזהיר באשר לסיכויי המימוש".

פקודת העיתונות משנת 1933 קובעת כי אין להדפיס עיתון בלי קבלת רישיון מאת הממונה על המחוז במשרד הפנים. תנאי קבלת הרישיון הם, בין השאר, כי על עורך העיתון להיות בעל תעודת בגרות, מעל גיל 25, ללא עבר פלילי או שלילת רישיון כעורך דין או כרופא. דרישות הרישיון מגבילות את הכניסה לתחום העיסוק בהוצאה לאור של עיתונים, שכן הן מציבות תנאים שבלי למלאם אין אפשרות להוציא עיתון בישראל. במקצועות כגון רפואה או עריכת דין נדרש הרישיון כדי להבטיח שלא ייגרם נזק למטופל או ללקוח, אך העיתונות מעצם טיבה משמיעה קולות רבים ומבטאת הלכי רוח ודעות שונות ומגוונות. לכן פוגעת הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות לא רק בזכותו של הפרט לחופש העיסוק, אלא בטובת החברה בכלל.

פקודת העיתונות אף מסמיכה את שר הפנים להפסיק את פרסום העיתון לכל תקופה שימצא לנכון, אם הוא מפרסם דבר העשוי לדעתו לסכן את שלום הציבור, או ידיעות שקר, שיש בהן לדעתו, לעורר בהלה או ייאוש, וזאת ללא התראה מוקדמת לפני הסגירה (זו הסמכות שנדונה בבג"ץ קול העם בשנת 1953). בנוסף לכך פקודת העיתונות כוללת הוראות לגבי בתי דפוס, וקובעת כי אין להחזיק בתי דפוס ללא רישיון מאת הממונה על המחוז. לפיכך מכוונת העתירה גם נגד הרישוי על בתי הדפוס ודורשת לבטל רישוי זה.

תקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מרחיבה את סמכויות פקודת העיתונות המקורית, וקובעת ששיקול הדעת המוחלט באשר למתן ההיתרים להוצאת עיתונים לאור או סגירתם נתון בידי הממונה על המחוז במשרד הפנים. הממונה רשאי להעניק או לא להעניק כל תעודת היתר כזאת, מבלי לחשוף את נימוקיו, לא בפני המבקש ולא בפני בית המשפט, כך שאין כל דרך לתקוף את החלטתו או להתערב בה.

העותרים מציינים בפני בג"ץ כי הסמכויות הנתונות בחקיקה המנדטורית אינן תיאורטיות ונעשה בהן שימוש מעשי.

לאור הצהרת נציג הפרקליטות כי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, יפנה לשר הפנים החדש ויאיץ בו להגיש הצעת חוק עיתונות חדשה להצבעה במליאת הכנסת – שופטי בג"ץ אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות נתנו אורכה למדינה לעדכון עד אמצע אוקטובר 2015.

 

בג"ץ 6175/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

עתירה התוקפת את פקודת העיתונות מגלה: מי שנפסל כעו"ד לא ישמש כעורך עיתון

 

לאחר 9 שנות תרדמת שר הפנים גדעון סער עדכן את רשימת 3 העיתונים הנפוצים

 

בית הדין לעבודה: גוף תקשורת פרטי איננו מחויב לדיווח אובייקטיבי

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה