אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד הארצי: דיני ההתיישנות אינם חלים על חובות מבוטחים למוסד לביטוח הלאומי

צילום: Getty images Israel

ביה"ד הארצי: דיני ההתיישנות אינם חלים על חובות מבוטחים למוסד לביטוח הלאומי


13.04.2015 | עו"ד לילך דניאל

הנשיא יגאל פליטמן קבע כי פטור מחמת התיישנות לחוב דמי ביטוח לאומי יובל לחסר כספי בסדר גודל עצום במקור המימון של הגמלאות ויפלה לטובה את מי שאינו משלם דמי ביטוח ביחס למי ששילם כדין ובמועד. מנגד, חלוף הזמן עשוי לאפשר למבוטח לטעון כי אין לאפשר למלל לנקוט הליך גבייה בשל שיהוי מנהלי, אולם טענה זו תיבחן בכל מקרה לגופו

אין להחיל את הוראות חוק ההתיישנות על חובות מבוטחים למוסד לביטוח לאומי, שנבעו מאי תשלום דמי ביטוח או תשלום יתר של גמלאות. כך קבע בית הדין הארצי לעבודה בארבעה הליכי ערעור שאוחדו סביב הסוגיה המשפטית הזהה. מנגד, קבע בית הדין, חלוף הזמן עשוי לאפשר למבוטח לטעון כי אין לאפשר למל"ל לנקוט הליך של גבייה בשל שיהוי מנהלי, אולם טענה זו תיבחן בכל מקרה לגופו.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשניים מהערעורים והמערערים בשניים האחרים היו כולם בעלי חובות למוסד לביטוח לאומי שנבעו מסיבות שונות, ועל כן הגישו תביעות לבתי הדין האזוריים לעבודה לביטול חובותיהם. בשניים מהמקרים ביטלו בתי הדין את החובות מחמת התיישנות, בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין נסייר (רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית). בשני המקרים האחרים פסקו בתי הדין כי דיני ההתיישנות אינם חלים לעניין חובות למוסד לביטוח לאומי. נוכח הדעות הנוגדות, התבקשה פסיקת בית הדין הארצי. בתוך כך, התבקשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ונקבע כי זה יצורף להליך ויגיש את עמדתו.

נשיא בית הדין הארצי יגאל פליטמן קבע כי אין להחיל את דיני ההתיישנות על החוק לביטוח לאומי. הנשיא ציין כי מאז ומתמיד ההלכה הייתה שחוק ההתיישנות אינו חל לגבי חוב דמי ביטוח לאומי שהמבוטח חב למוסד, משאין מדובר ביחסים חוזיים אלא בחיובים שמקורם בהוראת חוק הביטוח הלאומי הנמנה על מערך דיני ביטחון סוציאלי. לצד זאת, נקבע בעניין נסייר שאוזכר לעיל כי רשות מקומית רשאית לתקן באופן רטרואקטיבי חיוב ארנונה, אך אינה רשאית לחייב תושב בהפרש החיוב באשר לתקופה הקודמת לתקופת ההתיישנות. מכך, לדעת הנשיא פליטמן, נובעות הפסיקות הסותרות של בתי הדין האזוריים במקרה זה, אולם הנפסק בעניין נסייר לגבי גביה אקטיבית של חוב ארנונה לעירייה אינו רלוונטי לגבי חוב מבוטח לביטוח לאומי.

לגופו של עניין, ציין הנשיא כי בחוק הביטוח הלאומי אין הוראת התיישנות לגבי חוב דמי ביטוח או חוב גמלה ששולמה ביתר, וכי לא אחת נפסק שהחוק בלבד מכתיב את מערכת הזכויות והחובות של מבוטחים במערך הביטחון הסוציאלי.

הנשיא פליטמן הדגיש כי הביטוח הלאומי אינו ביטוח אישי רגיל אלא ביטוח סוציאלי, שבו גלום הרעיון הכפול של סולידריות בין תושבי המדינה בינם לבין עצמם ואחריות המדינה לתושביה. משכך, תשלום דמי הביטוח במועד הוא מקור המימון לתשלום הגמלאות לכלל ציבור המבוטחים ולכן נקבעו סנקציות חריפות על אי תשלומם. בנוסף, נקבע בחוק כי פקודת המיסים (גביה) תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה. במצב של אי תשלום חוב דמי ביטוח מחמת התיישנות קיימות שתי אפשרויות – הגדלת דמי הביטוח שכל תושב ישראל חייב בתשלומם או גביית החובות במלואם מהחייבים בהם כדין. כן נקבע כי ראיית דמי הביטוח כאילו היו מס על פי חוק המיסים גבייה נועדה לסייע ככלי עזר בגביית חוב דמי הביטוח למילוי תכליתו הסוציאלית של החוק, נוכח הקשר הישיר בין גביית דמי הביטוח וחלוקתם כגמלאות למבוטחים הנזקקים בענפי הביטוח השונים.

עוד צוין כי הגמלאות, גבייתיות או תקציביות, הן גמלאות קיום מינימאלי שנועדו לשמור על כבוד האדם לקיום בכבוד, או גמלאות מחליפות הכנסה שנועדו לשמירת כבוד האדם העובד ולתת מענה למצוקת ההווה והעבר הקרוב ולא למצוקה היסטורית. בעניין זה, מחייב החוק הגשת תביעה על ידי הטוען לזכאות לגמלה בתוך שנה מהיום בו נוצרה עילת התביעה. לאור האמור, סבר הנשיא תכלית החוק נוגדת את הוראת ההתיישנות הדיונית האזרחית, וגם הוראות חוק הביטוח הלאומי כשלעצמן אינן מתיישבות עם התפיסה של תקופת התיישנות דיונית בת שבע שנים, הן לעניין הזכאות לגמלה והן לעניין דמי הביטוח והקשר הבל ינותק בין שניהם.

טעם נוסף למסקנה האמורה, מצא הנשיא פליטמן בעובדה שפטור מחמת התיישנות לחוב דמי ביטוח יוביל לחסר כספי בסדר גודל עצום במקור המימון של הגמלאות, כך שבסופו של דבר אוצר המדינה לא יממן את תשלומן אלא אם יועלו דמי הביטוח בענף הרלוונטי או שיורעו תנאי הזכאות לקבלת הגמלה. בכך, תיפגע זכאותם של מבוטחים לקבלת קצבת קיום אוניברסלית מינימאלית כמו קצבת זקנה או קצבת שאירים.

היבט נוסף שצוין הוא הפגיעה בשוויון בין המבוטחים, שכן החלת חוק ההתיישנות על ההסדר הפנימי והשלם שבחוק הביטוח הלאומי משמעה העדפה שלא כדין של מי שאינו משלם דמי ביטוח ביחס למי ששילם כדין ובמועד.

לסיכום, קבע הנשיא פליטמן כי חוק ההתיישנות אינו חל על חוק הביטוח הלאומי ומנגד יש להחיל עליו את כללי השיהוי המנהלי הנוגעים למקרים בהם המל"ל לא פעל כשורה ובמהירות הראויה למילוי חובתו. בעניין זה, הדגיש הנשיא כי לגבי שיהוי שכזה יש לדון בכל מקרה לגופו לאור עקרונות החוק והסדריו ונסיבות המקרה, ותוך עריכת איזון בין האינטרסים של המבוטח לבין האינטרסים של הציבור.

 

עב"ל 1844-09-10

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

סוף פסוק: אסור לנקוט בהליכי גביה מנהליים על חובות ארנונה שהתיישנו

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.