אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > יבואן חומרי בניין הורשע בניסיון להבריח חומרים לייצור נשק לשטחי הרש"פ

צילום: Getty images Israel

יבואן חומרי בניין הורשע בניסיון להבריח חומרים לייצור נשק לשטחי הרש"פ


12.04.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

הנאשם, תושב דיר אל אסד, ייבא לארץ מוצרים כגון מכונת חיתוך מתכות, מכונת חריטה, כ-80 אלף כדורים מגומי/פלסטיק מוקצף ומכונת טחינה, ערבול וריסוק, האסורים לייבוא לשטחי הרשות הפלסטינית, וניסה להטעות את המכס על מנת להעבירם לחברון

תושב הצפון הורשע בניסיון להבריח סחורה אסורה לשטחי הרשות הפלסטינית העלולה לשמש לצרכים ביטחוניים – באמצעות הטעיית המכס. בית משפט השלום באשדוד הרשיע יבואן חומרי בניין וציוד אינסטלציה מדיר אל-אסד בניסיון להבריח חומרים אסורים לחברון העלולים לשמש לייצור נשק באמצעות הגשת דיווחים כוזבים למכס.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ציפי משה מהמחלקה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המסים, בעליה ומנהלה של חברה פרטית מדיר אל-אסד העוסקת במסחר קמעונאי של חומרי בניין ואינסטלציה ייבא ארצה, כביכול עבור החנות שלו, מוצרים דו שימושיים בהם ניתן לבצע שימושים ביטחוניים אסורים, אך בפועל ייעד אותם עבור חברה הממוקמת בחברון. בין המוצרים שייבא היו מכונת חיתוך מתכות, מכונת חריטה, כ-80 אלף כדורים מגומי/פלסטיק מוקצף ומכונת טחינה, ערבול וריסוק.

כאשר הגיעה הסחורה לנמל, פנה הנאשם חוסיין נעמה, תושב דיר אל-אסד בשנות ה-50 לחייו, לחברת עמילות מכס פרטית המשמשת כנציג היבואן מול המכס, והודה כי המשלוח מיועד לחברה בחברון. כאשר סירב עמיל המכס לשחרר את המוצרים, מאחר שעל פי צו אלוף חל איסור לייבא מוצרים אלה לשטחי הרשות הפלסטינית, פנה נעמה לעמיל מכס מחברה אחרת וטען כי הכלים מיועדים לדיר אל-אסד, וכך גרם לעמיל המכס שלא ביודעין להגיש עבורו רשימון מכס כוזב.

בעקבות פעילות של מכס אשדוד, עלה החשד כי מדובר בהברחה על רקע ביטחוני ונעמה הועבר מיידית לחקירה באגף הביטחון של מכס ומע"מ. במהלך משפטו מסר נעמה גרסאות שונות וניסה להרחיק מעצמו את העבירות, אך השופטת גילת שלו קבעה כי מדובר בתיק מכס ביטחוני, וכי על אף שמדובר לכאורה בתיק חוקיות ייבוא בלבד, הרי שבפועל ביצע נעמה עבירת הברחה.

השופטת שלו דחתה את טענתו של נעמה להגנה מן הצדק וכי אין להשיב לאשמה, וקבעה כי קיימות ראיות לכאורה לגבי העבירות של הגשת רשימון כוזב והטעיית פקיד מכס. השופטת שלו מצאה את גרסתו של נעמה כבושה כאשר זה טען להגנתו כי רכש את המחרטה עבור חברת רואיל תמורת 220 אלף שקל. נעמה התקשה להשיב מדוע חברת רואיל רכשה דרכו את המחרטה, בשעה שהיא נוהגת לרכוש סחורה מסוג זה ישירות בעצמה. השופטת השתכנעה כי היעד האמיתי של הסחורה היה חברון שבשטחי הרשות.

השופטת שלו קבעה בהכרעת הדין כי "העבירה של הגשת רשימון כוזב אינה מחייבת יסוד נפשי מיוחד, דהיינו די בקיומה של מחשבה פלילית 'רגילה' של מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, ולצורך הוכחת ניתן להסתפק גם ב'עצימת עיניים', כלומר אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, ייחשב כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם".

בית המשפט הוסיף עוד כי "צו יבוא חופשי הינו בבחינת צו פיקוח, ועל פי הקונסטרוקציה המשפטית הנלמדת מהשילוב שבין סעיפים 2, 4 ו-5(2) לצו יבוא חופשי, יחד עם צו האלוף וצו רישיונות יבוא, היה על הנאשמים להצטייד ברישיון יבוא לצורך יבוא הטובין שבמחלוקת לשטחי הרשות".

מעבר לכך, קבע בית המשפט כי "צו יבוא חופשי למעשה מתייחס להנחה כי אדם העוסק ביבוא וביצוא, מודע להיתרים ולאיסורים הרלוונטיים בתחום בו הוא עוסק, ובמקום אליו הוא מייבא או מייצא, ולמצער הוא מודע לחובתו לברר מהו הדין באותו עניין, טרם נקיטת פעולה בניגוד אליו".

יצוין כי עמדת המכס התקבלה גם בהליכים האזרחיים שהתנהלו כנגד נעמה ותביעתו להחזרת הסחורה התפוסה, נדחתה גם על ידי ערכאת הערעור בבית משפט המחוזי בחיפה.

 

ת"פ 2537-09

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה