אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בוטלה הרשעת יהודה גליק בגין אי ציות לשוטר במדים: "מדובר בעניין ציבורי פעוט"

צילום: Getty images Israel

בוטלה הרשעת יהודה גליק בגין אי ציות לשוטר במדים: "מדובר בעניין ציבורי פעוט"


31.03.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענתו של פעיל הימין יהודה גליק כי השוטר לא הזדהה בפניו וכי הוא לא הבחין בשום סימן מזהה אחר המעיד כי מדובר בשוטר, כך שמתקיים הסייג "טעות במצב דברים". השופט צבי סגל: "אין חולק כי הן השוטר והן המערער היו שרויים כנראה בלחץ, איש איש וסיבותיו, והשיחה ביניהם לא התנהלה בדרכי נועם"

בית המשפט המחוזי ביטל הרשעה פלילית של פעיל הימין יהודה גליק, תוך ביקורת על שופט בית משפט השלום לתעבורה שהרשיעו. השופט צבי סגל, מבית המשפט המחוזי בירושלים, הפך את פסק הדין המרשיע את גליק בעבירה של אי ציות לאות שוטר במדים, בניגוד לתקנות התעבורה, והגיע לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור ולזכות את גליק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

תחילת הפרשה ב-24 באפריל 2014, בסמוך לשעה 9:45 בבוקר, בעת שגליק נהג ברכבו ברחוב חד סטרי לכיוון שער האשפות בירושלים. בהגיעו בסמוך לתמרור המורה "אין כניסה" הוא נתקל בשוטר מג"ב, שהסביר לו כי המשך הנסיעה אסור וכי עליו לבצע פניית פרסה ולחזור לכיוון ממנו הגיע. או אז, הגיע למקום שוטר נוסף, ניגש לרכבו של גליק והורה לו לציית לאות שניתן לו, בכך שביקש ממנו לעזוב את המקום.

גליק, שהיה כבר בעיצומה של פניית פרסה, ביקש מהשוטר להזדהות בפניו. בתגובה, הורה לו השוטר לעצור את רכבו בצד הדרך. גליק השלים את פניית הפרסה, המשיך בנסיעתו מרחק מה, ובסופו של דבר, לאחר שהשוטר דלק אחריו, גם עצר את רכבו בצד הדרך.

בעקבות האירוע, בינואר 2015 הרשיע השופט נ' מהנא מבית המשפט לתעבורה בירושלים את יהודה גליק בעבירה של אי ציות לאות שוטר במדים ודן אותו לתשלום קנס בסך 1,000 שקל, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים ופסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים על תנאי למשך שנתיים.

גליק ערער על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי, והצליח לעורר ספק סביר בדבר קיומו של הסייג לאחריות פלילית "טעות במצב דברים". הטענה המרכזית מצדו של גליק היתה כי השוטר לא הזדהה בפניו ככזה וכי הוא לא הבחין בשום סימן מזהה אחר המעיד על היותו שוטר.

בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר שהשוטר ביקש מגליק לעצור בצד אך ורק כדי שיוכל להזדהות בפניו כשוטר, ומשלא קמה כל סיבה נוספת לכך, ולא ניתן כל צו אופרטיבי אחר, הרי  שלא בוצעה כל עבירה, לא כל שכן עבירה של אי ציות. המסקנה המתחייבת במקרה זה היא כי מדובר בעניין ציבורי פעוט, כך שאין זה ראוי להכתים את גליק בהרשעה בפלילים.  

טענתו העיקרית של גליק היא שהשוטר לא הזדהה בפניו ככזה וכי הוא לא הבחין בשום סימן מזהה אחר המעיד על היותו שוטר. טענה זו מקימה את השאלה שמא גליק אכן סבר בטעות כי מדובר ב"אדם רגיל" ולא בשוטר. במהותה, תואמת טענתו של גליק את טענת הסייג לאחריות פלילית, המכונה "טעות במצב דברים".

השופט סגל אפיין את הסיטואציה בכך ש"המערער ניסה לעורר ספק שמא טעה וסבר בתום לב כי לא מדובר בשוטר מאחר שהלה לא לבש מדים, לא ענד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו, לא הזדהה בפניו ואף לא נענה לבקשות המערער לעשות כן... סבורני כי העובדה שהמערער שאל את השוטר פעמיים האם הוא שוטר ואף ביקש ממנו להזדהות בפניו, כשלעצמה, מצביעה לכאורה, ולו ברמת הספק הסביר, על כך שאכן היה לו ספק אם אכן מדובר בשוטר ומלמדת על הכנות שבטעות ועל תום ליבו".

השופט סגל תמה: "כלום ידע המערער בעיצומו של האירוע כי מדובר בשוטר ובכל זאת בחר לשאלו על כך, ועוד פעמיים? מסופקני. לא זו אף זו, השוטר, בתגובה, חלף מתן תשובה חיובית על אתר בחר להתעלם מהשאלה, לא פעל להבהרת הדברים, לא הזדהה בפניו באמצעות תעודת שוטר, לא אמר לו מפורשות שהוא שוטר ולא נתן למערער להבין בוודאות בכל דרך אחרת שהוא שוטר".

בית המשפט המחוזי הוסיף והתחשב בנסיבות שאפפו את האווירה של כל האירוע ואפיין כי "אין חולק כי באותה עת שררה במקום מתיחות רבה, שכן הן השוטר והן המערער היו שרויים כנראה בלחץ, איש איש וסיבותיו לכך, והשיחה ביניהם לא התנהלה בדרכי נועם, בלשון המעטה. הדעת נותנת אפוא, כי לא ניתן לשלול את הסברה, ולו מחמת הספק, שבמצב דברים ספציפי זה, עת המערער נוהג ברכבו ומנסה לעשות פניית פרסה במקום בו התנועה סואנת, הוא לא הצליח להבחין בסמל המשטרה המוטבע על החולצה, ככל שאכן היה כזה, ולכן ביקש מהשוטר שיציג בפניו תעודת מינוי, כפי שמורה הדין, שהרי אם היה מבחין בכך שמדובר בשוטר – סביר להניח שלא היה מבקש זאת".

במישור העקרוני פסק בית המשפט המחוזי כי "אין זה ראוי לצפות מהמערער שיישמע להוראות השוטר מבלי שהשוטר  עצמו יעשה כן, וזאת לא רק בבחינת 'נאה דורש – נאה מקיים', אלא בראש ובראשונה בבחינת עמידת השוטר בחובתו על פי החוק, בטרם ידרוש את דרישותיו מהאזרח".

 

עפ"ת 61444-02-15

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון הגדיל את הפיצוי שתשלם המשטרה ליהודה גליק בגין עיכובי שווא

 

ביהמ"ש בביקורת על המדינה: היעדר נהלים ברורים לביקור בהר הבית - מחדל ממשי

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.