אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עיריית תל אביב תשיב לתושבים מיליוני שקלים שנגבו ביתר כהוצאות גביית חובות

צילום: Getty images Israel

עיריית תל אביב תשיב לתושבים מיליוני שקלים שנגבו ביתר כהוצאות גביית חובות


23.03.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קיבל שלוש תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד העירייה ותאגיד המים "מי אביבים" וקבע כי במסגרת הוצאות הגבייה לא ניתן היה לתמחר גם את שכר הפקידים שטיפלו בדרישות התשלום. העיריה ותאגיד המים חויבו להשיב את הכספים לתושבים שידרשו זאת, ואילו יתרת הכספים תשמש בין היתר למחיקת חובות מים של קשישים נזקקים

בית המשפט המחוזי קיבל שלוש תובענות ייצוגיות בסך מיליוני שקלים שהוגשו נגד עיריית תל אביב ותאגיד המים "מי אביבים", שבמרכזן גביית יתר של הוצאות במסגרת משלוח דרישות תשלום חובות ארנונה, חניה ומים לנישומים. השופטת יהודית שיצר קבעה כי במסגרת הוצאות אלו לא ניתן היה לתמחר גם את שכר הפקידים שטיפלו במשלוח הדרישות, ולכן על העירייה ותאגיד המים להשיב את הכספים לתושבים שיידרשו זאת. לצד זאת, נקבע כיצד יש לנהוג בכספים שלא יידרשו, אשר ישמשו בין היתר למחיקת חובות מים של קשישים עריריים ונזקקים וכן להקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עניינם של ההליכים, בשלוש תובענות ייצוגיות שאושרו נגד עיריית תל אביב ותאגיד המים הפועל בתחומה "מי אביבים". לטענת התובע, הוא ובת זוגו קיבלו בשנת 2011 שלוש דרישות תשלום בגין חוב מים וביוב הנוגע לנכס שבו הם מחזיקים, שתיים מהן בדואר רשום והשלישית הגיעה בדואר רגיל. בדרישות התשלום שנשלחו בדואר רשום צוין כי בנוסף לחוב המים והביוב מחויב התובע גם בסך של 22 שקל בגין "אגרת אכיפה".

בתביעתו טען התובע כי העירייה היתה רשאית לגבות ממנו 9 שקלים בלבד, נוכח הוצאות הגבייה המרביות הקבועות בתקנות המסים. לטענתו, העירייה יכולה לגבות רק הוצאות ישירות שהן הוצאות הנייר, הבול הדואר הרשום ואיתור הכתובת במשרד הפנים, אך לא עלויות צוות הפקידים.

מנגד טענה העירייה כי ייצור המכתב ושליחתו כוללים גם את שכר הפקידים שטיפלו בו. התובענות עוסקות הן בגביית חובות מים, הן בגביית חובות חנייה והן בגביית חובות ארנונה.

השופטת יהודית שיצר קיבלה את התביעות וקבעה כי העירייה אינה רשאית לגבות אוטומטית את הסכום המקסימלי הקבוע בתקנות המסים (גבייה) כסכום קבוע ללא קשר להוצאות הישירות שהוציאה בפועל לצורך אמצעי אכיפה ספציפי מחייב ספציפי.

עוד ציינה השופטת כי בהשוואה לתקנות משנת 1993, התקנות החדשות הוסיפו את דרישת הישירות בנוסף לדרישת הסבירות, באופן השולל את האפשרות לכלול הוצאות עקיפות. עצם השינוי בנוסח התקנות מלמד שהמחוקק לא הסתפק בתעריפים קבועים לפעולה או בתקרה להוצאות שניתן לגבות אלא הכניס דרישה נוספת ומפורשת לכך שההוצאות תהיינה "ישירות". כוונת המחוקק אף עולה מפרוטוקול ועדת הכספים וועדת החוקה, חוק ומשפט, המבהיר כי הוצאות ישירות לא כוללות בתוכן את עבודת הפקידים.

השופטת הבהירה עוד כי לא ייתכן שתהיה הפליה בין מצב שבו החוב נגבה על ידי פקידי העירייה ובין מצב שבו החוב נגבה על ידי משרד עורכי דין חיצוני עבור העירייה. זאת, שכן עקרונות המשפט המנהלי מחייבים בין היתר שוויון בין נישומים. לאור האמור, נקבע כי במונח "הוצאות ישירות" הקבוע בתקנות הגבייה לא נכלל שכר הפקידים ולכן מתייתר הצורך להכריע בתחשיבים שהציגו העירייה ומי אביבים לגבי שכר זה, כמו גם בחוות דעת המומחים שהגישו שעוסקים בתמחור הטיפול הכולל של הפקידים ובהיבטים חשבונאיים כלכליים ותקציביים של המונח "הוצאות ישירות". לצד זאת העירה השופטת שיצר כי תחשיבים אלו אינם נקיים מספקות ונגועים בספקולטיביות בעייתית.

בכל הנוגע לאופן ההשבה של הסכומים שנגבו ביתר, ציינה השופטת כי לפי סעיף 20(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות רשאי בית המשפט בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצוי ואופן הפיצוי להתחשב גם בנזק שייגרם לעירייה או לציבור בכללותו בשל אופן תשלום הפיצוי. במקרה זה, נקבע, יש קושי לאתר את חברי הקבוצה ולהחזיר להם את הסכומים שנגבו ביתר, כיוון שהסכומים אינם גבוהים ועלויות האיתור וההשבה עשויות להגיע לסכומים משמעותיים. גם החלופה של הוזלת מחיר המים, הארנונה והחניה לכלל תושבי העיר לא תבטא, לדעת בית המשפט, תרומה משמעותית לציבור הרחב בהינתן הסכום שעל הנתבעים להשיב לעומת המספר הגדול של כלל תושבי העיר. לאור האמור, נקבע כי תתאפשר השבה פרטנית לחברי הקבוצה בכפוף לפניה מצידם לאחר פרסום עיקרי פסק הדין בשני עיתונים יומיים בעברית למשך חודשיים - פעם אחת באמצע השבוע ופעם בסוף השבוע. כמו כן יופיע פרסום כאמור באתר האינטרנט של מי אביבים ושל העירייה במקום בולט בדף הבית.

השופטת קבעה הוראות בנוגע לשימוש בכספים שלא יידרשו ויישארו כיתרות לאחר שנתיים מהפרסום,  כשבין היתר נקבע שעל חברת מי אביבים להשתמש ביתרת הסכום למטרת מחיקת חובות מים של קשישים עריריים ונזקקים. באשר לתובענת הארנונה, על העירייה להשתמש ביתרת הסכום שלא נדרש להקמת מתקני משחקים לילדים בשכונות מצוקה בעיר, ואילו באשר לתובענת החנייה על העירייה להשתמש ביתרה להכשרת מגרש חניה חדש תוך שנה וחצי או לתרום את הסכום לעמותת "אור ירוק", על מנת שזו תגבש ותפרסם תכנית ייעודית להעמקת התודעה של חניה נכונה והימנעות מחניה המפריעה לתנועה.

העירייה תישא בגמול התובע הייצוגי בסך של 200 אלף שקל ובשכר טרחת באי כוחו בסך של 750 אלף שקל.

 

ת"צ 21899-02-12

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.