אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש הורה לאכוף הסכם שלום בית המחייב גבר שבגד להעביר את חלקו בדירה לבתו

צילום: Getty images Israel

ביהמ"ש הורה לאכוף הסכם שלום בית המחייב גבר שבגד להעביר את חלקו בדירה לבתו


22.03.2015 | ליאור שדמי שפיצר

אישה שגילתה על הרומן שמנהל בעלה ביקשה ממנו לחתום על הסכם שיטיל עליו סנקציה אם יחזור לסורו. בבית המשפט התנער הבעל מההסכם וטען כי מדובר בניסיון לנשלו מ"שארית הפלטה" של רכושו. ביהמ"ש קבע כי מדובר בהסכם מחייב לכל דבר ועניין, אשר ניתן לדרוש את אכיפתו

בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן לאכוף הסכם חזרה לחיים משותפים ולשלום בית שנחתם בין בני זוג, ובו מתחייב הבעל להעביר את חלקו בדירת המגורים לבתו אם יבגוד שוב באשתו. השופט ישעיהו שנלר קבע כי לא מדובר בהסכם ממון הדורש את אישור בית המשפט בהתאם לחוק, וגם אם היה נדרש אישור זה, הרי שהבעל מנוע מלטעון נגד הוראותיו, כך שמדובר בהסכם תקף לכל דבר ועניין.  

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בני הזוג התגרשו לאחר 16 שנות נישואים, שמהן נולדו להם שלושה ילדים משותפים. בסמוך לנישואיהם חתמו השניים על הסכם ממון שקבע כי הם בוחרים בשיטה של הפרדת נכסים, לרבות ביחס לפירות הנכסים הנפרדים. דירת המגורים נרכשה בשנת 1999, ונרשמה כך שהאישה היא בעלת 2/3 מהזכויות בדירה ואילו הבעל מחזיר ב-1/3 מהזכויות.

בקיץ 2008 גילתה האישה כי הבעל בגד בה וכי הוא מנהל מערכת יחסים עם אישה אחרת הנמשכת כשלושה חודשים. לטענת האישה, עולמה חרב עליה, אך מתוך מחשבה על טובתם של שלושת הילדים נאותה לסלוח לבעלה, בכפוף לחתימה על הסכם אשר יוכיח את רצינותו ויטיל עליו סנקציה אם יופר. משכך, הוסכם בין השניים כי הם מתחייבים לעשות הכל על מנת לשמור על המסגרת הזוגית והמשפחתית, אולם ככל שהבעל ינהל מערכת יחסים רומנטית ויחסי אישות עם אישה אחרת, אזי ייכנס לתוקפו שטר מתנה אשר יצורף להסכם ויופקד בידי עורכת הדין, לפיו זכויותיו בדירה יעברו על שם הבת הבכורה.

באותו מועד נחתמו שני מסמכים נוספים – האחד, תצהיר שנחתם על ידי הבעל, הנספח להסכם המסגרת, ולפיו הוא מעביר את מלוא זכויותיו בדירה בהעברה ללא תמורה לבת. בנוסף, חתם הבעל על ייפוי כוח בלתי חוזר המייפה את עורכת דינו להעביר את כל זכויותיו בדירה לבת.

לאחר חתימת המסמכים יצאה המשפחה לחופשה ובני הזוג פנו לטיפול זוגי ומשפחתי. אולם, מספר חודשים לאחר מכן הבינה האישה כי הרומן בין בעלה לבין המאהבת שלו עדיין ממשיך. בעקבות הגילוי והמריבה בין בני הזוג, עזב הבעל את הבית ועבר להתגורר האישה האחרת, כאשר טרם עזיבתו שלח לאשתו וכן לעורכת הדין שלו הודעה על ביטול המתנה כלשונו וביטול ייפוי הכוח.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיו של הבעל כי התנהלותה של האישה היא פרשת הונאה חמורה בניסיון לנשלו מ"שארית הפלטה" של רכושו, וקבע כי התנהלותו היתה בניגוד לכל מצג של ניסיון לשלום בית, בין היתר נוכח העובדה כי הוא החזיק בשניים או שלושה טלפונים במקביל, בהם טלפון המשמש לשיחות עם המאהבת ללא ידיעתה של אשתו.

בית המשפט דחה את טענות הבעל לפגם בכריתת הסכם המסגרת וקבע כי הצדדים ידעו והבינו היטב על מה הם חותמים. למרות זאת, נקבע כי הסכם המסגרת נכלל בגדר הסכם ממון הטעון אישור בית המשפט, ומאחר שלא אושר – אינו תקף. בית המשפט ציין כי מקרה זה לא נמנעה עם אותם מקרים חריגים שבהם, על פי הפסיקה, יש לראות בהסכם ממון הסכם מחייב אף שלא אושר, ודחה את תביעת האישה.

האישה ובתה ערערו על פסק הדין וביקשו לאכוף את הסכם המסגרת, בין התר בטענה כי מדובר במתנה אשר ניתנה לבת, ולכן היא אינה דורשת אישור, אף אם היא טעונה רישום.

השופט ישעיהו שנלר קבע כי אף שהצדדים לא התייחסו כך להתקשרות הכוללת ביניהם, יש לראות את הסכם המסגרת לחוד ואת תצהיר המתנה וייפוי הכוח לחוד. כך, קבע השופט, הסכם המסגרת כולל התחייבות של הצדדים לשקם את חיי הנישואים, "אך שטר ושוברו בצדו, דהיינו כי אם לא יעמוד המשיב באותה התחייבות, אזי יפסיד את חלקו בדירה", כתב השופט. "מדובר בתמורה ולא במתנה".

השופט ציין כי תוכנו של הסכם המסגרת אינו כתוכנו של הסכם ממון, וגם אם היה מדובר בהסכם ממון שלא אושר, הרי שהוא נכלל בגדר החריגים המונעים מהצד שכנגד לטעון לאי אישורו. אמנם, הסכם המסגרת מתייחס למקרה של בקשת צד זה או אחר להיפרד או להתגרש, אולם אין הוא מתייחס לשאלת איזון נכסים כמשמעותו בחוק יחסי ממון, אלא דן בסנקציה בעת שצד יבקש לעשות כן. בנוסף, עיקר מהותו של ההסכם מתייחס למקרה של בגידה – "זה עיקרו של ההסכם וזה המניע לו, וכל תוספת הינה מעבר למהות המרכזית", קבע השופט שנלר.

השופט הוסיף כי הצדדים נהגו על פי הסכם המסגרת, ובכלל זה הסכמתה של האישה לחזור לחיות עם בעלה ולנסות לשקם את חיי הנישואים, "ומשכך, גם אם מדובר בהסכם ממון הרי שחרף אי אישורו, מנוע המשיב מלטעון כי ההסכם אינו מחייבו".

השופט התייחס עוד לסוגיית אישור בית המשפט למתנה הנוגעת לזכות במקרקעין וקבע כי מדובר בהסכם בין ההורים אשר לפיו הוסכם כי הבת יכול ותקבל בנסיבות כפי שנקבעו ביניהם את זכויותיו של המשיב בדירה. "למעשה, כל עוד ולא אירע אותו אירוע, לא הייתה כל סיבה למי מהצדדים לפנות לבית המשפט ולבקש את אישורו", ציין השופט. "יתר על כן, מדובר בתנאי עתידי אשר ספק אם יתקיים, אשר רק עם התקיימותו נכנסת עסקת המתנה לתוקפה. הנה כי כן, עסקינן בנסיבות בהן לא מעורב גורם שלישי, אלא ההורים בלבד. יתר על כן, עצם עסקת המתנה תלויה באשר יארע בעתיד, ככל שיתרחש. בנסיבות שכאלו, סבורני, כי לא היה מקום ולא היה צורך לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לעסקת המתנה, וככל שנצרכת פנייה שכזו, ניתן לבצעה מייד עם התברר כי אכן התנאי התקיים".

השופט הדגיש כי משעה שנקבע כי הסכם המסגרת מחייב לכל דבר ועניין, יש להורות על אכיפתו, וככל שלא ניתן לאוכפו כפשוטו, עדיין תהיה האישה זכאית לדרוש את אכיפתו באופן זה או אחר, לרבות ביצוע בקירוב. היות ומדובר בשתי עסקאות נפרדות, קבע השופט, אין בכך שעסקת המתנה לא אושרה או לא תאושר כדי לאיין את הסכם המסגרת.

 

עמ"ש 20091-05-13

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

העליון: אשתך בגדה בך? בן זוגך נואף? לא תוכלו לתבוע על נזק נפשי

 

בגידה בזוגיות אינה עילת גירושין שכיחה: רק 17 מקרב 20,787 מתגרשים

 

אויב אינטימי: איך תגלי אם בעלך בוגד, מסתיר רכוש או חוגג עם קטינות? 10 טיפים 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.