אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > המחשב נתקע, הפרוטוקול נמחק והמומחה הרפואי נדרש להעיד שוב. מי יפצה?

השופט מנחם קליין. צילום: אתר בתי המשפט

המחשב נתקע, הפרוטוקול נמחק והמומחה הרפואי נדרש להעיד שוב. מי יפצה?


18.03.2015 | ליאור שדמי שפיצר

השופט מנחם (מריו) קליין חייב את הנהלת בתי המשפט לשאת בעלות עדותו החוזרת של מומחה רפואי לאחר שתקלה טכנית במערכת הנט ובמחשב גרמה למחיקת הפרוטוקול: "בכדי לשמור על אמון הציבור, חשוב ליטול אחריות ולא לגלגל נזק ישיר זה לפתחו של התובע, ששילם ממיטב כספו אגרה"

שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם (מריו) קליין חייב את הנהלת בתי המשפט לשאת בעלות עדותו החוזרת של מומחה רפואי מוסכם לאחר שפרוטוקול דיון ההוכחות הקודם נמחק מהמחשב עקב תקלה טכנית. השופט

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התובע, מהנדס מחשבים בן 54, נפגע בתאונת דרכים ותבע את המאגר הישראלי לביטוח רכב – "הפול" לפיצוי על נזקיו. מומחה מסכם על הצדדים קבע את נכותו הצמיתה בשיעור של 10% כתוצאה מחבלה בברכו, אך לאחר מתן חוות הדעת, נשלחו שאלות הבהרה ומסמכים נוספים למומחה, וזה תיקן את חוות דעתו וקבע כי לאור מצב קודם, יש להעמיד את הנכות הרפואית הצמיתה על 5% בלבד.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק, אך הצעת בית המשפט לא התגבשה לכלל הסכם, והתיק נקבע להוכחות כדי לאפשר לצדדים לחקור את המומחה.

דיון ההוכחות החל בסביבות השעה 9:00 בבוקר כמתוכנן, אך כעבור כמה דקות מערכת ה"נט" החלה להתנתק עד ש"נפלה" לגמרי. קלדנית בית המשפט פעלה בהתאם להנחייתה הקבועה של מערכת המחשוב במיילים המופצים בקרות תקלות מסוג זה, לפיה יש לעבור לעבוד על תוכנת Word, ועם סיום התקלה חזרה לעבוד ב"נט". אולם כאשר ניסתה להעתיק את הקטע שהוקלד תוך שימוש בתוכנת ה-Word, נתקעה התוכנה ללא יכולת להעתיק את הקטע, להדפיס את המסמך או לשמור אותו. ניסיונות מספר שנעשו על ידי הקלדנית, ובשלב מאוחר יותר על ידי טכנאית המחשוב באמצעות שליטה מרחוק לא נשאו פרי, והקובץ נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

השופט מנחם (מריו) קליין הציע לצדדים לנסות להגיע להסכמות ביניהם כדי לשחזר את הפרוטוקול על בסיס השאלות והתשובות שבידיהם ועל סמך הזיכרון שלהם, אך הצעתו לא התקבלה. נוכח היעדר הסכמה בין הצדדים, קבע השופט כי אין לפגוע בזכויות הדיוניות שלהם ולכן אין מנוס מלהורות על קיום דיון הוכחות חוזר בתיק, כדי לקיים חקירה נוספת של המומחה, שתוקלט ותתומלל על חשבון המדינה.

הנתבעת ביקשה להשית את מלוא שכרו של המומחה על התובע בלבד, בטענה כי היא ויתרה על חקירתו החוזרת אך ב"כ התובע עמדה על רצונה לחקור אותו. עוד טענה הנתבעת כי היא ניסתה לשחזר ולשכתב את הפרוטוקול שנמחק אך התובע סירב לכך וביקש דיון חדש. התובע התנגד לבקשה וטען כי הנהלת בתי המשפט צריכה לשאת בהוצאות החקירה החוזרת, מאחר שאירוע מחיקת הפרוטוקול לא קרה באשמתו של מי מהצדדים. 

בהנחיית השופט קליין, העניין הועבר לבדיקה ולתגובת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, שקבע כי יש לדחות את בקשת התובע ולחייבו בהוצאות משפט. לטענת המדינה, על התובע להגיש תביעה כספית עצמאית נגד מי שלדעתו גרם לו לנזק, ועליו לעשות זאת לאחר תשלום אגרה כחוק. התובע השיב לטענות המדינה וטען כי לבית המשפט נתונה הסמכות להכריע בשאלה שעל הפרק וכי על המדינה לקחת אחריות על המחדל במערכת שבאחריותה.

השופט קליין דחה את האסמכתאות שהביא בא כוח המדינה והעיר כי יש להבדיל בין טעויות אנוש לבין טעות מערכתית ממוחשבת ובעלת מגמה חוזרת ונשנית של כשלים, כמו במקרה הנדון. "אין המדובר ב'כוח עליון' או במקרים נדירים שלא ניתן היה לצפותם מראש ולעשות מאמץ למנוע אותם על ידי הפקת לקחים מהעבר", כתב השופט בהחלטתו.

השופט הדגיש עוד כי הצדדים היו צנועים ביותר בדרישותיהם, שכן הם לא דרשו לחייב את הנהלת בתי המשפט בבזבוז זמנם, בעוגמת הנפש שנגרמה להם או בנזק הראייתי שיכול היה להיגרם מכך שעדים שנחקרו בחקירה נגדית זה מכבר ייחקרו שוב כשאלמנט "ההפתעה"  משאלה כזו או אחרת נעלם. כל שהתבקש, ציין השופט, הוא "שעלות זימון המומחה בסך של 2,500 שקל לא ישולם – שוב – מכיסו של התובע, שכל 'חטאו' הוא שנפצע בתאונת דרכים". "אני סבור שבהינתן דרישה צנועה זו, מדיניות שיפוטית ראויה אינה יכולה לשלוח את הצדדים להגיש תביעה נפרדת, לשלם אגרה בגין כך, לבזבז את זמנם וזמנו של בית המשפט, בכתבי טענות והליכים שיעבירו עומס נוסף על המערכת שבלאו הכי עמוסה כדבעי", כתב השופט.

השופט קליין הוסיף כי מדדי אמון הציבור במערכת המשפט מדרדר בצורה מדאיגה בשנים האחרונות, כשאחד הגורמים לכך, לדעתו, הוא טיב השירות שהערכאות הדיוניות מעניקות לאזרחי המדינה. "סבורני שבכדי לשמור על אמון הציבור, חשוב ליטול אחריות ולא לגלגל נזק ישיר זה לפתחו של התובע, ששילם ממיטב כספו אגרה, כולל אגרת פרוטוקול".  

עוד ציין השופט כי הטלת חיוב כספי על מי שאינו צד להליך – במקרה זה הנהלת בתי המשפט – נכללת בגדר סמכותו הטבועה של בית המשפט, הנתונה לו כדי שיוכל למלא את תפקידו.

 

ת"א 33510-09-11

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.