אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ: ח"כ פאינה קירשנבאום לא תודח מתפקידה כסגנית שר על רקע פרשת השחיתות

השופט נעם סולברג. צילום: אתר בתי המשפט

בג"ץ: ח"כ פאינה קירשנבאום לא תודח מתפקידה כסגנית שר על רקע פרשת השחיתות


16.03.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון להפסיק לאלתר את כהונתה של ח"כ קירשנבאום כסכנית שר הפנים, וקבע כי אף שבמצבים חריגים וקיצוניים די יהיה בפתיחה בחקירה כדי לחייב העברה מכהונה של סגן שר – הרי שבמקרה זה הבחירות לכנסת ה-20 עומדות בפתח ובהן אין בכוונתה של קירשנבאום להתמודד

בג"ץ דחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון שביקשה להורות הפסקת כהונתה של ח"כ פאינה קירשנבאום כסגנית שר הפנים. השופט נעם סולברג קבע כי אף שעל פי הפסיקה, במצבים חריגים וקיצוניים די יהיה בפתיחה בחקירה כדי לחייב העברה מכהונה של סגן שר – הרי שבמקרה זה הבחירות לכנסת ה-20 עומדות בפתח ובהן אין בכוונתה של קירשנבאום להתמודד.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התנועה לאיכות השלטון דרשה את הפסקת כהונתה של ח"כ פאינה קירשנבאום כסגנית שר הפנים, בעקבות החשדות שחוקרת המשטרה לפיהן נושאי תפקידים בכירים בשירות הציבורי היו מעורבים בביצוע שורה של עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון. על פי החשד, החשודים או מי מטעמם העבירו במסגרת תפקידם הציבורי סכומי כסף בשיעורים נכבדים מהקופה הציבורית לגופים שונים שלא כדין, וזאת בתמורה למתן טובות הנאה ובהן מינויים לתפקידים ולמשרות ותשלומי כספים לחשודים ולמקורביהם.

בדצמבר 2014, שלח היועץ המשפטי לממשלה מכתב לחברת הכנסת קירשנבאום, ששימשה כסגנית שר הפנים, ובו הודיע לה כי אישר לחקור אותה כחשודה בפרשה לעיל בביצוע עבירות טוהר המידות בזיקה למשרתה הציבורית. לאור האמור, ביקש היועמ"ש מקירשנבאום שלא לפקוד את משרד הפנים במשך 30 ימים ושלא להפעיל סמכויות המוקנות לה מכוח תפקידה על מנת למנוע ניגוד עניינים, פגיעה בחקירה ובאמון הציבור. בתגובה לאמור הודיעה ח"כ קירשנבאום למחרת היום על כוונתה להיענות לבקשת היועמ"ש ועל כך שמאז פרסום דבר החקירה נמנעה ביוזמתה מלהגיע למשרד הפנים ומלבצע משימות הכרוכות בתפקידה. בהמשך, הודיעה ח"כ קירשנבאום על כך שהחליטה לבחור בזכות השתיקה בגלל "מלחמת התשה" נגדה, "רצח אופי" שנעשה לה והדלפות מכוונות ופוגעניות מן החקירה. בהודעתה ציינה כי ידועה לה משמעות בחירתה כאשת ציבור בזכות השתיקה ולפיכך החליטה להסיר את מועמדותה בבחירות לכנסת ה-20.

השופט נעם סולברג דחה את העתירה וציין כי חוק יסוד הממשלה אינו קובע כל הוראה או סייג לגבי המשך כהונתו של סגן שר שנפתחה נגדו חקירה או שהוגש נגדו כתב אישום. לצד זאת, קבעה פסיקת בג"ץ חובה על העברתו מכהונה של סגן שר שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה חמורה, ועל כן נשאלת השאלה האם לצורך כך די בפתיחה של חקירה פלילית נגד סגן שר בחשד לביצוע עבירות חמורות או בשתיקתו במסגרתה.

השופט ציין כי בעניינו של ח"כ צחי הנגבי (בג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה) קבע בג"ץ כי הגשת כתב אישום אינה אמת מידה מכרעת לכאן או לכאן וכי הכל תלוי במכלול נסיבות העניין ובכלל זה התפקיד שבו מדובר, חומרת ההתנהגות המיוחסת למועמד ועוצמת הראיות המלמדות על התנהגות זו. לצד האמור נקבע כי הנסיבות שבהן ימצא בית המשפט כי אין מנוס אלא להורות לראש הממשלה להעביר שר מכהונתו, על אף שהאחרון לא הורשע ולא הוגש כנגדו כתב אישום, הן חריגות וקיצוניות.

עוד ציין השופט סולברג כי הבחירות לכנסת ה-20 עומדות בפתח וכי מדובר בשיקול רלוונטי שהמשקל שיש לייחס לו תלוי בנסיבותיו של המקרה הנדון. כך, יש משקל רב לשאלה אם בכוונת נבחר הציבור להתמודד בבחירות הקרובות כמועמד או שמא אין בכוונתו להתמודד וניתנה בעניין זה הצהרה מחייבת כך שהקרבה לבחירות עשויה להטות את הכף לכיוון של אי הפעלת הסמכות של העברה מכהונה. עוד הוסיף השופט סולברג כי על אף שכאמור אין זה מן הנמנע שבמצבים חריגים ויוצאי דופן די יהיה בפתיחה בחקירה כדי לחייב העברה מכהונה, הרי שבדרך כלל שומה לאפשר את מיצוי החקירה והגשת כתב האישום, ולעיתים רק לאחר הרשעה ניתן יהיה לגבש החלטה מושכלת.

 

בג"ץ 990/15

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה