אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > נמחקה עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד הבידוק הביטחוני המחמיר לערבים בנתב"ג

הנשיא בדימוס אשר גרוניס. צילום: לשכת עורכי הדין

נמחקה עתירת האגודה לזכויות האזרח נגד הבידוק הביטחוני המחמיר לערבים בנתב"ג


11.03.2015 | עו"ד לילך דניאל

בעתירה שהוגשה ב-2007 טענה האגודה לזכויות האזרח כי הבדיקות הביטחוניות שעוברים אזרחי ישראל הערבים בנמלי התעופה מחמירות יותר בדרך כלל מאלה שעוברים האזרחים היהודים. נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס: השינויים שהוכנסו מאז במערך הבידוק הביטחוני מייתרים את הדיון בעתירה, ויש לאפשר לרשויות להטמיע את השינוי טרם העמדתו לביקורת שיפוטית

בג"ץ מחק את העתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשנת 2007 נגד רשות שדות התעופה, השב"כ ומשרד התחבורה בטענה כי הבדיקות הביטחוניות שעוברים אזרחי ישראל הערבים בנמלי התעופה בישראל מחמירות יותר בדרך כלל מאלה שעוברים האזרחים היהודים. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס קבע כי נוכח השינויים המשמעותיים שנערכו במערכי הבידוק מתייתר הדיון בעתירה לעת הזו, וכי מציאת האיזון הראוי בין הצורך בביטחון בתעופה ובתפקוד סביר של נמלי התעופה לבין שמירה על זכויות הפרט היא משימה קשה מאין כמותה. לצד זאת, חויבו המשיבים בהוצאות של 30 אלף שקל לטובת האגודה לזכויות האזרח נוכח תרומתה לקידום השינויים בתחום הבידוק הביטחוני.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2011 ניתן צו על תנאי בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח שהורה למשיבים – רשות שדות התעופה, השב"כ ומשרד התחבורה – לנמק מדוע לא יבצעו את הבדיקות הביטחוניות בשדות התעופה לכלל אזרחי המדינה לפי קריטריונים שווים, ענייניים ואחידים. בהמשך, חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון לגבי פרטי הנהלים והכללים שלפיהם נערך הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה נוכח רגישות המידע והסכנה לביטחון המדינה הגלומה בחשיפתו.

במסגרת ההליכים, התברר כי עוד בשנת 2006 החלו השב"כ ורשות שדות התעופה לקיים עבודת מטה רחבת היקף ביחס להליכי הבידוק הביטחוני, אשר במסגרתה הוחלט להנהיג שינויים במערך הבידוק הביטחוני של אזרחים ישראלים בנתב"ג. השינוי העיקרי נגע לאופן הבידוק של כבודה המיועדת לבטן המטוס, אשר בעניינה פותחה מערכת טכנולוגית חדישה הנקראת HBS – Hold Baggage Screening, המאפשרת לבדוק את הכבודה של כלל הנוסעים באזור נפרד שאינו פומבי בלא צורך בנוכחות הנוסע, ולהעבירה ישירות לבטן המטוס. הבדיקה באמצעות הטכנולוגיה החדשה מתבצעת ברמות בידוק שונות בהתאם לרמות סיכון. נוסף על כך בוצעו בנתב"ג כבר בשנת 2008 שינויים אחרים, כגון שינוי נהלי הבידוק בשערי כניסת הרכבים לנמל ושערי הכניסה לטרמינל.

בתשובתם לצו על תנאי, טענו המשיבים כי שיטת הבידוק החדשה תאפשר למנוע את תחושות אי הנוחות וההשפלה הכרוכות בבידוק מחמיר של כבודת הנוסע באולם הנוסעים, בעיכובו של הנוסע ועריכת הבידוק בנוכחות נוסעים אחרים הממתינים בתור. עוד הוסיפו כי אין רמת בידוק מחמירה אחידה לכלל אזרחי ישראל הערבים, שכן רובה של אוכלוסייה זו עובר תהליכי בידוק פשוטים ומהירים והשינויים המתוכננים יסייעו לפשטם עוד יותר.

המשיבים הבהירו כי רמת הבידוק הביטחוני אינה נקבעת על בסיס קריטריון אחד בלבד כי אם לפי תמהיל קריטריונים המעידים על רמת הסיכון בכוח הנשקף מנוסע מסוים, אשר נקבע על בסיס נתונים אמפיריים והערכות סיכון מקצועיות של גורמי הביטחון.

נוכח השינוי המשמעותי הצפוי במערך הבידוק, החליט בג"ץ לעכב את ההכרעה בסוגיות העקרוניות המתעוררות בעתירה כדי להעניק שהות להטמעת המערכת החדשה בנתב"ג ולהצטברות נתונים בדבר השפעת השינוי על תהליך הבידוק הביטחוני. בהמשך, מסרו המשיבים מספר עדכונים אודות התקדמות הטמעת מערכת ה-HBS בנתב"ג.

עמדתה של האגודה לזכויות האזרח לכל אורך ההליך הייתה כי השאלה המתעוררת בעתירה היא שאלת חוקיותו של השימוש בקריטריון הלאום כבסיס לנקיטת אמצעי בידוק שונים כלפי קבוצה מסוימת של אזרחים ישראלים כאשר לשיטתה הקושי שבעצם ההבחנה על בסיס לאום לא ייפתר גם אם ייושמו במלואם השינויים בתהליכי הבידוק. בנוסף, הלינה האגודה על הדחיות החוזרות והנשנות במועד הפעלתה המתוכנן של מערכת ה-HBS בנתב"ג, ועל כך שבכל האמור בטרמינל 1 ובנמלי התעופה הפנים-הארציים מדובר רק בכוונה עתידית לעבור לטכנולוגיה החדשה.

הנשיא בדימוס קבע כי יש למחוק את העתירה, שכן בנסיבות המקרה העתירה מיצתה עצמה לעת הזו. לשיטתו, טענות האגודה לזכויות האזרח, ככל שהן נוגעות לנהלי הבידוק שנהגו טרם הפעלת מערכת ה-HBS והשינויים הנוספים שבוצעו, התייתרו. אשר לעתיד, סבר גרוניס כי מוקדם עדיין להעריך את השפעתם של השינויים הללו על מידת הפגיעה בפרט הכרוכה בתהליכי הבידוק, ויש להמתין ולראות האם אלו אכן יסייעו להפחית ביטויים להבחנה בין אזרחים ישראלים מקבוצות שונות לצורך הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה בישראל.

עוד הודגש כי מקרה זה אינו נמנה עם המקרים שבהם הרשות שוקטת על שמריה ונמנעת מתיקון מצב שיש בו משום פגיעה שאינה הכרחית בזכויות הפרט, שכן המשיבים מכירים באחריותם לקדם את הטיפול בסוגיה והביעו כוונתם ליישם וליזום שינויים נוספים במערך הבידוק אשר נועדו להתמודד עם הבעיות שמעלה העתירה. לפיכך, נקבע כי יש לאפשר לרשויות המוסמכות להשלים את מלאכתן ולצבור נתונים לגבי השפעת השינויים שנעשו, טרם העמדת השאלות העקרוניות לביקורת שיפוטית.

עוד הוסיף הנשיא גרוניס כי אף שבית המשפט ער לעמדתה של האגודה לזכויות האזרח לפיה הבחנה כלשהי בין אזרחים ישראלים המבוססת על קריטריון של לאום, גם אם מתבצעת "מאחורי הקלעים", פוגעת בכבוד האדם, בשוויון, בחופש התנועה ובפרטיות. מנגד, החלופה של בחינה מחמירה ואחידה של כל הנוסעים כולם מעוררת אף היא קשיים ניכרים, ולפי עמדת המשיבים לא ניתן ליישמה מבלי לפגוע פגיעה קשה בתפקודם התקין של נמלי התעופה וביעילות הבידוק הביטחוני. לכך, הוסיף גרוניס כי מציאת האיזון הראוי בין הצורך בביטחון בתעופה ובתפקוד סביר של נמלי התעופה לבין שמירה על זכויות הפרט היא משימה קשה מאין כמותה, כאשר יש לזכור שישראל אינה המדינה היחידה הנדרשת להתמודד עם אתגר זה. לאור האמור, נקבע כי אין להכריע בסוגיה העקרונית לעת הזו, וכי אם בעתיד תתרשם העותרת שהשינויים שכבר בוצעו אינם מביאים לתוצאה הרצויה וכי נמשכת ההבחנה בין אזרחים ישראלים – שערי בית המשפט יהיו פתוחים בפניה.

עם זאת, נוכח תרומתה של העתירה לקידום השינויים בתחום הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה בישראל, חויבו המשיבים בהוצאות לטובת האגודה לזכויות האזרח בסך של 30 אלף שקל.

 

בג"ץ 4797/07

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.