אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "כ-30% מהסטארט-אפים נגנזים בתחילת דרכם בגלל מריבות וסכסוכי שותפים"

צילום אילוסטרציה: Istock

"כ-30% מהסטארט-אפים נגנזים בתחילת דרכם בגלל מריבות וסכסוכי שותפים"


08.03.2015 | ליאור שדמי שפיצר

עו"ד אבי מורה, העוסק בדיני חברות, מיזוגים ורכישות, מספר על היזמים שביקשו לחסוך בשכר המתכנת והפסידו את המיזם כולו ואת השותפים שחתמו על חוזה שהביא בחשבון רק תרחיש אחד. ליזמים הוא ממליץ על הסכם סודיות ומסביר כיצד לשמור את הקניין הרוחני בתוך החברה

כ-30% מהסטארט-אפים בישראל נגנזים בתחילת דרכם בגלל סכסוך בין שותפים. מיזמים איכותיים עולים על שרטון ונגנזים, רק בגלל שהשותפים סומכים על חברותם רבת השנים, ונמנעים מלחתום על הסכם החוזה פני עתיד", כך טוען עו"ד אבי מורה, ממשרד עו"ד מורה – טובים & מסדה – כהן, העוסק בדיני חברות מיזוגים ורכישות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ישראל ידועה מזה כעשור כאומת הייטק וכחלוצה טכנולוגית בינלאומית. ביחס לגודל האוכלוסיה, נחשבת ישראל לשיאנית עולמית לסטארט-אפים ומובילה במספר האקזיטים. עם זאת, אמצאות ופיתוחים רבים, בהם גם בעלי פוטנציאל מסחרי, "נתקעו" בשלב מאוד מוקדם ונגנזו, בעקבות חילוקי דעות, סכסוכים ומריבות בין השותפים. עו"ד מורה מספר על מקרה שהגיע לשולחנו, ובו מספר שותפים שהחלו לעבוד על פיתוח רעיון טכנולוגי. השותפים נמנעו מלהקים חברה או שותפות, ואף לא מיסדו את היחסים ביניהם באופן מסודר. הם סיכמו ביניהם בעל פה את תפקידי הצדדים ואת אחריותם, אך כעבור זמן קצר גילו שהם זקוקים למתכנת. לאחר שמצאו מתכנת, החליטו להכניסו כשותף, כדי לחסוך בעלויות השכר.

במהלך תקופה ארוכה עמלו השותפים על הפיתוח, כאשר מרבית העבודה בוצעה על ידי המתכנת. כאשר הגיע משקיע שהתעניין במוצר, הודיע לפתע המתכנת לשאר השותפים כי הסיכום בעל פה אינו מתאים לו ודרש להחזיק ב-60% מהמניות ולקבל את הזכות להכריע בכל ההחלטות המהותיות. היות והשותפים הנותרים לא היו מצויים בתחום התכנות והתוכנה, ולא דאגו לשמירת הקוד אותו פיתח המתכנת, המתכנת למעשה החזיק בידיו את המפתח להמשך הפרויקט או לגניזתו. כתוצאה ממהלכו העוין של המתכנת פרץ סכסוך עז בין הצדדים, אשר הוביל בסופו של דבר לזניחת הרעיון והפיתוח. "במקרה זה ייתכן שאותו מתכנת עשה, או לפחות יכול היה לעשות, שימוש עתידי בתוצרי הפיתוח, מבלי שיתר השותפים יידעו על כך", אומר עו"ד מורה. לדבריו, הצדדים לא פנו לבית המשפט, מפני שלא היו בנויים לעמוד בעלויות ההליך.

הסכנה: המתכנת ייקח עמו את זכויות היוצרים

"חתימה מראש על הסכם המגדיר את חלוקת האחוזים, את אופן קבלת ההחלטות, את התחייבויות כל שותף ושותף היתה מונעת את התרחיש הלא רצוי", אומר עו"ד מורה. "כך, לדוגמה, ניתן היה לסכם כי האחוזים שיקבל המתכנת יינתנו לו לפי אבני דרך, בהתאם לפיתוח, כמו גם שלכל השותפים תהיה גישה לכל תוצרי הפיתוח".

אפשרות נוספת, לדברי עו"ד מורה, היא להעסיק מתכנת, טכנולוג או כל מומחה אחר כעובד שכיר. "היתרון בדרך זו הוא בכך שהעובד אינו הופך לבעלים של הפיתוח, ולכן העבודה שאותה הוא מבצע שייכת למעסיקיו. במקרה כזה, אם עבודתו של המתכנת אינה מתאימה או מספקת, ניתן להחליפו בקלות בעובד אחר. מובן שחשוב לעגן את תנאי ההעסקה בהסכם, ולציין שכל זכויות הקניין הרוחני שייכות באופן בלעדי למעסיק, וכי על אותו עובד נאסר להתחרות במעסיקו לאורך תקופה מסוימת".

החיסרון בהעסקת עובד כשכיר, לדברי עו"ד מורה, הוא בצורך לשלם לו שכר כבר בשלבים הראשונים, שבהם אין עדיין ליזם או לשותפות הכנסות. "מדובר בסכומי כסף לא מבוטלים, שכן הליכי הפיתוח והתכנות ארוכים, ושכרם של מתכנתים גבוה", מציין עו"ד מורה, "אך הדבר מונע מצב שבו במקרה של סכסוך, המתכנת הבקי בכל סודות הפיתוח לא יסכים להיפרד מהשותפות בקלות, וייקח עמו את זכויות היוצרים".

אפשרות נוספת, לדברי עו"ד מורה, היא לקבוע בהסכם כי הוגה הרעיון הוא בעל הקניין הרוחני, ואילו המתכנת יקבל אחוזים במיזם בתמורה לפיתוח. במקרה כזה, אם המתכנת לא משלים את הפיתוח, הוא מקבל אחוז קטן יותר, או תמורה כספית בגין הפיתוח אותו השלים עד לאותו מועד. ניתן גם להכליל סעיפים בחוזה, לפיהם הפיתוח ייעשה במחשבי היזם, או לחילופין, שתינתן ליזם גישה לתיקיות הפיתוח, לקוד המקור וכו', ואז המתכנת לא יוכל להגיע לעמדת כוח כה בעייתית  כפי שקרה במקרה זה.

ההסכם צפה רק עתיד ורוד

לדברי עו"ד אבי מורה, במקרה אחר שהגיע אל שולחנו דווקא נחתם הסכם בין השותפים –  אך לא נכתב בו דבר לגבי אפשרות של סכסוך. מדובר על יזם שהגה רעיון לפיתוח אפליקציה חדשנית, אך מכיוון שהיה חסר ידע בפיתוח אפליקציות, חבר למפתח אפליקציות מקצועי. הצדדים סיכמו כי על מנת לחסוך בעלויות הם יחלו את דרכם כשותפים, וכאשר יגיעו לנקודת זמן מסוימת, יקימו חברה שאליה יועבר הקניין הרוחני.

כעבור מספר חודשים החלו ויכוחים בין השניים אשר העכירו את היחסים והמיזם עלה על שרטון. "הבעיה שההסכם שעליו חתמו בתחילת הדרך צפה רק עתיד ורוד, ולא נתן מענה למקרה של פירוק השותפות טרם הקמת החברה", אומר עו"ד מורה. לדבריו, לא היה בהסכם מנגנון היפרדות מסודר, וכן לא היו בו תשובות לשאלות חשובות, כגון מי רשאי לעשות שימוש בקניין הרוחני והאם הצדדים רשאים להתחרות אחד בשני, לאחר פירוק השותפות. כתוצאה מכך פיתוח האפליקציה נתקע, שני הצדדים לא יכולים היו להמשיך לפתחה – והיזמות נגנזה. קביעת מנגנון היפרדות בין השותפים, למשל שיטת מכרז או BMBY ("Buy Me, Buy You" – מנגנון לפירוק שותפות שבו כל אחד מהשותפים יכול להגיש הצעה לרכישת חלקו של השני), וכן קביעת איסור תחרות, יכולה הייתה לפתור את הבעיה שנוצרה.

עו"ד מורה מתאר מקרה נוסף שבו ניתנה התייחסות חלקית בלבד למצב של פירוק השותפות – יזם שהגה רעיון לפיתוח תוכנה חבר לחברת תעבורה גדולה במשק. בין הצדדים סוכם כי היזם יעסוק בפיתוח, ואילו החברה תממן את הפעילות. אלא שבמהרה נתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לקצב הפיתוח ולעתידו, וכן לגבי מימון נוסף. לדברי עו"ד מורה, ההסכם לא היה בהיר מספיק במקרה של היפרדות. כשהחברה ניסתה להדיר את רגליו של היזם מהשותפות ולהשתלט על הפיתוחים, החליט היזם באופן חד צדדי לפרק את השותפות ולהמשיך לפעול לבדו. בתגובה, פנתה החברה לבית המשפט והוציאה צו מניעה נגד היזם. לאחר דיונים רבים הוסר בסופו של דבר צו המניעה, והחברה אפשרה ליזם להמשיך לפעול לבדו, אך הזמן שחלף גרם לבזבוז משאבים ופגע בצורה קשה בחדשנותה של התוכנה אותה פיתח היזם.

"ההסכם בין הצדדים צריך היה לענות על כמה שאלות: האם היזם רשאי להמשיך בפיתוח לבדו? מהם התנאים לכך? האם יש צורך בתקופת אי תחרות?", אומר עו"ד מורה. "אם היזם היה מכניס את הסעיפים הללו מול החברה הגדולה והוותיקה, ייתכן שהיה ביכולתו למנוע את הפגיעה בו ואת גרירתו לבית המשפט".

"חוזה הוא סתם מסמך"

לדברי עו"ד מורה, לעיתים קרובות, יזמים מעדיפים להתחיל בשותפות ולא להקים חברה כדי לחסוך בעלויות, וכפועל יוצא הם גם מוותרים על ייעוץ משפטי וחתימה על הסכמים בנושא. "אני שומע פעמים רבות אמרות כגון 'אנחנו מכירים המון זמן', 'אין סיכוי שנריב', 'חוזה הוא סתם מסמך שנכנס למגירה', 'אנחנו רק בתחילת הדרך' וכו', אבל היעדר הסכם עלול להוביל לבעיות לגבי תפקידם של השותפים ולגבי הבעלות על הקניין הרוחני", אומר עו"ד מורה.

לדבריו, יזמים רבים דוחים את ההתמודדות עם חתימת ההסכם לאירוע מכונן, כגון כניסת משקיעים. "הבעיה שככל שההסכם נחתם מאוחר יותר, כך גוברת תחושת המתח ואי הנעימות בין השותפים, לאחר שבילו יחד תקופה לא קצרה".

עוד מוסיף עו"ד מורה כי כאשר פורץ סכסוך בין שותפים במקרה שאין הסדרה ראויה, בדרך כלל הפיתוח ייגנז. לדבריו, יזמים מעדיפים שלא לפנות לבית המשפט, בשל העלויות הגבוהות והזמן הרב שנדרש לבית המשפט להכריע בסוגיה – וזמן הוא קריטי בפיתוחים חדשניים. סיבה נוספת להימנעות מהליכים משפטיים טמונה, לדברי עו"ד מורה, ברצונם של יזמים להישאר עם עבר נקי, בניסיון לא להבריח משקיעים עתידיים.

סוגיה נוספת שעולה פעמים רבות בקרב יזמים היא שאלת התזמון: באיזה שלב יש לחשוף את הרעיון בפני צדדים אחרים, ומהו הנזק שעלול להיגרם במקרה של חשיפה מוקדמת מדי.

רבים מהיזמים מפחדים שחשיפת הרעיון מול מפתחים ומשקיעים עלולה לגרום להעתקתו וגניבתו. עו"ד מורה מסכים עם הדברים, ועל כן, הוא ממליץ לעשות שימוש בהסכם סודיות, אשר לדבריו רבים חוששים ממנו מטעמי חוסר נעימות או אי הכרה בחשיבותו – אך ההגנה שהוא מקנה לבעלי רעיונות היא הרבה יותר יעילה מאשר פעולה בשדה היזמי ללא הסכם שכזה. "הסכם סודיות קובע כי המידע שנמסר הינו סודי ואין לעשות בו שימוש", מסביר עו"ד מורה. "ניתן להכניס להסכם הסודיות גם התניית אי תחרות, כך שייאסר להתחרות באותו מיזם למשך תקופה מסוימת".

עו"ד מורה ממליץ להקפיד כי מערכת ההסכמים בין הצדדים למיזם תכלול את הפרטים החשובים, למשל כיצד פועלים הצדדים טרם ייסוד החברה, האם מעבירים את הקניין הרוחני לחברה, מבנה המניות, הגדרת תפקידים מדויקת, חלוקת תחומי האחריות, מנגנון היפרדות שיכלול התייחסות מפורשת לקניין הרוחני והפיתוח טרם הקמת החברה ועוד.

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

מקימים חברה, שותפות או עסק? אל תעשו זאת ללא הסכם 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.