אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > שמונה שנות מאסר לעוקץ 14 משפחות ממפוני גוש קטיף בסך של 9 מיליון שקל

צילום: Getty images Israel

שמונה שנות מאסר לעוקץ 14 משפחות ממפוני גוש קטיף בסך של 9 מיליון שקל


03.03.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

ביהמ"ש המחוזי קבע כי הנאשם יצג מצג של מרמה בדבר השקעה בעסקאות יהלומים שלא היו ולא נבראו וקיבל לידיו כספים בתמורה לתשואה מובטחת. למשקיעים הוותיקים הוא שילם מכספי המשקיעים החדשים וכך גלגל את המנגנון שיצר עד לקריסתו, תוך גרימת נזק כלכלי כבד לקורבנותיו

 

שמונה שנות מאסר נגזרו היום (ג', 3.3) על איתן סרור, שעקץ 14 משפחות ממפוני גוש קטיף בסכום כולל של כ-9 מיליון שקל. השופט יואל עדן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע בגזר הדין כי סרור ישלם גם קנס בסך רבע מיליון שקל ויפצה את הנפגעים שהתלוננו נגדו בסך מצטבר של למעלה משני מיליון שקל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

 

על פי כתב האישום, וכפי שהוכח מעל לספק סביר ונקבע בהכרעת הדין, סרור (בן 50, תושב גילת), קיבל במרמה בנסיבות מחמירות הכוללת תחכום ושיטתיות סך של 8.9 מיליון שקל מ-14 משקיעים לפחות. הוא יצר מצג של מרמה, על כי כספים, בסכומים גבוהים מאוד מתקבלים אצלו עבור ביצוע עסקאות יהלומים, וכי הוא מקבל רווחים גדולים כתוצאה מכך. השתתפות המשקיעים ברווחים נעשתה בדרך של תשואות אשר הובטחו להם, ואשר שולמו מפעם לפעם עד לבוא הנפילה והתמוטטות המנגנון שיצר סרור, של קבלת מיליוני שקלים מאנשים תמימים, חלוקת תשלומי ריביות, וגלגול המנגנון עד לנקודה בה אין בידו די כספים ואין אפשרות להשבתם, אף לא את הקרן בלבד.

סרור יצר מצג של מרמה בדבר השקעה ביהלומים, על מנת ליצור ביטחון אצל המשקיעים, אשר יביאם להשקיע, ובכך הצליחה מרמת סרור להשיג את מטרתה. הוא ביצע, ביחס ל-14 אנשים לפחות, מרמה חוזרת ונשנית כלפי כל אחד מהם, ומעבר לקבלת הכספים מהם בפעם הראשונה, המשיך הוא להחזיק בכספים, והמשקיעים המשיכו בהשארתם בידיו, למחזור נוסף של קבלת ריביות, כתוצאה מעסקאות נטענות ביהלומים, אשר לא באו לעולם.

כפועל יוצא ממעשי המרמה הסדרתיים של סרור, קיבל הוא לפחות סכום של 8,910,000 שקל, ומשהתמוטט מנגנון המרמה אשר הקים, נגרמו למשקיעים נזקים של מיליוני שקלים.

בהכרעת הדין אף צוין כי לא נדרשה קביעה מדויקת של הנזק אשר נגרם לכל המשקיעים, ויש לציין כי לא ביחס לכל המשקיעים ידוע מה הסכום שהוחזר ומה סכום הנזק המדויק, אך מדובר בנזק הנאמד במיליוני שקלים, ועולה על 4 מיליון שקל. סרור עצמו אישר חוסר בכספים בסכום של כ-5 מיליון שקל.

"מדובר במעשי מרמה שבוצעו בתחכום, בהיקף רחב ביותר, וכלפי מספר רב של קורבנות, אשר בתמימותם הפקידו בידיו את כספם, כאשר לגבי חלקם אלו כספים אשר קיבלו במסגרת פיצויים מהמדינה", אפיין השופט עדן. "במעשי המרמה של סרור, גרם הוא נזק כלכלי כבד לחלק גדול מקורבנותיו, אשר כספים אלו, היו בבחינת עיקר כספם".

נציג הפרקליטות, עו"ד ציון קינן, טען כי הפגיעה בערך המוגן במקרה זה היא פגיעה אנושה, לאור מצג השווא שהציג סרור בפני המתלוננים, וקבלת מיליוני שקלים מהם לצורכי השקעה בעסקאות יהלומים אשר לא היו ולא נבראו. לטענת עוה"ד קינן, סרור תכנן היטב את מעשיו, נמנע מלפגוש את המשקיעים, הקפיד שכל העברות הכספים יבוצעו באמצעות אדם אחר, ולכן כמעט כל המתלוננים אמרו כי אינם מכירים את סרור. נציג המאשימה הפנה לכך שהנזק שנגרם למתלוננים אינו אחיד, שכן מדובר בהונאת "פירמידה", ומטבע הדברים חלק מהמתלוננים קיבלו בחזרה חלק מהשקעתם, ושניים אף קיבלו את מלוא כספם.

סנגוריו של סרור, עורכי הדין חיים נס ועו"ד סיוון חורש, טענו בין השאר כי הטלת עונש מאסר בפועל תיפגע בנאשם באופן משמעותי, וכי מאז התפוצצות הפרשה סובל סרור ממצב נפשי ירוד, ואף ניסה פעמיים להתאבד.

עוד טענו סנגוריו כי נטען כי סרור הוא אב לארבעה ילדים, כליאתו תוביל לפגיעה ממשית בהם, משפחתו שרויה במצוקה כלכלית כבדה, ולחובתו חובות כבדים בסך העולה על 5.5 מיליון שקל בהוצאה לפועל, ולפיכך ממאסר תיפגע המשפחה כולה.

נטען גם להגנתו כי הגם שסרור לא הודה ובחר לנהל את משפטו, אין לזקוף זאת לחובתו, הואיל והוא האמין שהוא זכאי, המנסה לשקם את חייו, ועקב מצבו הכלכלי הקשה, לא יכול היה לעשות דבר לתיקון תוצאות העבירה בפיצוי, והוא מצר על כך, אם כי אינו רואה עצמו כאשם.

"הנאשם פגע בקורבנותיו פגיעה קשה ביותר", קבע השופט עדן בגזר דין מנומק המחזיק 17 עמודים. "מדובר במסכת של פעולות מרמה בסכומים גבוהים, אשר לגבי חלק מהקורבנות, היו אלה כספים אשר קיבלו לצורך רכישת קורת גג, והנאשם, במעשיו, פגע קשות באפשרות זו שלהם. למעשיו הקשים של הנאשם, השפעה ארוכת טווח על קורבנותיו ומשפחותיהם, אשר איבדו חלק מביטחונן הכלכלי וכספים בסדר גודל משמעותי ביותר".

לאחר שסקר בהרחבה את הפסיקה במקרים דומים, הסיק השופט עדן כי הענישה בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות, מביאה לידי ביטוי את הפגיעה הקשה המבוצעת בקורבנות, את הפגיעה הקשה בערכים המוגנים, ואת הנסיבות של כל מקרה, השיטתיות, התחכום, משך הזמן, היקף העבירות ומספר הנפגעים.

במקרה זה, נקבע, במשך תקופה ארוכה שהשתרעה על כשנתיים, סרור ביצע "לאחר תכנון, ובשיטתיות, שוב ושוב, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, יוצר מצגי שווא, ובתחכומו מקבל סכום של כ-8.9 מיליון שקל, אינו מבצע בכספים עסקאות יהלומים כפי המצגים אשר יצר, ובמעשי המרמה המתמשכים, משלם מכספי משקיעים חדשים ריביות למשקיעים הקודמים, וכן לאותם משקיעים עצמם, ובכך מגלגל את המנגנון שיצר עד לנקודת הנפילה. לא רק שלא ביצע הוא את האמור במצגי השווא שיצר, אלא שכמה מיליוני שקלים, לפחות 4 מיליון שקל, נעלמו, ואך לנאשם פתרונים לגבי מקום הימצאם".

 

ת"פ 7674-05-11

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה