אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > מרכז פרס יפצה את ד"ר אורית קמיר בחצי מיליון שקל בגין פיטוריה שלא כדין

צילום: Getty images Israel

מרכז פרס יפצה את ד"ר אורית קמיר בחצי מיליון שקל בגין פיטוריה שלא כדין


22.02.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

ד"ר קמיר נעדרה משני השיעורים הראשונים של שנת הלימודים בביה"ס למשפטים במרכז האקדמי פרס מאחר שהרצתה באוניברסיטת שיקאגו. ביה"ד לעבודה דחה את טענת נשיא המכללה פרופ' רון שפירא כי מדובר בהפרת משמעת חמורה, וקבע כי במועד פיטוריה לא היה לה סיכוי למצוא משרה במוסד אחר

המשפטנית ד"ר אורית קמיר תפוצה על ידי המרכז האקדמי פרס ברחובות בסך של כחצי מיליון שקל. כך פסקה השופטת שרון אלקיים מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקיבלה את תביעתה של ד"ר קמיר נגד פיטוריה מבית הספר למשפטים של המרכז האקדמי פרס, ופסקה לטובתה פיצויים בסך של כ-420 אלף שקל – משכורת והפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות של 12 חודשים, וכן פיצויים בסך של 60 אלף שקל על פיטורין שלא כדין ועוגמת נפש.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס נפתח בשנה האקדמית 2012-2011 וד"ר קמיר החלה ללמד בו באוקטובר 2011. עוד בקיץ 2011 הוזמנה ד"ר קמיר לשתי הרצאות באוניברסיטת שיקאגו. היא תיאמה את ההרצאות לחופשת הסמסטר, אך כיוון שהשנה האקדמית נפתחה באיחור של שבועיים, קוצרה חופשת הסמסטר בשבועיים, וד"ר קמיר נעדרה משני שיעורים בשבוע הראשון של הלימודים בסמסטר ב'.

סמנכ"לית הכספים אישרה את הנסיעה בתחילת שנת הלימודים ודיווחה עליה לנשיא המכללה פרופ' רון שפירא. המכללה מימנה את הנסיעה, והיעדרותה של ד"ר קמיר משני השיעורים הללו צוינה בסילבוסים שהתפרסמו באישור המכללה בתחילת השנה האקדמית ותואמו שיעורי השלמה. לאחר שחזרה ד"ר קמיר מהנסיעה לחו"ל, היא הוזמנה לשימוע לקראת פיטורין בשל הפרת משמעת חמורה על שלא ביקשה אישורים מטעם הדיקן והנשיא.      

השופטת אלקיים העדיפה את עדותה של ד"ר קמיר, שהיתה מהימנה ועקבית, על פני הסתירות בין העדויות של סמנכ"לית כספים ומשאבי אנוש במכללה ושל נשיא המכללה פרופ' שפירא, ולאור "ערפולי הזיכרון אשר ליוו את עדותו של פרופ' שפירא". נקבע שלא היה במרכז פרס נוהל מסודר לנסיעת מרצים לחו"ל הקובע לאילו גורמים יש לפנות, כאשר מרצה מעוניין לצאת לפעילות אקדמית בחו"ל, על מנת להסדיר נסיעתו מהבחינה האקדמית. עוד נפסק כי סמנכ"לית הכספים, מספר 3 בהיררכיה אחרי יו"ר המכללה והנשיא, אישרה את הנסיעה ויידעה את הנשיא לגביה, שאין המדובר בהפרת משמעת כלל ובוודאי שלא בהפרת משמעת חמורה המצדיקה פיטורין.

עוד נפסק כי אמנם נערך הליך שימוע וניתנה לקמיר הזדמנות להשמיע את טענותיה, אבל בכירי המכללה לא היו פתוחים לשמיעת טענותיה ולשקילת אלטרנטיבות לפיטוריה. במסגרת ניהול המשפט התקבלה עדותה של פרופ' אורנה בן נפתלי, ראשת הקתדרה לזכויות האדם בביה"ס למשפטים במכללה למינהל ולשעבר דיקנית בית הספר למשפטים, כי במועד שבו פוטרה קמיר (חודש אפריל) לא היה לה סיכוי למצוא משרה במוסד אקדמי אחר. חוזה ההעסקה קבע שהודעה על הפסקת העסקה שתינתן לאחר 1 במרץ לא תיכנס לתוקף אלא בשנה האקדמית השנייה שלאחר מכן, ולכן נפסקו לטובת ד"ר קמיר פיצויים בגובה של 12 חודשי משכורת.

בית הדין האזורי אף דחה את "כל ההבחנות המלאכותיות" אותן ניסה המרכז פרס להכניס בין שהות בחו"ל לבין שהות בחופשה בארץ לצורך עמידה בחוזה העבודה. "בעת המודרנית, ישנן דרכים שונות לעמוד לזמינות הסטודנטים אשר אינן מצריכות נוכחות פיזית במרכז ולא הוכח כי התובעת לא עשתה כן", קבעה השופטת אלקיים. "לטעמנו, אף אם היינו מקבלים את טענת המרכז כי מדובר בהיעדרות ללא אישור, ולא כך הדבר, מדובר בניסיון מלאכותי להעצים את חומרת הפרת המשמעת הנטענת. זאת, מאחר שבהיעדר הוכחה על ניתוק קשר עם המעסיק ואי היענות לפניות מטעמו או מצד הסטודנטים הלומדים במסגרת שורותיו, סבורים אנו כי אין הבדל לעניין חומרת ההפרה בין אם התובעת נמצאת באילת ובין אם נמצאת בחו"ל וזאת לאור האמצעים הטכנולוגיים השונים הקיימים כיום, המאפשרים קיום תקשורת מרחוק".

מעבר לכך, נדחתה גם טענת מרכז פרס כי החומרה שהוא מייחס למעשיה של קמיר נובעת מהעובדה כי מדובר בבית ספר חדש הנמצא תחת עינו הבוחנת של המועצה להשכלה גבוהה וכי המוסד פועל בשוק תחרותי מאחר שנמצא סמוך למכללה למנהל, באופן שהיעדרותה של קמיר בעת פגעה ביכולת התחרות שלו. "אין בידינו לקבל טענות אלה, משלא הובאה כל ראייה לביסוסן", נפסק בהקשר זה.

בית הדין האזורי דחה כאמור את טענת מרכז פרס כי מדובר בהפרת משמעת חמורה מצידה של ד"ר קמיר, והגיע למסקנה כי "ניתן לראות בהיעדרות התובעת בשבוע הלימודים הראשון לכל היותר כטעות בשיקול דעת מצד התובעת, בכך שלאחר שנודע לה על מועד פתיחת הסמסטר, לא קיצרה את שהותה בחו"ל על מנת שלא להפסיד לימודים".

השופטת אלקיים אף שוכנעה כי ד"ר קמיר הקטינה את הנזק שנגרם לה מפיטוריה ופרטה את מאמציה להשיג משרות הוראה אחרות, אשר לנוכח העיתוי המאוחר הסתכמו במציאת שני קורסים ובהשתכרות בגובה 11,240 שקל בלבד. לכך הוסיף בית הדין כי בחקירתו הנגדית העיד פרופ' שפירא כי לו נשאל על ידי דיקן של מוסד אקדמי ששוקל להעסיק את קמיר, האם הוא ממליץ להעסיק אותה, היה משיב כי "יש בעיה קשה עם זה", וכי ד"ר קמיר היא "אישה בעייתית" ביחסי אנוש. לכן קבע בית הדין כי בנסיבות אלה מקובלת טענתה של קמיר כי לאור חוות הדעת השלילית שהיתה ניתנת על ידי המרכז למעסיקים פוטנציאליים, סיכוייה להתקבל לעבודה חלופית לאחר סיום העסקתה היו נמוכים מאוד. 

לאור תוצאת פסק הדין חויב מרכז פרס בתשלום הוצאות המשפט של ד"ר קמיר בסך 5,000 שקל ובשכר טרחת עו"ד בסך 23,600 שקל.

את ד"ר קמיר ייצג בפרשה עו"ד בן צבי, ואת מרכז פרס ייצג עו"ד נחום פיינברג.

 

סע"ש 30867-07-12

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.