אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אביגדור ליברמן יקבל החזר הוצאות משפטיות מקופת המדינה בסך של 65 אלף שקל

צילום: Getty images Israel

אביגדור ליברמן יקבל החזר הוצאות משפטיות מקופת המדינה בסך של 65 אלף שקל


17.02.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

הוועדה לעניין הגנה משפטית לעובדי מדינה אישרה לשר החוץ החזר הוצאות עבור פרשת השגריר מבלארוס שבה זוכה מאשמה פלילית, במקום כמיליון שקל ששילם לסנגוריו בהליך המשפטי. אלי ישי, יובל שטייניץ ויצחק אהרונוביץ יקבלו החזר הוצאות בגין העברת תגובה לדו"ח מבקר המדינה בנושא אסון השריפה בכרמל

שר החוץ אביגדור ליברמן יקבל מקופת המדינה החזר הוצאות משפטיות בסך של כ-65 אלף שקל, במקום כמיליון שקל שביקש עבור שכר הטרחה ששילם לסנגוריו בפרשת השגריר מבלרוס ופרשת חברות הקש – שמהן זוכה מאשמה פלילית. כך החליטה באחרונה הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ליברמן ממלא תפקידים ציבוריים שונים בשירות הציבורי בכנסת ובממשלה מאז שנת 1996, והוא ביקש מהוועדה השתתפות בהוצאות משפטיות עבור שתי פרשיות שבהן הואשם בפלילים וזוכה על ידי הערכאות השיפוטיות או החלטת היועמ"ש:

א. פרשת החברות – חקירה פלילית בעניין חשד לקיום זיקות אסורות לחברות פרטיות במקביל לכהונה ציבורית, אשר החקירה החלה בשנת 2006 והסתיימה בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה בדצמבר 2012 על סגירת התיק בשל העדר ראיות מספיקות.

ב. פרשת השגריר – העמדתו לדין פלילי בפני בית משפט השלום בירושלים בעניין מעורבותו במינוי שגריר ישראל בבלארוס לשעבר לשגריר במדינה אחרת. הליך שהסתיים בזיכוי מחמת הספק בשלהי 2013.

את שר החוץ ליברמן ייצגו בפרשות אלה עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט, ירון קוסטליץ ונתי שמחוני, וליברמן הוציא מכיסו הוצאות משפטיות לצורך התגוננות בהליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו בסך של למעלה מ-978 אלף שקל.

אף שהוועדה סברה כי "אין חולק כי ההליכים שהתנהלו כנגד המבקש בשתי הפרשות (פרשת החברות ופרשת השגריר), חוסים תחת הגדרת "הליך משפטי" לפי סעיף 4 לנוהל המזכה אותו בהשתתפות בהוצאות המשפטיות שהוציא מכיסו – הוחלט כי הוא יקבל החזר הוצאות חלקי מקופת המדינה רק עבור פרשת השגריר.

הוועדה אישרה את זכאותו של ליברמן להשתתפות בהוצאות משפטיות בכל הנוגע לפרשת השגריר, ודחתה את הבקשה בכל הנוגע לפרשת החברות, בהתבסס על חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה קבעה כי הבקשה בגין פרשת השגריר עונה על תנאי הזכאות הקבועים בנוהל, וזאת "בהתקיים הזיקה הסיבתית הנדרשת בין מילוי תפקידו של המבקש לבין ההליך המשפטי שבגינו נשא בהוצאות משפטיות". ואילו לעניין פרשת החברות, הוועדה החליטה כי לא ניתן לקבוע שהמעשים שבגינם נחשד ליברמן "ממלאים אחר מבחן הזכאות הקבוע בהחלטת הממשלה", ובפרט לא ניתן לקבוע כי נעשו "לשם מילוי תפקידו" של המבקש.

את סכום ההחזר לליברמן, בסך של כ-65 אלף שקל, חישבה הוועדה בהתאם לתעריף שכר הטרחה החדש של חברת ענבל, שאושר על ידי אגף החשבת הכללית במשרד האוצר.

בעיתוי של ערב בחירות, הוועדה פרסמה אתמול (ב', 16.2) שורה של 11 החלטות בבקשות שונות בהן דנה. בין השאר, החליטה הוועדה בבקשותיהם של ח"כ אלי ישי, שר הפנים בתקופה הרלוונטית, ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר בתקופה הרלוונטית, וח"כ יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים בתקופה הרלוונטית – להשתתפות בהוצאות משפטיות בגין העברת תגובה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה ותגובה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה המתוקנת בנושא אסון השריפה בכרמל, שהתרחש בדצמבר 2010.

ח"כ ישי ביקש השתתפות בהוצאות בסך 326 אלף שקל בגין שכר טרחה ששולם למשרדיהם הנפרדים של עורכי הדין אשבול בורובסקי, גדעון פישר ויהודה זמרת. חה"כ שטייניץ ביקש החזר בסך של 60 אלף שקל בגין שכר טרחה ששולם לפרופ' אריאל בנדור ועו"ד צבי אגמון. השר אהרונוביץ' ביקש החזר הוצאות שכר טרחה בסך שתקבע הוועדה עבור שירותי משרד עו"ד דורי קלגסבלד.

הוועדה החליטה לאשר לכל מהשרים שפנו השתתפות בסכום של 50 אלף שקל בתוספת מע"מ, עם זאת לנוכח אחריותם של השרים כפי שנמצאה על ידי המבקר בדו"ח, לא מצאה הוועדה לנכון לאשר את מלוא הסכום המבוקש על ידי שר האוצר שטייניץ, וכל שכן זה שהתבקש על ידי שר הפנים ישי.

בראשות הוועדה יושבת מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, וחברים בה עו"ד רנאטו יאראק (כנציג ציבור), שירי מרזל (סמנכ"ל הקרן הפנימית ענבל), מאיר אהרונוב (סגן ניצב שירות המדינה), ועמוס שקדי (סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר). בהחלטה על בקשות השרים שטייניץ, ישי ואהרונוביץ חתום פרופ' דוד האן, האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, כיו"ר הוועדה במקומה של מנכ"לית משרד המשפטים.

דובר משרד המשפטים, עו"ד משה כהן, מסר כי "פרסום סידרת ההחלטות נעשה בהמשך להחלטת הוועדה לפרסם באופן יזום את כלל החלטותיה. מדובר בצעד נוסף בו נוקטת הוועדה לחיזוק ערכים של שקיפות שלטונית, חופש מידע, וביסוס זכות הציבור לדעת". הדובר הכחיש כל קשר לעיתוי הפרסום של החלטות הוועדה וטען כי מדובר בהחלטות שהתקבלו בשנים 2012-2013.

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה