אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביקורת קשה של ביהמ"ש על דיסקונט בגין מתן אשראי ללא ביטחונות לאיש עסקים

צילום: Getty images Israel

ביקורת קשה של ביהמ"ש על דיסקונט בגין מתן אשראי ללא ביטחונות לאיש עסקים


17.02.2015 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש המחוזי קיבל תביעה נגד חברת א.ב. אסבר ניהול ופרויקטים ומנהלה אסף ברזני לתשלום יתרת חובה של 4.4 מיליון שקל אך תקף בחריפות את התנהלות הבנק, שהעמיד לחברה הלוואות בסכומי עתק ללא בטוחות וללא כל בדיקה של מקבל האשראי. הנושא יועבר לבדיקת המפקח על הבנקים

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של בנק דיסקונט נגד חברת א.ב. אסבר ניהול ופרויקטים ובעליה, איש העסקים אסף ברזני, לתשלום יתרת חובה בסך של 4.4. מיליון שקל, אך מתח ביקורת חריפה על "הקלות הבלתי נסבלת" של העמדת אשראי בגובה מיליוני שקלים, ללא בטוחות וללא כל בחינה או בדיקה של מקבל האשראי, רק על סמך ערבותו האישית של מנהל החברה והיותו איש עסקים.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

התביעה החלה כתביעה בסדר דין מקוצר לתשלום יתרת חובה שהצטברה בחשבונה של החברה, שלה ערב בעליה אסף ברזני. הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן וטענו החיובים בחשבון בוצעו ללא ידיעת הנתבע וללא הרשאתו וכי חשבון הבנק נשוא התביעה נפתח לצרכיו הפרטיים של מנהל סניף הבנק דרז, אשר פנה אל ברזני בסמוך לפתיחת החשבון וביקש כי ייפתח חשבון על שם החברה שדרכו יוכל לקבל כספים והלוואות שהוא זקוק להם, בעקבות הסתבכותו הכספית.

השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה את הבקשה להתגונן אך דחתה את גרסת הנתבעים לפיה החברה שימשה "צינור" בלבד להעברת כספים והעמדת הלוואות למנהל הסניף, שהלך לעולמו ב-2006, השופטת ציינה כי גרסה זו, שהיתה תמוהה מלכתחילה ומנוגדת לשכל הישר, לא נתמכה בחומר הראיות והסתירות הפנימיות בגרסתו של הנתבע העצימו את הרושם כי אין לתת בה אמון.

יחד עם זאת, נוכח הראיות שהתבררו במסגרת ההליך, מתחה השופטת ביקורת חריפה על התנהלות הבנק שהעמיד אשראי בגובה 4 מיליון שקל לחברה חדשה, חסרת כל פעילות, כאשר הבטוחה יחידה שדרש לצורך כך היא ערבותו האישית של בעליה, שהוא איש עסקים מוכר ומבוסס לכאורה. עדותה של בנקאית עסקים בכירה בבנק העלתה כי מיד לאחר העמדת האשראי בחשבון העמיד הבנק לחברה הלוואות בסכומי עתק, כאשר סכומים אלה התנדפו מיד מהחשבון לטובת מימון עסקאות שונות ומשונות שכלל לא נבדקו לעומקן על ידי הבנק. "באם לא די בדברים חמורים אלה", כתבה השופטת בפסק הדין, "הסתבר כי גם כאשר הצטברה יתרת חובה משמעותית בחשבון בנק של החברה ולבנק כבר היה ידוע כי המדובר בחוב בעייתי, אפשר הבנק לנתבעים ליטול הלוואה ספקולטיבית בגובה 112 מיליון יין מחשבון בחברה במט"ח, וזאת בניסיון להקטין את יתרת החובה בחשבון, כאשר גם בהזדמנות זו... הבנק לא טורח לבקש מהנתבע לשעבד איזה מבין נכסיו כנגד מתן ההלוואה על מנת לשפר את מצב הבטוחות שבידי הבנק".

הבנקאית ציינה בעדותה כי "באופן עקרוני, עד שאנו תובעים ומגישים תביעה לבית המשפט זה הרבה זמן. אנו מנסים לקבל את הכסף בדרך נעימה יותר. אנו דיברנו והוא הפקיד קצת כסף בהתחלה ולא נדיר לפרוס חוב". ציטוט זה לדברי השופטת אגמון גונן הוא רק על קצה המזלג, והפרוטוקול מעלה תשובות דומות נוספות.

"התנהלות הבנק במקרה זה היא בעייתית וחמורה, וזאת בלשון המעטה שבהמעטה", כתבה השופטת. "כידוע, אינטרס ראשון במעלה של הבנק – ובאופן ישיר של הציבור כולו – הינו בשמירת יציבותו הכלכלית, תוך הקפדה על גביית חובות הלקוחות והימנעות מהחשפות למשברי נזילות. כפועל יוצא של האמור, לבנק מוקנית זכות להקטין או לבטל מידית מסגרת אשראי במצב של שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח, העלול לסכן את הבנק באי יכולת לגבות את החוב, או במקרה של היווצרות תנאים אחרים המחייבים הקטנה מיידית או ביטול של מסגרת אשראי, או במקרים אחרים המותרים על פי כל דין".

השופטת הדגישה כי "ככל שאין מדובר בהתנהלות חריגה באופן מתן האשראי, הדברים מעוררים חששות כבדים ביותר שיש להעמיד לבחינת רשות הפיקוח על הבנקים. יש לזכור, כי במשוואת היחסים שבין הבנק לבין הלקוח נהנה הבנק מעדיפות ברורה, הן בכוחו לכפות את תנאי ההתקשרות, הן מבחינת המידע ומאגרי המידע שברשותו והן ביכולותיו לצמצם ולהפחית מרמות הסיכון שהוא עשוי להיחשף להם במהלך עסקיו. כך הן במהלך ניהול החשבון, כך, על אחת כמה וכמה בשלב פתיחת החשבון ומתן אשראי ראשוני. לא מצאתי כל הסבר על שום מה מצא הבנק לנכון לפרוק את עצמו, במקרה זה, מכל חובותיו הבסיסיות ואחריותו לשמור על יציבותו הכלכלית, ורב הסתום על הנגלה. אין ספק, כי התנהלות זו מחייבת בדיקה ובחינה של הרשויות המוסמכות".

השופטת חייבה את הנתבעים לשלם לבנק את יתרת החובה בחשבונם, אולם לאור התנהלות הבנק, לא מצאה לנכון לחייב את הנתבעים בהוצאות התביעה. בנוסף, הורתה השופטת להעביר עותק מפסק הדין למפקח על הבנקים.

 

ת"א 1475-09

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

איך תדעו אם הבנק "חם" עליכם ועומד לעצור לכם את האשראי? 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה