אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביקורת קשה בעליון על התנהלות שוטרים שהפקירו שב"ח פלסטיני חולה בכביש 443

צילום: Getty images Israel

ביקורת קשה בעליון על התנהלות שוטרים שהפקירו שב"ח פלסטיני חולה בכביש 443


15.02.2015 | ליאור שדמי שפיצר

שני השוטרים שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונדונו ל-21 חודשי מאסר הותירו את המנוח ששוחרר מאשפוז לידי המשטרה לצד הכביש המהיר, בעודו מחובר לקטטר, מבולבל ומתקשה בהליכה. השופט זילברטל: "מדובר בפשיטת רגל מוסרית מהדרגה הראשונה, הרובצת ככתם על המבקשים ובמובנים מסוימים על החברה הישראלית כולה"

בית המשפט העליון דחה את בקשות רשות הערעור שהגישו שני שוטרים שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות, לאחר שהותירו לצד כביש 443 שוהה בלתי חוקי פלסטיני כשהוא חולה, מטושטש וחסר ישע, עד שנמצא מת כעבור יומיים. השניים – ברוך פרץ שהיה הקצין התורן בתחנת משטרת רחובות, ואסף יקותיאלי, ששימש מפקד ניידת הסיור – נידונו ל-21 חודשי מאסר בפועל.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

עומר אבו גרבאן המנוח נסע ברכב גנוב והיה מעורב בתאונת דרכים, שעה ששהה בישראל באופן בלתי חוקי. כששוחרר מאשפוז, הוא הועבר מבית החולים לרשות המשטרה כשצוין שהוא מבולבל לסירוגין, זקוק לעזרה באכילה ובשתייה וכי הליכתו לא יציבה עד כדי סיכון רב לנפילה ומשכך הוא זקוק בין היתר לטיפול תרופתי והמשך מעקב רפואי. מאחר שלא נמצא עבורו מקום מעצר מתאים בשב"ס, הוחלט במשטרה לשחררו. הקצין התורן פרץ אישר למפקד הניידת יקותיאלי להותירו לצד כביש מהיר במקום בו בדרך כלל לא מצויים הולכי רגל, ולא בסמוך לצומת או ליישוב כלשהו.

בפסק הדין מתחו השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל ביקורת קשה ויוצאת דופן על מה שהגדירו כהתנהלות בלתי אנושית של אנשי המשטרה. "גם חיה פצועה לא מפקירים בצד הדרך", כתב השופט עמית בפסק דינו. "הנאשמים שלפנינו נטלו אדם שלגופו מחובר קטטר ושקית שתן, כשהוא לבוש בפיג'מה דקה של בית חולים, והניחו אותו באישון לילה כשני מטר מאחורי המעקה בכביש 443... כשופטים נחשפים אנו מעשה של יום ביומו לצד הפחות מואר של החברה בישראל, אך המקרה שלפנינו אינו עוד תיק פלילי של גרם מוות ברשלנות. הסיטואציה דוקרת את הלב ולא נותנת מנוח לקורא. מה עבר בראשו של יקותיאלי כאשר הוציא את המנוח מהניידת, העבירו אל מעבר למעקה תוך שהוא מניח בידיו את המעטפה עם המסמכים הרפואיים? על מה שוחח עם המתנדב ושוטרת השח"מ בדרכם אל 'המשימה' ולאחר השלמתה? האם התלוצצו ביניהם או שמא שררה דומיה מעיקה בניידת? ומה עבר על המנוח עד שמצאו את גופתו כיומיים לאחר מכן? האם בתוך הבלבול בו היה שרוי, חדרה למוחו ההכרה כי הונח כחבילה אין-חפץ-בה אל מעבר לגדר ומאין יבוא עזרו?".

השופט עמית ציין כי "מבעד לטיעונים שהעתירו עלינו המבקשים, התקשיתי להבחין בנימה של בושה או של צער... המקרה שלפנינו משקף את הבנתם הקלוקלת של המבקשים לגבי מה שנדרש מהם, סוג של 'דבקות במשימה' שעליה רבץ דגל שחור וכבד בדמות אדם פצוע וחסר אונים. המבקשים הלינו על היעדרו של נוהל, אך נוהל אינו תרופה לכל מכאוב. יש מצבים בהם אדם נדרש לעשות שימוש ב'מערכת הפעלה' הכוללת שכל ישר בצירוף קמצוץ של אנושיות ומוסר אוניברסלי. יש להצר על כך שהמבקשים כשלו בהפעלת המערכת".

השופט צבי זילברטל הוסיף כי הפקרתו של המנוח למותו היא ביטוי קיצוני של היעדר חמלה בסיסית לבן אנוש, וכי עצם העובדה שאפשרות זו עלתה בדעתם של המעורבים בפרשה, ובראשם המבקשים, צריכה לשמש תמרור אזהרה לחברה כולה.

"לא ניתן שלא להרהר כיצד הגענו לכך שיש בינינו כאלה, ובמיוחד בקרב אלו הנמנים על רשויות אכיפת החוק, שאיבדו כל יחס אנושי בסיסי כלפי אדם חולה, מטושטש וחסר ישע, עד כדי שיניחוהו לנפשו ולגורלו באישון לילה, בצד דרך מהירה, ללא מזון ומשקה, בלבוש חסר וכשצנתר מחובר לגופו. מדובר בפשיטת רגל מוסרית מהדרגה הראשונה, הרובצת ככתם על המבקשים ובמובנים מסוימים על החברה הישראלית כולה. הרשעתם וענישתם המתחייבת של המבקשים מבטאים אך את חלקה של מערכת המשפט, שככל שחשיבותו גדולה, אין הוא תחליף לצעדים ההכרחיים שיש לנקוט במישורים אחרים נוכח עומק השפל המוסרי שנחשף. בצד ההליך הפלילי, יש לקוות שננקטו או יינקטו צעדים חינוכיים הולמים ושראשי הציבור ומחנכי הדור יביעו בפומבי עמדה מסתייגת ומגנה".

התיק נחקר על ידי המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה ונוהל בבית המשפט השלום והמחוזי על ידי פרקליטי מח"ש בתיה קוליץ ורונן יצחק. בהליך בבית המשפט העליון יוצגה המדינה על ידי עו"ד נעימה חנאווי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.

 

רע"פ   2581/14

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה