אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > כריכת מזונות קטינים בבית הדין הרבני - ואולי לא היו הדברים מעולם?

עו"ד רונן דליהו

כריכת מזונות קטינים בבית הדין הרבני - ואולי לא היו הדברים מעולם?


12.02.2015 | עו"ד ד"ר רונן דליהו

הפסיקה החדשה של בתי המשפט לענייני משפחה, שאותה סוקר ד"ר רונן דליהו במאמר זה, מפרשת את פסקי הדין החדשים של בג"ץ כהלכה שלא באה לשנות סדרי עולם בסוגיית כריכת מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים, אלא מתייחסת למקרים פרטניים כך שהלכה למעשה לא ניתן לכרוך את מזונותיהם של הקטינים לתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, אלא אם כן נעשה הדבר בהסכמת שני ההורים או כל עוד לא נשמעה התנגדותו של צד להליך בהזדמנות הראשונה

לאחרונה עלה לכותרות נושא "כריכת מזונות קטינים" לתביעות גירושין, המוגשות לערכאה היחידה בישראל המוסמכת לדון בהן - בתי הדין הרבניים. לעניין מזונות הקטינים דווקא נקבע והשתרש בהלכות פסוקות וידועות, כי הם אינם ניתנים לכריכה במסגרת תביעת הגירושין של אחד מבני הזוג (שלא כמו נושאים אחרים, כמו: משמורת, חלוקת רכוש וכיוצא באלה).

בשני פסק דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (בג"ץ 6929/10 פלונית נ' ביה"ד הגדול, מיום 20.3.2013, ו-בג"ץ 5933/14 פלונית נ' פלוני, מיום 11.9.2014) נקבע, לכאורה, כי מזונות קטינים ניתנים אמנם לכריכה בהתקיים נסיבות מסוימות - בבחינת שינוי מההלכה הידועה והקיימת, אולם פסיקה חדשה של בתי המשפט לענייני משפחה מבארת עניין זה ושופכת אור רב בנושא.

ראשון לסקור את הפסיקה והחקיקה היה השופט אלון גביזון, מבית המשפט לענייני משפחה באר שבע, בתיק תמ"ש 58090-06-13 (ניתן ביום 17.7.2013). על-פי האמור בפסק הדין, אשר ניתן לאחר פרסום בג"ץ 6929/10 הנ"ל, המקור החוקתי לעניין כריכת מזונות הקטינים בבתי הדין, בהסכמת הצדדים בלבד או לחילופין בהעדר העלאת טענה בדבר חוסר סמכות בהזדמנות הראשונה, מצוי בסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953. הפועל היוצא כי בהעדר הסכמה בין הצדדים, ולחילופין ככל שצד מעלה טענה בדבר העדר סמכות בהזדמנות הראשונה, לבית הדין הרבני לא נתונה סמכות לדון במזונות קטינים והסמכות נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה.

השופט גביזון מנתח, עקב בצד אגודל, את עיקרי פסק הדין ולאחר בחינה מדוקדקת של אמרות שופטי בג"ץ והבחנה בין אמרות-אגב לעיקרי הדברים, מגיע למסקנה כי המקרה הנדון בפסק הדין עוסק בסוגיית הסמכות הנמשכת של בתי הדין לאחר אישור הסכם גירושין, השונה בתכלית ממקרה שבו נכרך עניין מזונות הקטינים לתביעות גירושין. עוד מדגיש השופט גביזון כי בית המשפט העליון הגדיל והדגיש בפסק הדין כי אין בו משום חידוש הלכתי וכי הוא אינו מוסיף ואינו גורע מסמכויות בתי הדין ומשמר את מצב הדברים הקיים וההלכה הנוהגת. מכל אלו מסיק השופט גביזון כי אין לראות בפסק הדין משום שינוי ההלכה הקיימת בסוגיית כריכת מזונות קטינים.

השופט השני שנדרש לסוגיית קביעת הסמכות במקרה של כריכת מזונות קטינים לתביעת גירושין הוא השופט יחזקאל אליהו, מבית המשט לענייני משחה בתל אביב, בתיק תמ"ש 25034-11-14 (ניתן ביום 2.12.2014). השופט אליהו, אף בהתבסס על פסק דינו של השופט גביזון, מנתח את הלכת בג"ץ 6929/10, וכן את פסק הדין חדש הנוסף בסוגיה זו, כאמור בבג"ץ 5933/14, וקובע כי אף לטעמו לא ניתן ללמוד מהלכות אלו על כריכת מזונות קטינים. השופט אליהו מפנה לדברי השופטת מרים נאור בבג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (ניתן ביום 29.6.2014), מהם עולה כי תביעה למזונות קטינים המוגשת בשמם - להבדיל מתביעה להשבת הוצאות שהוציא הורה בגין מזונות ילדיו הקטינים – אינה ניתנת לכריכה במסגרת תביעת הגירושין (השופט ניל הנדל בבג"ץ 5933/14 מפנה אף הוא לדבריה של השופטת נאור).

ימים ספורים לאחר פרסום פסק דינו של השופט אליהו, פורסם פסק דינו של השופט נחשון פישר, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בתיק תמ"ש 45590-09-14 (ניתן ביום 7.12.2014), אשר החרה החזיק אחר השופט גביזון וקבע כי כל עוד לא ניתנה הסכמת צד, באופן מפורש או בשתיקה, למתן סמכות לבית הדין לדון בשאלת המזונות ולחילופין, כל עוד לא ניתנה לצד המתנגד למתן סמכות לבית הדין לדון בסוגיית מזונות הקטינים הזדמנות אופרטיבית להתנגד לכך, כגון באמצעות הגשת תביעת מזונות קטינים לבית המשפט לענייני משפחה – לא ניתנת סמכות לדון בשאלת מזונותיהם של קטינים לבית הדין הרבני כי אם לבית המשפט לענייני משפחה.

השופט פישר סקר בהרחבה את הפסיקה הענפה בנושא שינוי ההלכה לעניין כריכת מזונות קטינים לתביעת גירושין, לרבות בבג"ץ 6929/10 וכן בבג"ץ 8533/13 ובבג"ץ 5933/14 והוא מגיע למסקנה כי הפסיקות השונות ניתנו בהתאם למסגרת הדיונית ועל-פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה ואין בהן כדי להשליך על הכלל.

השופט פישר שב ומדגיש כי כאשר ברצונו של בית המשפט העליון לשנות מההלכות הקיימות, הוא שם דגש על כך, מביא את דבריו באופן ברור ומפורש, בהרחבה וביתר פירוט ומנמק את מהות השינוי של ההלכה קודם לשינויה. אף לשיטתו של השופט פישר, מקום שבית המשפט העליון לא קבע במפורש כי הוא משנה מההלכה הנוהגת, הלכה שהיא בבחינת מושכלות יסוד ומצויה בבסיס דיני המשפחה, הרי שההלכה בדבר כריכת מזונות קטינים בתביעת גירושין טרם שונתה. 

לסיכום, לאור הפסיקה האחרונה בבתי המשפט לענייני משפחה, עולה כי פסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מתייחסת למקרים פרטניים והלכה למעשה לא שונה המסד המשפטי ולא ניתן לכרוך מזונותיהם של הקטינים לתביעת גירושין המוגשת לבית הדין הרבני, אלא אם כן נעשה הדבר בהסכמת שני הצדדים ולחילופין, כל עוד לא נשמעה התנגדותו של צד להליך בנדון בהזדמנות הראשונה.

 

הכותב הוא מומחה לדיני משפחה וירושה ומשמש בתפקיד ציבורי כיו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין

 

לקריאת מאמר נוסף של המחבר בפורטל תקדין, ראו:

 

מחיר העסקנות הפוליטית

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה