אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > היועמ"ש לבג"ץ: אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה

צילום: Getty images Israel

היועמ"ש לבג"ץ: אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה


10.02.2015 | עו"ד אורי ישראל פז

בעתירה לבג"ץ טענו פרופסורים בגמלאות, בהם פרופ' רות בן ישראל, פרופ' אסא כשר, פרופ' מרדכי שגב ופרופ' משה גביש, כי אין לחייב עובדים לפרוש בגיל 67 שכן מדובר באפליה אסורה. על פי עמדת היועמ"ש, המעסיק חייב לשקול בנפש חפצה את בקשת העובד להמשיך ולעבוד, אולם לא ניתן לחייבו להיענות לה

אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה, אך המעסיק חייב לשקול בנפש חפצה את בקשת העובד להמשיך ולעבוד. כך טוען היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בעמדה שהוגשה אתמול (ב', 9.2) לבקשת בג"ץ במסגרת דיון שנערך בעתירה שהגישו פרופסורים בגמלאות, ביניהם פרופ' רות בן ישראל, פרופ' אסא כשר, פרופ' מרדכי שגב ופרופ' משה גביש.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

מדובר בעתירה לבג"ץ שבה מבקשים העותרים לבטל את הסעיף בחוק המאפשר לחייב עובד בגיל פרישה לפרוש מעבודתו. הדיון בהליך היה נחשון ששודר ונשמע בשידורי וידאו ואודיו, והוא נערך בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים: הנשיאה מרים נאור, והשופטים ד"ר אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, ד"ר יורם דנציגר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ופרופ' דפנה ברק-ארז.

כיום, סעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, קובע כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה".

העתירה לבג"ץ, שהוגשה נגד הכנסת והטכניון, עוסקת בשאלה העקרונית האם ניתן לחייב בני אדם שפועלים ללא דופי לפרוש בגיל 67. לטענת העותרים, התשובה לכך היא שלילית ומדובר באפליית אזרחיה המבוגרים של המדינה.

על פי עמדת היועץ וינשטיין, שהובאה באמצעות עו"ד חני אופק ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, כאמור אין לחייב מעסיק להמשיך ולהעסיק עובד לאחר גיל הפרישה, אך המעסיק חייב לשקול בנפש חפצה את בקשת העובד להמשיך ולעבוד. עם זאת,  בתגובת המדינה נאמר כי אין מקום לקביעת מסמרות בנושא טיב השיקולים ומשקלם היחסי, מה גם שאת השלכותיהם על יחסי העבודה קשה לאמוד.

בעמדה, המחזיקה 50 עמודים, נמסר עוד לבג"ץ כי "עד היום נשמעות מעת לעת קריאות להעלות את גיל הפרישה האחיד הקבוע במשק. בהקשר זה נבקש לחדד כי השינוי המרכזי שנבחן לאורך הזמן הוא בעיקרו העלאת גיל הפרישה במסגרת מודל גיל הפרישה האחיד (ולא בסטייה ממנו לעבר מודל אישי-אינדיבידואלי)... העובדה שנושא זה לא ירד מסדר היום הציבורי מלמד על התאמתה ונכונותה של הזירה הפוליטית והמנגנונים הייצוגים להידרש לסוגיה ולבחון מחדש את הסדריה, ככל שיש מקום לכך. נכונות והתאמה אלה, כשלעצמן, מהווים טעם לדחיית העתירה מחמת האיפוק והכיבוד ההדדי הנוהג בין הרשויות".

כעת, מוסיף היועמ"ש, כי "בהינתן השלכותיה הרב-משקיות של סוגיית גיל הפרישה והמכלול הרחב של השיקולים המורכבים שעליהם יש לתת את הדעת בגיבוש המדיניות הרי שלאחר הבחירות יובא הנושא בפני הדרג הנבחר בהתאם לתקנון עבודה הממשלה. זאת, על מנת שיהא בידו לשקול – ומבלי להתחייב לתוצאות השקילה – אם יש מקום לבחון מחדש את הסוגיה, לרבות באמצעות הקמת ועדה".

 

בג"ץ 9134/12

 

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

עו"ד אוריאל לין: "שאלת גיל הפרישה מחייבת הסדר חקיקתי ולא פתרונות חד פעמיים" 

 

פרופ' אסא כשר לבג"צ: בטלו את הסעיף בחוק המחייב עובדים לפרוש בגיל 67 

 

 

בית המשפט העליון יעביר מחר לראשונה שידור וידאו ניסיוני של דיון בבג"ץ

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.