אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בית המשפט הורה למדינה לחשוף מידע אודות ניסויים שנערכים בבעלי חיים בישראל

צילום: Getty images Israel

בית המשפט הורה למדינה לחשוף מידע אודות ניסויים שנערכים בבעלי חיים בישראל


09.02.2015 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קיבל את עתירתן של עמותות הפועלות למען זכויות בע"ח לקבלת פרטים אודות אלפי ניסויים שעורכים כ-50 מוסדות מחקר. השופט יורם נועם קבע כי מסירת המידע לא תפגע בפרטיותם של החוקרים או תביא לפגיעה באינטרס כלכלי, מקצועי או מסחרי כלשהו, שכן המידע המבוקש הוא כללי ורחב ועניינו אינו הניסויים עצמם אלא עצם השימוש בבעלי החיים בניסויים אלה

בית המשפט המחוזי קיבל את עתירתן של מספר עמותות הפועלות למען זכויות בעלי חיים, והורה למדינה לחשוף בפניהן מידע שביקשו בנוגע לניסויים הנערכים בבעלי חיים בישראל, לרבות שם המוסד בו נערכו וסוג הניסוי. השופט יורם נועם קבע כי המדינה לא הצבעה על טעם כלשהו לפי חוק חופש המידע שבעטיו יש לחסות את המידע שבמחלוקת שביקשו העותרים, ובכלל זאת חשש לפגיעה בפרטיות, פגיעה בשלומם וביטחונם של החוקרים וחשש מהכבד על פעילות הרשות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

ניסויים בבעלי חיים בישראל מתבצעים על פי הוראות חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), שמטרתו לאזן בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומזעור הסבל הנגרם לבעלי החיים במהלכם. כחלק מהאיזון כאמור, מגדיר החוק את המטרות הכלליות שלשמן ניתן לערוך ניסויים בבעלי חיים בישראל בכפוף להיתר שיינתן לכך בנסיבות ובתנאים המנויים בחוק. עוד הורה החוק על הקמתה של מועצה לניסויים בבעלי חיים אשר מונה 23 חברים והיא מוסמכת לקבוע כללים למתן היתרים, לדרכי ביצוע הניסויים, להכשרה בתחום מזעור הסבל לחיות מעבדה ולמספר מרבי של ניסויים שיערכו בבעל חיים אחד. מכוח סמכות זו, פורסמו כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) אשר מסדירים, בין היתר, את אופן הגשת הבקשה לקבלת היתר לעריכת ניסוי, תנאי החזקת בעלי החיים, דרכי עריכת ניסויים והליכי בחינת בקשות להיתרים לניסויים נוספים באותם בעלי חיים.

החל משנת 2002, מנהלים העותרים – עמותות הפועלות למען זכויות בעלי חיים בישראל ועורך דין הפעיל בתחום – הליכים בנוגע לקבלת מידע סטטיסטי ממועצת הניסויים אודות ניסויים שאושרו לביצוע.

יו"ר המועצה והממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות החליטו להיעתר לחלק הארי בבקשתם של העותרים ולהתיר את חשיפת מרבית המידע המבוקש – פרטים אודות כל ניסוי שנערך בישראל בבעלי חיים תוך ציון הפרטים הסטטיסטיים שהתבקשו. עם זאת, הוחלט שלא למסור את שם המוסד שבו נערך כל ניסוי וציון העובדה האם מדובר בניסוי "היברידומות" (ניסויים לשם גידול נוגדנים חד שבטיים בגוף החי) משנקבע כי מידע זה ראוי להגנה על יסוד עילות שונות הקבועות בחוק חופש המידע.

לטענת העותרים, מדובר בהחלטה בלתי סבירה שכן בפועל לא הוכח טעם של ממש שלא למסור את המידע ולא ניתן משקל לאינטרס הציבורי שבחשיפתו ובעניינם של העותרים בו.

השופט יורם נועם קיבל את בקשת העותרים וקבע כי מסירת המידע שבמחלוקת לא תביא לפגיעה בפרטיותם של החוקרים, בשים לב לכך שרשימת המוסדות אשר ניתן להם היתר כללי לערוך ניסויים בבעלי חיים היא מפורסמת וגלויה לכל וכך גם זהותם של חוקרים ספציפיים. לפיכך, כבר כיום ניתן להתחקות אחר זהות החוקרים העורכים בפועל ניסויים בבעלי חיים במסגרת מוסדות המחקר שקיבלו היתר לכך, ללא כל תלות בשאלת פרסום המידע שהתבקש על ידי העותרים. בנוסף, אין במידע המבוקש פרטים ספציפיים אודות זהות החוקרים, ואף אין בו כדי לקשור בין ניסוי מסוים שעורך מוסד פלוני לבין שמו של חוקר אלמוני אשר עובד במוסד זה. לאור האמור, לא קמה עילה לחסום את דרכם של העותרים מלקבל את המידע שבמחלוקת מטעמים של פגיעה בפרטיות.

אשר לפגיעה בשלומם או ביטחונם של החוקרים, היה השופט מוכן להניח כי בעטיו של המידע שייחשף עלולים החוקרים להיות מושא לפעולות מחאה בלתי ראויות מצד פעילים קיצוניים לטובת זכויות בעלי חיים, ואף קיים סיכון שמחאות אלו תגלושנה לפעולות בלתי חוקיות נגד חוקרים. עם זאת, לא שוכנע השופט כי קיימת הסתברות גבוהה להתממשותו של סיכון זה ובפרט הסיכון הנטען על ידי המשיבים בדבר מעשי אלימות שהוא סיכון קיצוני ביותר.

השופט נועם דחה גם את טענת המשיבים באשר לחשש מפני פגיעה בעבודת המועצה, שכן לא קיים חשש של ממש לפיו חשיפת המידע תוביל לפגיעה בשיתוף הפעולה של מוסדות המחקר עם הוועדות והמועצה או בהיקף המידע שיימסר על ידם. מכל מקום, צוין כי ההכבדה על פעילותן השוטפת אינה עולה כדי "שיבוש משמעותי" ו"פגיעה בתפקודה" של המועצה, ולכן אין מקום למנוע מסירת מידע לעותרים גם בגין עילה זו.

לבסוף, לא הוכח אף שחשיפת המידע שבמחלוקת תביא לפגיעה ממשית בסוד מסחרי, סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי ואף לא באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי כלשהו. נקבע, כי אף שייתכנו מקרים שבהם חשיפת המידע שבמחלוקת עלולה להביא לפגיעה ממשית, הרי שבמקרה זה לא הוכחה פגיעה שכזו ואין מקום להורות על הימנעות גורפת מחשיפת מידע אך בשל אפשרות תיאורטית כאמור. זאת, בפרט כאשר העותרים ביקשו מידע כללי ורחב הנוגע לאלפי ניסויים שעורכים כ-50 מוסדות מחקר, ועניינו אינו הניסויים עצמם אלא עצם השימוש בבעלי החיים בניסויים אלה. למעלה מן הנדרש, הוסיף השופט כי אף אם היה מקום לערוך איזון לפי סעיף 10 לחוק, הרי שממילא העותרים הצביעו על עניין אישי בבקשה וכן על אינטרס ציבורי בחשיפת המידע שבמחלוקת.

 

עת"מ 14037-05-12

 

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.