אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"ץ ביקר את הסדר הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו, אך דחה את העתירות לבטלו

צילום: Getty images Israel

בג"ץ ביקר את הסדר הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו, אך דחה את העתירות לבטלו


05.02.2015 | עו"ד לילך דניאל

 

ביהמ"ש עמד על הקשיים הרבים בהסכם, בהם העונש המקל ביחס למעשים והתחייבות המדינה שלא להעמיד לדין את רעייתו של פינטו, אף שהיא זו שהעבירה בפועל את כספי השוחד, אך קבע כי אין להתערב בשיקול הדעת של התביעה. בשולי הדברים, מתחו השופטים ביקורת על התופעה הלא ראויה של הסתופפות אישי ציבור בחצרות רבנים

בג"ץ דחה את עתירותיהן של תנועת אומץ והתנועה לאיכות השלטון נגד ההחלטה לחתום על הסדר טיעון עם הרב יאשיהו פינטו בפרשת השחיתות, וכן נגד ההחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד תנ"צ אפרים ברכה. הרכב השופטים בראשות הנשיאה מרים נאור קבע כי נוכח שיקול הדעת הרחב המסור לגורמי התביעה בנושאים אלו, אין מקום להתערב בהחלטותיהם. בשולי הדברים, הביעו השופטים דעתם נגד התופעה של הסתופפות אישי ציבור בחצרות רבנים שהיא לשיטתם תופעה חברתית לא ראויה בעלת השלכות שליליות פוטנציאליות.

 

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

 

בשנת 2011 נפתחה חקירה סמויה בעקבות חשדות פליליים שהתעוררו נגד יו"ר עמותת "חזון ישעיה" שבבעלותה היו נכסים בשווי מיליוני שקלים. היו"ר, מצדו, עדכן בחשדות את הרב יאשיהו פינטו העומד בראש מוסדות "שובה ישראל" בארץ ובחו"ל, ואשר בחצרו מסתופפים חסידים ומאמינים רבים. הרב פינטו הסכים לסייע ליו"ר העמותה בתמורה להעברת השליטה בה בפועל ולהעברת סכום בשיעור של 1.2 מיליון דולר, שבו עשו הרב ורעייתו שימוש לצרכיהם האישיים. בהמשך, פעלו הרב ורעייתו לשבש את חקירת המשטרה בדרכים שונות. בשל חששם של בני הזוג כי יזומנו לחקירה באזהרה בפרשת חזון ישעיה, פעל הרב להשיג מידע אודות החקירה מידיו של תנ"צ אפרים ברכה באמצעות ניסיונות להענקת טובות הנאה שונות, אך הדבר לא עלה בידו. בהמשך, הציע הרב לתנ"צ ברכה מאות אלפי שקלים בתמורה למידע ולסיוע במסגרת החקירה. אולם זה סירב ודיווח לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה. בשלב זה, הוחלט על פתיחת חקירה נגד הרב פינטו שנוהלה בידי צוות מיוחד של חוקרים מיחידות שונות ובליווי פרקליטות המדינה.

אחר הדברים הללו, נשקלה בפרקליטות המדינה האפשרות להגיש כתב אישום נגד הרב פינטו בגין מתן שוחד ועבירות נוספות, אולם בהמשך נכרת בין הפרקליטות לבין הרב הסכם לפיו הרב יודה וימסור מידע בדבר חשדות נגד קצין משטרה בכיר נוסף, בתמורה לכך שלא יואשם בעבירות נוספות. עוד הוסכם כי רעיית הרב לא תועמד לדין וכי המדינה תטען לעונש שלא יעלה על שנת מאסר אחת לריצוי בפועל. העותרות, התנועה לאיכות השלטון ותנועת "אומץ", תקפו את ההסכם שנערך עם הרב פינטו וביקשו לפתוח בחקירה פלילית נגד תנ"צ ברכה אשר סייע בהפללתו של פינטו.

השופט אורי שהם דחה את העתירות וציין כי נקודת המוצא לדיון בעתירות היא שהתערבותו של בג"ץ בהחלטותיהן של רשויות התביעה תיעשה במקרים חריגים בלבד. השופט הבהיר כי שיקול הדעת לעניין העמדה לדין מבחינת הראיות והאינטרס הציבורי נתון לגורמי התביעה בכל שלביו של ההליך הפלילי, וכי היקפו הרחב מכתיב ביקורת שיפוטית מצומצמת, ובפרט כאשר עילת הביקורת נוגעת לסבירות ההחלטה. אשר להחלטות היועץ המשפטי לממשלה, מתחם הביקורת עליהן הוא מצומצם אף יותר למקרים של חוסר סבירות קיצוני או עיוות מהותי.

השופט שהם הוסיף כי בית המשפט לא יטה להתערב גם בכל הנוגע להחלטות על חתימת הסדרי טיעון עם נאשמים, המצריכות מלאכת איזון בין שיקולים מורכבים. גם במסגרת עריכת הסכם עד מדינה יש בידי התביעה מרחב פעולה ניכר, ועל העותר נגד תוקפו של הסכם כזה להראות כי נפל בהחלטה פגם ברור וגלוי המצביע על פגיעה בטוהר המידות השלטוני או בעקרונות המינהל הציבור התקין. עוד התייחס השופט שהם להחלטת התביעה שלא לפתוח בחקירה וציין כי גם כאן מתחם ההתערבות הוא מצומצם, בפרט כשההחלטה היא מטעמים ראייתיים.

במקרה זה, קבע השופט שהם כי ההסכם שנערך עם פינטו הוא בעיקרו הסכם "עד מדינה", המתאפיין גם באלמנטים מסוימים של "הסדר טיעון". השופט עמד על הקשיים שלשיטתו עולים מההסכם, ובכלל זאת העונש המקל ביחס לחומרת מעשיו של הרב, התחייבות המדינה שלא להעמיד לדין את רעייתו על אף שהיא זו שהעבירה בפועל את כספי השוחד והימנעות מהעמדתו לדין בגין אישומים נוספים ובין היתר גם בשל חלקו בפרשת "חזון ישעיה". לא זו אף זו, לוח הזמנים שנקבע בהסכם מוביל לכך שהרב יזכה לקבל את מלוא ההטבות הגלומות בהסכם לפני שיתבקש לספק את "התמורה המלאה" עליה התחייב ולפני שניתן יהיה להעריך את מלוא האפקטיביות שלה. חרף הקשיים האמורים, קבע השופט שהם כי אין מקום להתערבות בשיקול דעתם של המשיבים בכל הנוגע לחתימת ההסכם עם הרב, קל וחומר שאין מקום בשלב זה להורות להם לבטלו ובכך לפגוע באינטרס ההסתמכות והציפייה של הרב.

אשר להחלטת המשיבים שלא לחזור בהם מהסדר הטיעון על אף שחלק מקרוביו של הרב התראיינו לתקשורת בניגוד למוסכם, קבע השופט שהם כי מארג השיקולים הרלוונטיים אינו מוביל לתוצאה חד-משמעית, שכן היבטים מסוימים של האינטרס הציבורי עשויים לצדד בביטול ההסכם אך מן העבר השני יש ליתן משקל ראוי לאינטרס ההסתמכות והציפייה של הרב התומכים בהותרת ההסכם על כנו. משכך, החלטת המשיבים שלא לבטל את ההסכם מאחר שאין מדובר ב"הפרה מהותית ואיכותית" היא החלטה שיש לה על מה לסמוך.

לבסוף, דחה השופט שהם גם את העתירה בכל הנוגע להחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד תנ"צ ברכה, וציין כי בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה נדרשת בדיקה יסודית ומקיפה בטרם תתקבל החלטה על פתיחה בחקירה פלילית בעניין, כאשר התמונה שהוצגה על ידי המשיבים מלמדת כי אכן כך נעשה וכי כל מידע שהיה צריך להיבדק נבדק ביסודיות וכל כיווני החקירה מוצו. בסיום הבדיקה, הגיעו המשיבים למסקנה כי אין בסיס לחשד כי תנ"צ ברכה היה שותף לדבר עבירה ואף להיפך, כשמסקנה זו מעוגנת היטב בחומר הראיות שנאסף והיא סבירה ביותר.

בשולי הדברים ביקש השופט שהם להתייחס לתופעה שבמסגרתה אישי ציבור, ובהם קציני משטרה בכירים, מסתופפים בחצרותיהם של רבנים מסוימים. לשיטתו, מדובר בתופעה חברתית בלתי ראויה וזאת בעיקר כאשר הרב בו מדובר חורג מייעודו ועושה שימוש במעמדו באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הידע התורני ועם הסמכות ההלכתית שלו. לדברים אלו הצטרפה גם הנשיאה נאור באמרה כי על עובדי הציבור לבחור בקפידה עם מי הם מתרועעים, עם מי אינם מתרועעים ובצלו של מי הם חוסים. אף המשנה רובינשטיין הוסיף כי למרות שהמונח "עשה לך רב" הוא מושג חשוב בעולמה של היהדות – הרי שהסתופפות מתמדת ההופכת איש שלטון לבן-בית ולעתים מקבל מרות (או נחזה לכזה) אצל רב כזה או אחר – ראויה לביקורת עצמית ולמידתיות והתרחקות כדי שלא לערב בין "ענייני הממלכה" לאמונותיו האישיות של משרת הציבור.

 

בג"ץ 6410/14

 

לקריאה נוספת, ראו:

 

פרשת הרב והניצב: מפקד 433 חשוד שקיבל טובות הנאה מהרב יאשיהו פינטו 

 

הסדר טיעון לרב יאשיהו פינטו: הפרקליטות תבקש שנת מאסר בפועל בגין שוחד 

 

תלונה לנציבות הביקורת על התביעה נגד התנהלות הפרקליטות בפרשת הרב פינטו

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה